בכנס לשכת עורכי הדין, התראיין אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו ליובל קרני ואמר על הקמת הממשלה:
"אני סיימתי את ההסכם הקואליציוני מזמן, מבחינתי ההסכם סגור. אני יכול להגיד לך שתמיד ברגע האחרון לקראת הסגירה יש ניסיונות לתפוס עוד משהו, זה טבעי. אני מאמין שהיום עם קצת רצון טוב אפשר לסיים את זה ולהודיע לנשיא 'עלה בידי' אמרתי כבר בעבר 'מקיאוולי הוא רק תלמיד של נתניהו'. כשאני מסתכל על הניסיון המשפטי לטרפד את הממשלה, גם על הודעות יריב לוין שהוא לא יכנס עד שהוא לא יראה הסכמים קואליציוניים, אני מסתכל על הלחץ האלים שמוביל את גורמי הביטחון למסקנה שצריך אבטחה ברמה חמש לשני חברי כנסת מימינה, אני רואה את מה שראינו בגבעת הקפיטול קורה פה היום. אני מאוד מקווה שזה תסריט בלהות.
אם יש משהו שנתניהו גרם לנזק לישראל זה התפוררות החברה הישראלית. מעולם לא ראינו חזית פנימית תוך כדי מלחמה בישראל, כל מה שקורה בדרום עם הבדואים, כל מה שקורה עם המגזר הערבי בצפון, מה שקורה במגזר החרדי. זה למעשה ציבור אחד שמקבל את החוקים ומתנהל בהתאם לנורמות: חילוני, מסורתי, כיפות סרוגות כולם משרתים, עובדים ומשלמים מיסים. כל השאר זו אוטונומיה.
נתניהו הטיף מוסר לכל העולם להשאיר שיקולים אישיים בצד, לו היה זז הצידה הליכוד היה מקים ממשלה מהר מאוד. אין שום סיבה לא להקים ממשלת ימין בלי רוטציה לו נתניהו היה זז. במדינת ישראל אין בחירות אישיות, מפלגת הליכוד קיבלה מיליון קולות והם היו אמורים להרכיב ממשלה. גם בנט, גם סער, הנדל, האוזר כולם עבדו לצידו של נתניהו אף אחד לא מוכן לשמוע ממנו ואף אחד לא מאמין לנתניהו. בנסיבות שנוצרו כולם הצליחו להתעלות מעל הפוליטיקה והמשקעים ולהתגבר על הכל."
לגבי תפקידו המיועד כשר האוצר והמצב הכלכלי בישראל אמר ליברמן:
"הגירעון שלנו 11.6% שזה סכום דמיוני והחוב הכללי טריליון שקל. אם היינו משלמים חובות היו מתפנים כספים לבריאות וחינוך ועוד. להגדיל את הגירעון זה טירוף מוחלט זה יוצר אינפלציה וימוטט את המשק. הדבר הכי חשוב ליצירת צמיחה והגדלת תעסוקה – כל החברות הגדולות שיכולות להגדיל את מקומות העבודה והמועסקים. דבר שני – כל אותם מוסדיים להציג להם 50 פרויקטים בתחום התשתיות, תשקיעו את הכסף פה במדינת ישראל. לבחון מחדש את כל נושא החל"ת. תפקיד שר האוצר מבחינתי זה האתגר הכי גדול, שברנו שיאים באבטלה, יש חוב, יש גירעון, התחילה אינפלציה, העלאת מחירים בדיור בפירות בירקות – אני אוהב אתגרים. אני מכיר את המשק הישראל, מכיר את המבנה הממשלתי ואני חושב שעם כל הניסיון שלי זה אתגר עבורי."
על מערכת המשפט אמר "אני נגד פסקת ההתגברות מסיבה אחת – מי שינצל את זה קודם כל יהיו ש"ס ויהדות התורה. האג'נדה שלי זה ממשלה מתפקדת, כל שר עוסק בתחום שהוא אמון עליו. אם גדעון סער יהיה שר המשפטים, אני מציע שאף אחד לא יתערב לו בעניינים."
"איך ייתכן שאחרי עשרה חודשים של קשר אישי, שהלך ונבנה והתעצם, והתחשל ברגעי מבחן לא פשוטים שעברנו, פתאום הכל יתנתק לחודשיים שלמים? מה זה יעשה לתלמידים שלי?", שואל ד', מורה מנוסה מאזור הכרמל.
מאות אלפי תלמידים יוצאים בימים אלה לחופשת קיץ ארוכה, ומציבים בפני מחנכיהם דילמה דומה לזו שמתחבט בה ד': איך לשמר את הקשר עם תלמידיהם גם בחופש, איך לשמור עליהם מרחוק, במינון מופחת כמובן אבל מדויק ככל שניתן. מתי להרים טלפון מתעניין, מתי לשלוח הודעה דואגת ומכוונת, "רגע לפני שהאלכוהול מתחיל לזרום בדם", כפי שד' מגדיר יפה, ולא רגע אחרי, כשכבר מאוחר מדי.
תומר סמרקנדי הוא מנכ"ל "דרך כפר יוזמות חינוך", הפועלת לשינוי פני החברה באמצעות חינוך מעצים לאוכלוסיות מוחלשות. העמותה מלווה ומנחה עשרות קהילות חינוך ומכינות קד"צ בפריפריה (צילום: ליאת מנדל)
בבוקר יום שני ה-27.5 הגעתי למשרד, לעוד יום עבודה. כמו בכל יום מאז תחילת המלחמה הפנים של כל הקולגות שלי היו נפולים. אני עובדת במקום בו עובדים גם יהודים וגם וערבים, והקולגות הערבים נראו קודרים במיוחד.
בחדשות הבוקר – שוב תקיפה בעזה, שני חיילים הרוגים, עימותים בהר מירון, חוק הגיוס. אבל הלב של הקולגות היה במקום אחר לגמרי. בעקבות תקיפת צה"ל ברפיח ערב קודם, ביום ראשון (26.5), פרצה שריפה במחנה העקורים, שגבתה עשרות קורבנות, כולל נשים ילדים.
יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.
מצב מקומם ומביך בעליבותו באומת הסטרט-אפ: רק 18% מהדירקטורים בחברות ההייטק הציבוריות הגדולות הן נשים. ישראל של 2024 "מתהדרת" ב"דרדרת" נתונים בכל הקשור לייצוג נשים בעמדות מפתח.
* * *
ב-2018 נשים היוו 8.1% מקרב המנכ"לים במשק, לעומת 3.5% ב-2023. בקרב ראשי דירקטוריונים 15% נשים ב-2018 לעומת 5.6% בלבד ב-2023. על-פי דו"ח של פירמת הייעוץ וראיית חשבון דלויט, שבחן מהו אחוז הנשים בדירקטוריונים, נמצא כי אחוז הנשים בדירקטוריונים הוא 21%. וזאת בהשוואה לאיטליה (29.3%) או נורווגיה – שם אחוז הנשים בדירקטוריונים הוא 41% (נכון לשנת 2018).
מיכל מטס ליטמנוביץ'- מייסדת ומנכ"לית משותפת של "עבודה שווה" ושותפה בכנס "כיסא משלך" – ייצוג שוויוני לנשים בשולחן הדירקטוריון שנערך בכנסת ב-2 ביולי 2024, והקראת הצעת החוק בנושא של חה"כ מטי צרפתי-הרכבי.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם