הממשלה אישרה להקים קרן השקעות בתחום ההייטק עם איחוד האמירויות.
מדובר בקרן מחקר ופיתוח תעשייתית דו־לאומית, שתתמוך בבקשות לפעילות משותפת בין חברות ישראליות לבין חברות אמריתיות.
ישראל תקצה תקציב של 15 מיליון שקל מדי שנה במשך 10 שנים ואיחוד האמירויות יעשו מאצ'ינג לסכום. בשל כך, הסכום עתיד להגיע ל־150 מיליון שקל מהצד הישראלי וסך הכול ל־300 מיליון שקלים.
בדומה לקרנות בינלאומיות אחרות הקיימות היום, הקרן תספק תמריץ כספי לחברות הישראליות לפעילות מחקר ופיתוח של מוצרים טכנולוגיים חדשים או בשדרוג מהותי של טכנולוגיה קיימת, וכן תסייע באיתור שותפים טכנולוגיים זרים.
תמיכת הקרן תאפשר גישה למשאבים בינלאומיים, ידע, טכנולוגיה ותשתיות שלא קיימות בישראל. התמיכה תאפשר גם סיוע לחברות ישראליות דרך גיוס שותפים מקומיים, התאמה לרגולציה זרה, ויצירת יתרון שיווקי, כלכלי או עסקי.
היוזמה להקמת הקרן, אותה יובילו מהצד הישראלי משרד החוץ, משרד המדע, רשות החדשנות, משרד האוצר ומשרד הכלכלה, עלתה גם במהלך ביקור ראש הממשלה נפתלי בנט באבו דאבי בדצמבר האחרון.
שר החוץ יאיר לפיד אמר בתגובה: "ישראל ואיחוד האמירויות חולקות תשוקה לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, שתשפרנה את איכות החיים של האדם, את הסביבה ואת הכלכלה. קרן המחקר והפיתוח הבילטרלית היא המנוע להתנעת המהלך בסקטור הפרטי, על ידי עידוד החברות, בדגש על SMEs, לחבור יחד, לפתח, לייצר ולשווק המוצרים הטכנולוגיים החדשניים ברמה אזורית ועולמית.
"אני מברך ומודה לעמיתי שר החוץ האמירתי על תמיכתו במהלך מתחילתו. כמו כן, מודה לשרת החדשנות, אורית פרקש הכהן על העבודה החשובה. ההייטק הוא נכס אסטרטגי למדינה וחשוב לשמור ולפתח אותו."
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן מסרה בתגובה: "אני רואה חשיבות רבה בהקמת קרן השקעות הדדית בתחומי ההייטק בין ממשלת ישראל לאמירויות. איחוד האמירויות משקיעה היסטורית בענפי אנרגיה, תשתיות ועוד, בשל כך הקרן החדשה תייצר גשר שיקל על השקעות אמירתיות בטכנולוגיה ישראלית בתחומים אלו ונוספים.
"שמחה על צעד חשוב זה בין ישראל לאמירויות ומודה לשר החוץ יאיר לפיד ולשגריר ישראל באמירויות. מודה גם לעמיתינו השרים באמירויות שתמכו ברעיון מהרגע הראשון."
פרסום ראשון (ואחרון): המלצות הוועדה לחיזוק הביטחון הלאומי על ידי מיתוג מחדש של משרדי הממשלה
"אנחנו צריכים ללמוד להתאבל לגמרי אחרת" – זאת כותרת כתבה מאלפת מאת איתי משיח, שהתפרסמה ב"מוסף הארץ". התמודדות עם צער עמוק, נאמר בכתבה, דורשת קהילה.
איתי משיח מספר על טקסים וסדנאות של אבל קהילתי שהחלו להגיע מאמריקה לארצנו בעשור האחרון. ד"ר לייה נאור היא בין הפסיכולוגים שדבריהם מצוטטים בכתבה. היא הקימה כבר ב-8 לאוקטובר בחוות רונית "מרחב מרפא" לשורדי הנובה. לדבריה, "אמנם יש לנו ביהדות פלטפורמה חכמה מאוד לאבל, אבל גם שם אנשים נבוכים, לא יודעים מה לעשות, מה להגיד ואיך להתנהג. והדברים האמיתיים לא מדוברים".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
לאחר הכישלון של ג'ו ביידן בעימות הראשון לנשיאות, גברו ההתקפות מהימין עליו ועל יחס ממשלו למלחמת ישראל בחמאס. זיכרון התמיכה שביידן ביטא מייד לאחר הטבח של השבעה באוקטובר נחלש, וההגבלות שממשלו מטיל על ישראל מקבלות יותר ויותר תשומת לב בדיון הציבורי.
מאמריהם של ד"ר לי-און הדר ב"דיומא" ושל ד"ר שגיא ברמק ב"מקור ראשון" הם דוגמאות טובות לז'אנר האמור.
עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם