בשבועיים האחרונים איבד צה"ל שני לוחמים כתוצאה מפיצוץ מטענים רבי עוצמה בגדה המערבית. סרן אלון סקאג'יו מסיירת חרוב נהרג מפיצוץ זירת מטענים במחנה הפליטים בג'נין; סמ"ר יהודה גטו, נהג מבצעי, נהרג מפיצוץ מטען גחון במחנה הפליטים נור שמס.
בפיקוד המרכז מדברים בגלוי על האיום שהתגבר בחודשים האחרונים ומצריך את צה"ל להיכנס באופן תדיר יותר לאזורים הללו כדי לשמר את חופש הפעולה המאותגר על ידי המטענים. במובנים רבים התהליך שעובר על הגדה המערבית מזכיר מאוד את האיום שהתפתח בשנות ה־90 ברצועת הביטחון בלבנון.
גם אז חזבאללה זיהה את התנועה של צה"ל על הצירים כנקודת תורפה והתמקד בפיתוח ושכלול מטענים שהוטמנו לאורך הצירים. בשונה מרצועת הביטחון בלבנון, כאן המטענים ממוקמים בתוך מחנות הפליטים, הערים והשכונות הפלסטיניות, כדי להצר את צעדי צה"ל.
בפיקוד המרכז מדברים בגלוי על האיום שהתגבר בחודשים האחרונים ומצריך את צה"ל להיכנס באופן תדיר יותר לאזורים הללו כדי לשמר את חופש הפעולה
מדובר בהתארגנויות מקומיות חוצות ארגונים, בדרך כלל על בסיס מקומי של שכונת מגורים. המטרה של מלכוד הצירים היא ליצור אזורים אקס טריטוריאלים שצה"ל יתקשה להיכנס אליהם ולפעול בהם. כדי להתמודד עם האיום הזה צה"ל החל להשתמש בכל כניסה שלו למחנות הפליטים בצפון השומרון בשופלים ו־D9 ממוגנים, שנעים לפני הכוח ומגלחים את השכבה העליונה של האספלט.
המחבלים זיהו די מהר את שיטת הפעולה הזו ולכן החלו להטמין את המטענים עמוק יותר בקרקע, מתחת לגובה האספלט והאדמה שמגלח הטרקטור. לדוגמה, בזירת המטענים האחרונה שהתפוצצה בג'נין וגרמה למותו של סרן אלון סקאג'יו, המטען היה במשקל של יותר ממאה קילוגרם, בעומק של מטר וחצי באדמה.
בצה"ל מדברים על עקומת למידה מהירה מאוד של הפלסטינים בעניין הזה. זה מתאפשר בעיקר ממידע רב שנמצא באינטרנט ושילוב של הכוונה איראנית/לבנונית. כל מטעני הנפץ שהופעלו בשנה האחרונה בגדה המערבית הורכבו מחומר נפץ ביתי מאולתר, חלקו ברמה גבוהה מאוד.
מבחינת ישראל מדובר בבעיה מהותית, בעיקר בשל הקלות שבה ניתן להרכיב באופן ביתי חומר נפץ מחומרים דו־שימושיים המועברים ללא פיקוח מישראל לגדה
מבחינת ישראל מדובר בבעיה מהותית, בעיקר בשל הקלות שבה ניתן להרכיב באופן ביתי חומר נפץ מחומרים דו־שימושיים. דשן חקלאי, מי חמצן, אצטון, חומצות תעשייתיות ומרכיבים אזרחיים נוספים המועברים ללא פיקוח מישראל לגדה.
בשונה מרצועת עזה שבה ישראל הקפידה למנן ככל הניתן את החומרים הדו־שימושיים, בגדה המערבית הוויסות והפיקוח האלה לא קיימים. זו אחת הנקודות שישראל חייבת לשקול כבר עכשיו, עם בניית מנגנון פיקוח על כמויות החומרים, הסוגים שלהם והיעד הסופי אליו הם מגיעים.
במקביל, בצה"ל גם בודקים מחדש את מיגון הרכבים. באירוע האחרון במחנה הפליטים נור שמס, שבו נהרג יהודה גטו, הפנתר – רכב משוריין להובלת לוחמים הממוגן בתחתית שלו מפני מטעני גחון – נפגע קשה והתהפך. ההערכה היא כי המטען שהוטמן מתחת לכביש היה גדול במיוחד ולכן גל ההדף היה חזק מאוד וגרם לתוצאות הקטלניות.
מעבר לכך נבחנים פתרונות מיגון מתקדמים יותר בדומה לאלה של חיל השריון, כולל הוספת פלטות פלדה בנקודות תורפה על הרכבים. עבודת המטה של צה"ל מתמקדת גם באיומים עתידיים שיכולים לצוץ בשטח, כמו למשל רקטות RPG. במקרה הזה מדובר באיום קטלני על הכוחות, כשרמת המיגון הנוכחית של הרכבים איננה מספיקה.
האיראנים, שזיהו את בקעת הירדן כנקודת תורפה של ישראל, מנסים להעביר דרך הגבול הפרוץ בין שתי המדינות אמל"ח תיקני, כולל רקטות RPG ומטענים רבי עוצמה עם חומר נפץ תיקני
האיראנים, שזיהו את בקעת הירדן כנקודת תורפה של ישראל, מנסים להעביר דרך הגבול הפרוץ בין שתי המדינות אמל"ח תיקני, כולל רקטות RPG ומטענים רבי עוצמה עם חומר נפץ תיקני. צה"ל פגש אלפי מטענים כאלה בצירים בדרום לבנון. מטען מסוג "כלימגור", מטען צד קטלני המכיל מאות כדוריות, התפוצץ בצומת מגידו במרץ 2023 אחרי שהופעל על ידי מחבל פלסטיני שנשלח מלבנון על ידי חזבאללה.
מעבר לאמצעי המיגון הנבחנים מחדש, בצה"ל מתכוונים להגביר את יכולת איסוף המודיעין המקדים לגבי זירות מטענים. לצורך כך עומדת להיכנס בקרוב יחידת הלוויינים 9900 של אמ"ן לפעולה גם בגדה המערבית. היכולות המתקדמות של היחידה אמורות לבנות תמונת מודיעין מדויקת וטובה יותר בזמן אמת הודות לטכנולוגיה מתקדמת של מה שבצה"ל מכנים "אחיזת שטח".
במילים אחרות, יכולת תצפית רציפה על אזורים מסוימים ושימוש בטכנולוגיות ניתוח והיתוך מידע מתקדמות מאוד (לא ניתן להיכנס לפרטים מפאת ביטחון מידע).
גם עיון בנתונים המספריים של תעשיית המטענים בגדה המערבית מצייר תמונה מדאיגה. מאז תחילת השנה צה"ל פוצץ יותר מ־50 מעבדות ייצור; לעבר הכוחות הושלכו יותר מ־1,000 מטענים מאולתרים; וכ־150 מטענים תת־קרקעיים נוטרלו מתחת לתשתיות אזרחיות (מבנים ובעיקר כבישים).
המספרים הללו מצביעים על מגמה ברורה – האיום בגדה המערבית נמצא בתהליך מעבר, מטרור עממי לטרור מתוחכם וקטלני. זה אומנם עדיין לא בממדים, הכמות והאיכות של צבא חמאס מ־7 באוקטובר, אבל זה בהחלט איום משמעותי, ולו רק בשל העובדה שמרקם החיים בגדה, בשונה מהרצועה, שזור משתי אוכלוסיות, פלסטינית וישראלית.
בינתיים הטרור הזה מופנה לצה"ל בתוך מחנות הפליטים והערים. בשלב הבא, כשהוא ייצא לצירים שבהם נעים אזרחים ישראלים, התוצאות יכולות להיות קשות וקטלניות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם