הייצוא הבטחוני של מדינת ישראל לשנת 2023 שבר את שיאי הייצוא של השנים הקודמות ומהווה עליה נוספת באחד הענפים החזקים ביותר בתעשייה הישראלית. לפי דו"ח מסכם שהפיק סיבט – האגף לייצוא בטחוני בראשות תא"ל במיל' יאיר קולס, הייצוא הבטחוני לשנת 2023 הסתכם ביותר מ-13 מיליארד דולרים (49 מיליארד ש"ח).
גם בשנים 2021 ו-2022 היתה עלייה משמעותית בייצוא הבטחוני, בין השאר בגלל עליית רכש בטחוני ממדינות זרות לאור מלחמת רוסיה באוקראינה.
במהלך התשעה החודשים הראשונים של 2023, ישראל לא היתה נתונה בלחימה קשה ועסקאות רכש הנשק התנהלו בשגרה. מאז 7 באוקטובר יתכן שהתרחשו שינויים בשל הצורך להפנות את הייצור לשימוש צה"ל ולפיכך ההשלכות של מלחמת עזה על הייצוא הבטחוני יבחנו רק בסיכום שנת 2024. בנוסף במהלך 2024 מספר מדינות ניתקו יחסים עם ישראל ואף אסרו על התעשיות הבטחוניות הישראליות להשתתף בתערוכות נשק וגם לכך עשויה להיות השפעה על התחום.
בהודעת משרד הבטחון על דו"ח סיכום ייצוא הנשק נמסר כי היקף הייצוא הבטחוני מישראל הוכפל בתוך 5 שנים.
שר הביטחון, יואב גלנט אמר: "גם בשנה בה מדינת ישראל נלחמת מול שבע זירות שונות, מצליח הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל להמשיך ולשבור שיאים. עובדה זאת מהווה תעודת כבוד, בראש ובראשונה, לתעשיות הביטחוניות שלנו ולמוחות היצירתיים והכישרוניים הפועלים בהן ומניעים אותן לפסגות של חדשנות פורצת דרך.
"נתוני השנה מעידים כי אף שהתעשיות הביטחוניות שלנו רתומות, בראש סדר העדיפות שלהן, לטובת הצלחתו של המאמץ המלחמתי, הן ממשיכות לחתום על עוד ועוד עסקאות ייצוא משמעותיות, ובכך מאפשרות את מימושו של המאמץ שמוביל משרד הביטחון להגדלת הייצוא הביטחוני תוך פתיחתו לשווקים חדשים".
אחד המאפיינים של העסקאות הבטחוניות בשנים האחרונות הנם חוזים "מגה-עסקאות" כמו עסקת מכירת מערכת החץ לגרמניה שמוערכת כעסקה הבטחונית הגדולה ביותר של ישראל אי פעם, חוזה בסך של כ 3.6 מיליארד דולרים (13 מיליארד ש"ח). ואכן בהודעה של משרד הבטחון מצויין שיש זינוק בהיקף הייצוא הביטחוני של מערכות הגנה אווירית, שעמד בשנת 2023 על 36% מהיקף העסקאות, לעומת 19% בשנת 2022.
אחרי מערכות ההגנה האווירית, הנתח המשמעותי הבא הוא מערכות מכ"מ ומערכות לוחמה אלקטרונית (11%), אמצעי ירייה ושיגור (11%), כלי טיס מאויישים ומערכות אלקטרוניקה ומחשבים בטיס (אוויוניקה), 9%, תחמושת וחימוש (8%), מערכות תצפית (5%), כלי רכב ורק"מ (5%), מודיעין וסייבר (4%), מל"טים ורחפנים (4%), מערכות תקשוב וקשר (4%), לוויינים וחלל (2%) ומערכות ימיות (1%).
יעד הייצוא הגדול ביותר של ישראל הוא אסיה ומדינות הפסיפיק, ועיקר הייצוא הישראלי מגיע להודו (37%) ואחריה לפיליפינים (12%). מדינה לקוחה גדולה נוספת של ישראל היא סינגפור אשר במשך עשרות שנים רוכשת כמויות גדולות של סחורות בטחוניות בישראל.
בנתונים שהציגו סיבט רואים את העלייה הגדולה בייצוא נשק למדינות אסיה-פסיפיק ומנגד את הירידה בייצוא למדינות אירופה ובעיקר צניחה בייצוא הנשק למדינות הסכמי אברהם. מ 24% (מתוך סך הייצוא) במהלך 2022 ל 3% בלבד במהלך 2023. הדבר עשוי ללמד על האופי התנודתי של הסכמי השלום עם בחריין, איחוד האמירויות ומרוקו ב 4 השנים מאז נחתמו ההסכמים.
עוד נתון מעניין שמפרסמים בסיבט, הוא נתח עסקאות הענק. עסקאות עד 10 מיליון $ (20%), עסקאות עד 50 מיליון $ (23%), עסקאות בין 50-100 מיליון $ (17%) ועסקאות גדולות ביותר מ-100 מיליון $ (40%). כאמור, הדבר מלמד בעיקר על עסקת החץ עם גרמניה.
מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל') אייל זמיר אמר בעת פרסום הדו"ח שמדינות רבות בעולם עוקבות אחר הצלחות מערכות הלחימה הישראליות במלחמת עזה: "מפרוץ המלחמה משקיע משרד הביטחון עשרות מיליארדים ברכש כחול לבן ובמחקר ופיתוח, בהרחבת קווי ייצור ובפיתוח יכולות חדשות, במטרה להרחיב את עצמאות הייצור בתחומים קריטיים ולצמצם תלות בשרשראות האספקה בעולם. השקעה זו תביא להערכתנו גם להרחבה נוספת בייצוא הביטחוני."
פרסום ראשון (ואחרון): המלצות הוועדה לחיזוק הביטחון הלאומי על ידי מיתוג מחדש של משרדי הממשלה
"אנחנו צריכים ללמוד להתאבל לגמרי אחרת" – זאת כותרת כתבה מאלפת מאת איתי משיח, שהתפרסמה ב"מוסף הארץ". התמודדות עם צער עמוק, נאמר בכתבה, דורשת קהילה.
איתי משיח מספר על טקסים וסדנאות של אבל קהילתי שהחלו להגיע מאמריקה לארצנו בעשור האחרון. ד"ר לייה נאור היא בין הפסיכולוגים שדבריהם מצוטטים בכתבה. היא הקימה כבר ב-8 לאוקטובר בחוות רונית "מרחב מרפא" לשורדי הנובה. לדבריה, "אמנם יש לנו ביהדות פלטפורמה חכמה מאוד לאבל, אבל גם שם אנשים נבוכים, לא יודעים מה לעשות, מה להגיד ואיך להתנהג. והדברים האמיתיים לא מדוברים".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
לאחר הכישלון של ג'ו ביידן בעימות הראשון לנשיאות, גברו ההתקפות מהימין עליו ועל יחס ממשלו למלחמת ישראל בחמאס. זיכרון התמיכה שביידן ביטא מייד לאחר הטבח של השבעה באוקטובר נחלש, וההגבלות שממשלו מטיל על ישראל מקבלות יותר ויותר תשומת לב בדיון הציבורי.
מאמריהם של ד"ר לי-און הדר ב"דיומא" ושל ד"ר שגיא ברמק ב"מקור ראשון" הם דוגמאות טובות לז'אנר האמור.
עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם