הפעיל החברתי יאיא פינק ותנועת "ישראל שלנו" החלו בהעברת הכספים, בסך 1.7 מיליון שקל, שאספו מכ-12 אלף ישראלים בגיוס המונים למען תושבי הכפר הפלסטיני חווארה בשומרון שנפגעו בפרעות שביצעו מתנחלים קיצונים בכפר בסוף פברואר.
הכסף מחולק למשפחות של פצועים שנפגעו קשות בפרעות, משפחות שבתיהם נשרפו ובעלי עסקים שנשרפו, כדי שאלה יוכלו לשפץ את בתיהם או למצוא לעצמם פתרונות דיור חלופיים וכן לסיוע בשיקום. הכסף יועבר רק למשפחות שלכוחות הביטחון אין מידע מוצק על חשד למעורבותן בטרור.
במכתב ששלח פינק הבוקר לתורמים שהשתתפו בגיוס, נכתב:
שמח ושמחים לעדכן כי לאחר מאמצים רבים, 30 משפחות שנפגעו בחווארה צפויות לקבל בין 45 – ל-65 אלף שקל כל אחת בימים הקרובים, שיועבר ישירות לחשבון הבנק שלהם ויסייע לה בתהליך השיקום.
רצינו להסביר – מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן? בשבועות הראשונים היינו עסוקים בקמפיין ובגיוס הכסף. אחרי זה ובמשך כשלושה שבועות הגענו ארבע פעמים לחווארה לעבודת שטח מאומצת ולמפגש עם עשרות המשפחות החפות מפשע שרכושם וביתם נפגע.
בהמשך, עבדנו על הבירוקרטיה הרבה שבאיסוף המידע מכל משפחה כולל דוח נזק, מספרי חשבון בנק ותמונות של הרכוש שנפגע. מדובר בתהליך לא קל שדרש שיתוף פעולה של צוות השטח בחווארה, המשפחות המקומיות והעזרה מהצוות כאן.
לאחר מכן עבדנו על קבלת אישור מהמשפחות לקבלת התרומות, ובשבועיים האחרונים התעסקנו שעות רבות מאד במציאת בנק בישראל אשר יסכים לבצע בשבילנו את ההעברות למשפחות פלסטיניות.
זה דרש ודורש הרבה מאוד אישורים שקשורים לאיסור הלבנת הון (בגלל הסכומים הגבוהים), וידוא שהכסף מגיע למשפחות חפות מפשע (לא מעורבות בטרור, ת.ג), והרבה מאד בירוקרטיה מול רשויות שונות.
מבחינתי, למרות התהליך הארוך, העבודה הרבה, האיומים הרבים על חיי והקללות שלא מפסיקות ברשתות, זה היה שווה את זה. לשמחתי היהדות שלי ושל עוד רבים אחרים היא לדעת שכל בני האדם נבראו בצלם אלוקים ושאנחנו חייבים להגביר את קולם של המתונים בארץ הזו. במקום שאין אנשים השתדל להיות איש.
במקביל להודעה על העברת הכספים, הקפיד פינק, שבחודשים האחרונים חשוף לקמפיין שטנה של פעילי ימין קיצוני בשל הסיוע לפלסטינים בחווארה, לשבח את כוחות הביטחון על החיסול הבוקר:
כבוד לכוחות הביטחון שחיסלו בשכם את המחבלים שרצחו את שלוש בנות משפחת די.
ארדוף אויב ואשיגם— yayafink (יאיא פינק) (@yayafink) May 4, 2023
פרסום ראשון (ואחרון): המלצות הוועדה לחיזוק הביטחון הלאומי על ידי מיתוג מחדש של משרדי הממשלה
"אנחנו צריכים ללמוד להתאבל לגמרי אחרת" – זאת כותרת כתבה מאלפת מאת איתי משיח, שהתפרסמה ב"מוסף הארץ". התמודדות עם צער עמוק, נאמר בכתבה, דורשת קהילה.
איתי משיח מספר על טקסים וסדנאות של אבל קהילתי שהחלו להגיע מאמריקה לארצנו בעשור האחרון. ד"ר לייה נאור היא בין הפסיכולוגים שדבריהם מצוטטים בכתבה. היא הקימה כבר ב-8 לאוקטובר בחוות רונית "מרחב מרפא" לשורדי הנובה. לדבריה, "אמנם יש לנו ביהדות פלטפורמה חכמה מאוד לאבל, אבל גם שם אנשים נבוכים, לא יודעים מה לעשות, מה להגיד ואיך להתנהג. והדברים האמיתיים לא מדוברים".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
לאחר הכישלון של ג'ו ביידן בעימות הראשון לנשיאות, גברו ההתקפות מהימין עליו ועל יחס ממשלו למלחמת ישראל בחמאס. זיכרון התמיכה שביידן ביטא מייד לאחר הטבח של השבעה באוקטובר נחלש, וההגבלות שממשלו מטיל על ישראל מקבלות יותר ויותר תשומת לב בדיון הציבורי.
מאמריהם של ד"ר לי-און הדר ב"דיומא" ושל ד"ר שגיא ברמק ב"מקור ראשון" הם דוגמאות טובות לז'אנר האמור.
עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם