גורם מדיני ישראלי אמר הערב (רביעי), שממחר, בשעה עשר בבוקר, ישוחררו מדי יום כ-13-12 חטופים, כך שבתוך ארבעה ימים יגיע מספר המשוחררים לחמישים. לדברי אותו גורם, במשא ומתן הבינה ישראל שהדבר המרכזי שמעניין את חמאס הוא אורך הפסקת האש. בתחילה רצו בחמאס הפוגה של חודש ימים וירדו בדרישותיהם עד לארבעה ימים, לפיכך, הארכת ההפוגה מעבר לארבעה ימים, היא יעד מרכזי של חמאס. בשל כך, ציין הגורם המדיני, חמאס ירצו להאריך את ההפוגה בעוד כמה ימים וקיים סיכוי שהם יגיעו עד לסך 80 ילדים ונשים חטופים.
באשר לחלוקה היומיומית, הגורם המדיני ציין כי חמאס מחויב להחזיר 50 חטופים תוך ארבעה ימים וכי החלוקה הפנימית הינה של לא פחות מעשרה ליום אחד, וכי אם חמאס, ימסור רק עשרה חטופים בשלושת הימים הראשונים, הם יהיו חייבים להשלים לחמישים ביום הרביעי.
לדברי הגורם המדיני, הכנסת דלק וסחורות אינה בלב העניין מבחינת חמאס. על פי ההערכות של ישראל, בידי החמאס מוחזקים בסך הכול 98 נשים וילדים, כאשר מתוכם 40 הם ילדים עד לגיל 19. בתחילת הדרך היו בידי החמאס מאה נשים וילדים, אחרי אחרי רצח יהודית וייס ונועה מרציאנו ירד המספר ל-98.
כמו כן, בין 98 הנשים והילדים, ישנן חמש חיילות בשירות סדיר, והן לא נכללות בהסכמות לשחרור חטופים בשלב הזה.
עוד הסביר אותו גורם, שמעבר לשמונים הנשים והילדים, חמאס צריך לבצע "איסוף" ילדים ונשים מרחבי מקומות נוספים ברצועת עזה, ולשם כך הוכנס המנגנון בו ישראל לא מבצעת איסוף מודיעין עילי (מזל"טים) במשך שש שעות מדי יום וזאת כדי לאפשר לחמאס ואנשיו לפעול לקיבוץ אותם נשים וילדים מאתרים שונים. נכון לערב זה, ישראל עדיין לא קיבלה את השמות של הילדים שיהיו בחלק הראשון של השחרור.
מנגנון השחרור
לדברי הגורם המדיני, מנגנון השחרור, לפחות ביום הראשון, יהיה כדלקמן: קבוצת החטופים תועבר למיקום, שבו הם יהיו תחת שמירת הצלב אדום, ואולי בידי גורמים אחרים. עדיין לא ברור דרך איזה מעבר גבול. באותו המיקום ישראל תקבל עדות שתבהיר שאכן מדובר בילדים ובנשים שעליהם סוכם. רק לאחר מכן ישראל תפעל לשחרור הקבוצה בצד הישראלי.
הגורמים הישראליים החליטו שלא להודיע למשפחות בישראל את הרשימה הספציפית של המיועדים לשחרור הראשון, מתוך החשש שחמאס ינקוט ברמייה ו/או שלא ינקוב בשמות הנכונים של הילדים והנשים בקבוצה הראשונה. הגורם המדיני הסביר שקיים חשש לבשר לחלק מן המשפחות מידע לא נכון ולעורר בהם ציפיות.
אחרי העברת החטופים לצד הישראלי הם יוטסו הישר לבתי החולים. עוד ציין הגורם המדיני שבצד הישראלי יבחנו מדי יום את המנגנון והאם צריך לשנותו, בהתאם להתקדמות השחרור מדי יום ביומו.
בנוסף ציין הגורם המדיני כי בחמאס ניסו לטעון במהלך המשא ומתן שכל הנשים הישראליות עד לגיל 50 הן בהגדרה של "חיילות", אך ישראל לא הסכימה לכך ובסופו של דבר לצרכי שחרור הנשים משבי חמאס, רק חמש החיילות שנלקחו בשבי בעת שירותן הצבאי, לא יהיו כלולות במהלך שחרור החטופים.
באשר לביקורי הצלב האדום – הגורם המדיני הסביר שנושא ביקורים מסודרים של הצלב האדום אצל שאר החטופים הוכנס כסעיף מחייב במו"מ, וכי סעיף זה יקבל גיבוי של המדינות המשמשות צדדים נוספים – ארצות הבריץ, מצרים וקטאר כדי לוודא שהוא מקוים.
עוד ציין אותו גורם שבמהלך המו"מ עיקר המינוף על הקטארים היה באמצעות ארה"ב. כאשר חמאס ניסה לטעון שכל הנשים עד לגיל 50 הן במעמד של חיילות, שלח נשיא ארה"ב את ראש ה-CIA לקטאר, והם הפעילו את הלחץ לשנות את ההגדרה הזו. עוד ציין הגורם המדיני כי במסגרת תהליך המו"מ לא הייתה חתימה על נייר או מסמך כלשהו, אלא ההסכמות מומשו באמצעות הודעות הדדיות, כאשר ההודעה הישראלית נמסרה לאמריקאים וההודעה החמאסית נמסרה לקטארים.
הגורם המדיני הסביר עוד שיש ערפל מסוים באשר למספרים הסופיים של החטופים, כיוון שבישראל סבורים שיש עדיין שמונה אנשים שהם נעדרים, מתוכם שני אזרחים זרים ושישה אזרחים ישראליים. קשה לדעת בשלב הזה אם מדובר בחטופים, ולכן המספר של 240 אינו סופי. ההנחה היא שמתוך סך החטופים יש גם מספר גופות של חיילים, אך המספרים אינם ידועים בשלב זה.
הלחימה אחרי ההפוגה
בצד הישראלי חוששים מהפרות של חמאס וירי על חיילים בכל החלקים שישראל השתלטה עליהם בצפון הרצועה. הגורם המדיני ציין כי חיילים שיותקפו יגיבו למקורות הירי, אך ישראל תעשה מאמץ לא ליזום מהלכים צבאיים. בצד הישראלי מתכוונים לנצל את ימי ההפוגה כדי להכין תכניות צבאיות להמשך המלחמה ובמקביל לעבוד על כך שכמה שיותר חטופים יוחזרו לישראל.
עוד הסביר הגורם המדיני שמבחינת חמאס, המצב בצפון הרצועה רופף לגמרי, ולכן לא בטוח שהארגון יודע לשלוט בכל הטרוריסטים שנמצאים שם. ולכן, על כל הפרה שתהיה מן הצד השני, צה"ל ישקול איך להתייחס לכך, כאשר משימת המשך החזרת החטופים ניצבת לנגד עיניהם. יחד עם זאת הסביר הגורם המדיני שחייל צה"ל בנקודת הקצה, יפעל להסיר מעליו כל איום שיופנה כלפיו, תוך שצה"ל מתאמץ שלא לעשות פעולות שיתפרשו כהפרות.
פרסום ראשון (ואחרון): המלצות הוועדה לחיזוק הביטחון הלאומי על ידי מיתוג מחדש של משרדי הממשלה
"אנחנו צריכים ללמוד להתאבל לגמרי אחרת" – זאת כותרת כתבה מאלפת מאת איתי משיח, שהתפרסמה ב"מוסף הארץ". התמודדות עם צער עמוק, נאמר בכתבה, דורשת קהילה.
איתי משיח מספר על טקסים וסדנאות של אבל קהילתי שהחלו להגיע מאמריקה לארצנו בעשור האחרון. ד"ר לייה נאור היא בין הפסיכולוגים שדבריהם מצוטטים בכתבה. היא הקימה כבר ב-8 לאוקטובר בחוות רונית "מרחב מרפא" לשורדי הנובה. לדבריה, "אמנם יש לנו ביהדות פלטפורמה חכמה מאוד לאבל, אבל גם שם אנשים נבוכים, לא יודעים מה לעשות, מה להגיד ואיך להתנהג. והדברים האמיתיים לא מדוברים".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
לאחר הכישלון של ג'ו ביידן בעימות הראשון לנשיאות, גברו ההתקפות מהימין עליו ועל יחס ממשלו למלחמת ישראל בחמאס. זיכרון התמיכה שביידן ביטא מייד לאחר הטבח של השבעה באוקטובר נחלש, וההגבלות שממשלו מטיל על ישראל מקבלות יותר ויותר תשומת לב בדיון הציבורי.
מאמריהם של ד"ר לי-און הדר ב"דיומא" ושל ד"ר שגיא ברמק ב"מקור ראשון" הם דוגמאות טובות לז'אנר האמור.
עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם