עשרה חיילי צה"ל נהרגו אתמול ברצועת עזה בשתי תקריות שונות, אחת בדרום ליד רפיח ואחת בצפון. חייל נוסף שנפצע בשבוע שעבר מת מפצעיו.
בצה"ל מעריכים הבוקר כי פיצוץ הנמר"ה – נגמ"ש מרכבה הנדסי – בדרום הרצועה נגרם כתוצאה מפגיעת נ"ט בכלי הרכב המשוריין שהיה עמוס חומרי נפץ. הנמר"ה התפוצץ והפך למלכודת אש שאי אפשר היה לחלץ ממנה את שמונת החיילים שנלכדו בפנים.
כוחות צה"ל ברפיח, יוני 2024 (צילום: דובר צה"ל)
באסון הנמר"ה אתמול בבוקר נהרגו קציני וחיילי ההנדסה – סרן ווסים מחמוד, בן 23 מבית ג'ן. סמל אליהו צימבליסט, בן 21 מבית שמש. סמל איתי עמר, בן 19 מכוכב יאיר-צור יגאל. סמ"ר סטניסלב קוסטרב, בן 21 מאשדוד. סמ"ר אור בלומוביץ, בן 20 מפרדס-חנה-כרכור. סמ"ר עז גרובר, בן 20 מטל מנשה. סמל יקיר יעקב לוי, בן 21 מחפץ חיים. שמו של חלל נוסף טרם הותר לפרסום.
בתקרית בצפון הרצועה נהרגו אתמול סרן (מיל') איתן קופלוביץ, בן 28 מירושלים ורס"ב אילון ויס, בן 49 מפסגות.
כמון כן מת אתמול מפצעיו סמל יאיר רויטמן, בן 19 מקרני שומרון, שנפצע אנושות ברפיח בשבוע שעבר.
צה"ל הולך ומסתבך בדרום ובצפון במלחמת התשה שאין לה מטרה מוגדרת ואין לה יעד ברור ובר השגה
אסון הנמר"ה ברפיח ומותם של שני חיילים נוספים בצפון הרצועה מפיצוץ מטען על הטנק שלהם (אירוע שבו נפצעו קשה שני לוחמים נוספים) ממחיש את החשש הגדול שמלווה את המלחמה מתחילתה: צה"ל הולך ומסתבך בדרום ובצפון במלחמת התשה שאין לה מטרה מוגדרת ואין לה יעד ברור ובר השגה. זו מלחמת גרילה בשטח בנוי וצפוף שבה צה"ל מאבד בהדרגה את יתרונותיו הרבים ואת כוחו העדיף לאין שיעור, ומעמיד את חייליו בנחיתות מול כוח חלש בהרבה.
גם בצפון אנחנו בעימות עם חזבאללה שסופו לא נראה באופק. כ-50 אלף דונם של שטחי שמורות וטבע נשרפו מתחילת השנה ברמת הגולן ובגליל העליון. עשרות ישובים – ובהם ערים כמטולה, קריית שמונה ושלומי – ננטשו כמעט לחלוטין וההרס ביישובי הצפון הולך וגדל.
ברשת CBS האמריקאית דווח בסוף השבוע כי ירי הרקטות הנרחב לצפון הארץ מעלה חשש בקרב בכירים אמריקאים רבים שישראל תגרור את ארה"ב למלחמה כוללת בצפון. עמוס הוכשטיין, המתווך מטעם הנשיא ג'ו ביידן בסכסוך הגבול בין ישראל ולבנון, יגיע מחר לישראל כדי לנסות ולמנוע הסלמה נוספת.
מי שעקב אחרי הדיונים הרבים כבר בימים הראשונים של המלחמה – והוויכוחים שליוו את הדרישה שלא נענתה לדון ב"יום שאחרי" – יודע שזה היה בדיוק החשש: שהמלחמה בדרום ובצפון תתארך בלי תכלית ברורה, שהחיילים יישחקו ויתעייפו ולכן יהיו פגיעים יותר, שהמוטיבציה תרד, ושבמקביל לאבדות שיתרבו יגברו הלחצים הפנימיים והחיצוניים על ישראל.
נראה שזה בדיוק מה שקורה עכשיו. אנחנו במלחמת התשה.
אמש התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לאסון הכבד ברפיח. להבדיל משבת שעברה, שבה מיהר לבתי החולים לפגוש את החטופים ששוחררו במבצע ארנון ולהצטלם איתם, הפעם נתניהו חיכה לצאת השבת ומסר את ההודעה הבאה:
"היום שילמנו מחיר קורע לב נוסף במלחמתנו הצודקת על הגנת המולדת. בצער עמוק, באבל כבד, אני מרכין ראש יחד עם כל אזרחי ישראל ומבכה את נפילתם של לוחמינו הגיבורים. הלב מתרסק לרסיסים לנוכח האובדן העצום… לאויב המפלצתי אין שום כוונה לעצור כאן. יחד עם שאר חלקי ציר הרשע של איראן הוא ימשיך לנסות להשמידנו. אם אנחנו לא נעצור אותו – הוא לא יעצור. ולכן אין תחליף לניצחון".
ראש הממשלה לא הסביר איך זה שלפני חודשיים היינו – לדבריו – כפסע מהניצחון המוחלט, ומה קרה שהתרחקנו ממנו.