היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הבהיר כי ההצבעה על מינויו של אופיר אקוניס לשר המשפטים אינה חוקית, וכי בפועל ממשלת ישראל לא מינתה היום שר משפטים. במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולראש הממשלה החליפי בני גנץ כתב מנדלבליט כי נוכח העובדה שנמנע ממנו למסור בעל פה את חוות דעתו המשפטית במהלך ישיבת הממשלה, הרי ש"הממשלה פעלה במודע ובמכוון באופן לא חוקי" – התבטאות חסרת תקדים מצד היועץ המשפטי.
מנדלבליט נימק כי לא ניתן היה להעלות את שמו של אופיר אקוניס להצבעה – נוכח התנגדותו של גנץ למינוי, ונוכח העובדה שבהחלטת הממשלה מחודש מאי 2020 נקבע כי "קביעת סדר היום לעבודת הממשלה ודיוניה תיעשה בהסכמה בין ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי".
לדברי מנדלבליט, גם אם מבחינה תיאורטית הייתה ההצבעה על מינויו של אקוניס חוקית, הרי שמינויו לא אושר בהצבעה זו בשל עקרון הפריטטיות המוביל למסקנה כי יש לראות את תוצאות ההצבעה כשוויון – ופירוש הדבר שההצעה לא נתקבלה.
כשבוע לאחר כינון הממשלה, ב-24 במאי 2020, נקבע שסדר היום של הממשלה ייקבע רק במשותף בין נתניהו לגנץ. ממשלת נתניהו-גנץ מעולם לא גיבשה נוסח מעודכן לתקנון, ולכן ההחלטה הזו עודנה עומדת בתוקף, לרבות ההוראה הזמנית שלה. זהו ההסדר החקיקתי שעליו נשען מנדלבליט, בתפר שבין חוק היסוד לבין ההסכם הקואליציוני.
בהודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה לבג"ץ, שהוגשה לקראת הדיון, צוין כי לפי עמדת מנדלבליט, אי מינוי שר משפטים באופן מיידי הוא בלתי סביר באופן קיצוני. "שיקולים פוליטיים אינם יכולים להצדיק חוסר מעש ממשלתי אשר פוגע באינטרסים ציבוריים חיוניים, ובפרט כאשר מדובר בסיכון חמור לבריאות הציבור". לגישת היועץ, התגבשה חובה משפטית למנות שר משפטים לאלתר, ולפיכך היועץ תומך בקבלת העתירות ומתן פסק דין שיורה לממשלה "לאייש ללא דיחוי" את תפקיד שר המשפטים בממשלה הנוכחית.
נתניהו מתכוון להיות מיוצג בייצוג נפרד, ולא על ידי הפרקליטות, בדיון הצפוי בבג"ץ.
פרסום ראשון (ואחרון): המלצות הוועדה לחיזוק הביטחון הלאומי על ידי מיתוג מחדש של משרדי הממשלה
"אנחנו צריכים ללמוד להתאבל לגמרי אחרת" – זאת כותרת כתבה מאלפת מאת איתי משיח, שהתפרסמה ב"מוסף הארץ". התמודדות עם צער עמוק, נאמר בכתבה, דורשת קהילה.
איתי משיח מספר על טקסים וסדנאות של אבל קהילתי שהחלו להגיע מאמריקה לארצנו בעשור האחרון. ד"ר לייה נאור היא בין הפסיכולוגים שדבריהם מצוטטים בכתבה. היא הקימה כבר ב-8 לאוקטובר בחוות רונית "מרחב מרפא" לשורדי הנובה. לדבריה, "אמנם יש לנו ביהדות פלטפורמה חכמה מאוד לאבל, אבל גם שם אנשים נבוכים, לא יודעים מה לעשות, מה להגיד ואיך להתנהג. והדברים האמיתיים לא מדוברים".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
לאחר הכישלון של ג'ו ביידן בעימות הראשון לנשיאות, גברו ההתקפות מהימין עליו ועל יחס ממשלו למלחמת ישראל בחמאס. זיכרון התמיכה שביידן ביטא מייד לאחר הטבח של השבעה באוקטובר נחלש, וההגבלות שממשלו מטיל על ישראל מקבלות יותר ויותר תשומת לב בדיון הציבורי.
מאמריהם של ד"ר לי-און הדר ב"דיומא" ושל ד"ר שגיא ברמק ב"מקור ראשון" הם דוגמאות טובות לז'אנר האמור.
עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם