התסכול המובן מהממשלה הכושלת וההרסנית הזו מוציא מאנשים אמירות ממש מטומטמות. אני לא יודע אם זה יותר מעליב לאזרחיה האומללים של צפון קוריאה, או לאינטליגנציה של מי שזה מנסה לשכנע אותו. ואני חושש מאוד מהלך הרוח שמייצר "חדר ההדים" של תומכי המחאה.
לאחרונה הפכה ארמניה למדינה ה-145 שמכירה במדינת פלסטין – תוך כדי שישראל נאבקת נגד חמאס בעזה. מצד שני, בשנה שעברה סבלו ארמנים מטיהור אתני נורא מידי אזרבייג'ן, שהתחמשה במידה משמעותית על ידי ישראל.
אפשר לחשוב ששתי האומות מסוכסכות. אבל מתחת לפני השטח מופיע סיפור אחר.
גריגור הובהניסיאן הוא שגריר ארמניה לשעבר בארצות הברית ובמקסיקו, ושירת כסגן שר החוץ.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
"אנחנו צריכים ללמוד להתאבל לגמרי אחרת" – זאת כותרת כתבה מאלפת מאת איתי משיח, שהתפרסמה ב"מוסף הארץ". התמודדות עם צער עמוק, נאמר בכתבה, דורשת קהילה.
איתי משיח מספר על טקסים וסדנאות של אבל קהילתי שהחלו להגיע מאמריקה לארצנו בעשור האחרון. ד"ר לייה נאור היא בין הפסיכולוגים שדבריהם מצוטטים בכתבה. היא הקימה כבר ב-8 לאוקטובר בחוות רונית "מרחב מרפא" לשורדי הנובה. לדבריה, "אמנם יש לנו ביהדות פלטפורמה חכמה מאוד לאבל, אבל גם שם אנשים נבוכים, לא יודעים מה לעשות, מה להגיד ואיך להתנהג. והדברים האמיתיים לא מדוברים".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
פרסום ראשון (ואחרון): המלצות הוועדה לחיזוק הביטחון הלאומי על ידי מיתוג מחדש של משרדי הממשלה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם