פאנלים סולאריים על גג בית פרטי בישראל, 13 באוגוסט 2009 (צילום: חן לאופולד/פלאש90)
חן לאופולד/פלאש90

בדרך לעצמאות אנרגטית ישראל נלכדה בסבך הבירוקרטי

כולם כבר מבינים שכדי שהמשק ימשיך לתפקד תחת אש "ביזור" היא מילת המפתח: משקי הבית צריכים לייצר חשמל בעצמם והעיריות צריכות להקים "מרכזי חוסן" שכונתיים המבוססים על אנרגיה סולארית ואגירה ● רק שהדרך למימוש החזון עוברת בבירוקרטיות מסורבלות וקונספציות מיושנות ● "תוך כדי מלחמה מדינת ישראל מנסה לאשר פטור מהיתר בנייה לסוללות – ולא מצליחה"

לפני כמה ימים יצאה הודעה חגיגית מטעם משרד האנרגיה: "בשורה למשקי הבית בישראל", נכתב בכותרת, "כך תוכלו להבטיח את אספקת החשמל במצבי חירום ולהוזיל את חשבון החשמל". בהמשך מופיעה הבטחה אישית של שר האנרגיה אלי כהן: "התקנת ממיר היברידי תוכל לסייע לכל בית לצרוך חשמל במקרי חירום ובמקרים של הפסקות חשמל". מי אמר שאנחנו לא מוכנים למלחמה?

ממיר היברידי – כשהוא מגיע בשילוב עם פאנלים סולאריים ומתקן אגירה – הוא מרכיב חיוני בהכנת המשק למצב שבו נקטעת אספקת החשמל המרכזית. בית המצויד בחבילה המשולשת הזו יכול לייצר בימי שגרה חשמל מהשמש ולמכור אותו לחברת החשמל.

ברגע שהרשת מפסיקה לעבוד הממיר הופך את הבית ליחידה עצמאית. האנרגיה המיוצרת במהלך היום נצברת בסוללות ומספקת חשמל בשעות החשיכה.

אם הבתים הפרטיים, הבניינים המשותפים, מבני הציבור והמבנים המסחריים בישראל היו מצוידים במערכות כאלה שברגע אחד הופכות אותם למשק חשמלי אוטרקי, תרחישי העלטה למיניהם היו צריכים להדאיג אותנו הרבה פחות

אם הבתים הפרטיים, הבניינים המשותפים, מבני הציבור והמבנים המסחריים בישראל היו מצוידים במערכות כאלה שברגע אחד הופכות אותם למשק חשמלי אוטרקי, תרחישי העלטה למיניהם היו צריכים להדאיג אותנו הרבה פחות. ככה נראית מדינה עם ביטחון ועצמאות אנרגטית.

מנכ"ל חברת חשמל מאיר שפיגלר לצד השר אלי כהן בסיור בתחנת הכוח רידינג, 30 בינואר 2024 (צילום: יוסי וייס, חברת חשמל)
מנכ"ל חברת חשמל מאיר שפיגלר לצד השר אלי כהן בסיור בתחנת הכוח רידינג, 30 בינואר 2024 (צילום: יוסי וייס, חברת חשמל)

וזו בדיוק הסיבה שאת ההודעה הזו משרד האנרגיה היה צריך לשחרר ב־8 באוקטובר, כשהשמיים נפלו על ישראל והיה ברור שפנינו למערכה ארוכה ומרה. כמעט תשעה חודשים אחרי, זה מעט מאוד ומאוחר מדי. אולי משרד האנרגיה החליט להתחיל להכין את ישראל למלחמה הבאה (רעיון טוב כשלעצמו), משום שלנוכחית כבר לא נספיק.

זה לא שבמשק האנרגיה והחשמל לא נערכו בקדחתנות בחודשים האחרונים. כמויות עצומות של סולר הוכנו כגיבוי, תשתיות חיוניות מוגנו, בחברת החשמל ובמשרד האנרגיה לא ישבו בחיבוק ידיים והמתינו לטילים של חזבאללה. אבל ספק אם זה יספיק.

כדי ליהנות מביטחון אנרגטי אמיתי משק החשמל צריך להיות כמה שיותר מבוזר. היפוך הקונספציה. במקרה זה גם תואם את האינטרס הסביבתי של ישראל

כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, להערכת רוב המומחים – ולמעשה גם לפי התרחישים הרשמיים – אם תפרוץ כעת מלחמה על מלא, ישראל תגיע אליה במוכנות אנרגטית חלקית מאוד.

הסיבה היא שכל ההכנות נעשו במסגרת הקונספציה של משק חשמל ריכוזי, בעוד שכדי ליהנות מביטחון אנרגטי אמיתי משק החשמל צריך להיות כמה שיותר מבוזר. היפוך הקונספציה. במקרה זה גם תואם את האינטרס הסביבתי של ישראל. תמיד ידענו שיותר בריא להיות תלוי באנרגיית שמש מאשר במיליוני טונות של סולר מזהם, עכשיו מתברר שזה גם הרבה יותר בטוח.

פאנלים סולאריים על גג בניין משותף. אילוסטרציה (צילום: iStock)
פאנלים סולאריים על גג בניין משותף. אילוסטרציה (צילום: iStock)

במשרד האנרגיה ובגופים הרלוונטיים האחרים מבינים את זה היטב, אבל מדובר במערכת מסורבלת שמגיבה באיטיות משוועת למציאות שמשתנה במהירות. ספק אם גם ההודעה של משרד האנרגיה על הממירים ההיברידיים הייתה מופצת בעיתוי הזה אלמלא יומיים קודם לכן מנכ"ל "נגה" שאול גולדשטיין הרעיד את המדינה עם התחזית האפוקליפטית שלו.

כשאיתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, מעיין בהודעה של משרד האנרגיה, הוא נאנח. הקביעה שהממשלה מעודדת את האזרחים לצאת לעצמאות אנרגטית סוחטת ממנו חיוך. איך מעודדת? למשל, לפי משרד האנרגיה, באמצעות מתן פטור מהיתר בנייה למתקני אגירה.

"שנה וחצי לקח לנו לאשר במועצה הארצית לתכנון ובנייה את הפטור מהיתר בנייה להתקנת סוללה עד 100 קילוואט. זה אושר בינואר ומאז זה מונח על שולחנו של שר הפנים שלא חותם"

"זה פשוט לא נכון", אומר פרנס. "אף אחד לא רוצה לחיות עם סוללות בתוך הבית, על הגג זה לא טוב כי אסור שהסוללות יהיו בשמש ובחום, אז ברוב המקרים מתקינים צמוד לקיר החיצוני ובשביל זה צריך היתר בנייה. מיותר להסביר מה זה אומר להוציא היתר בנייה בישראל.

"שנה וחצי לקח לנו לאשר במועצה הארצית לתכנון ובנייה את הפטור מהיתר בנייה להתקנת סוללה עד 100 קילוואט. זה אושר בינואר ומאז זה מונח על שולחנו של שר הפנים שלא חותם. אנחנו רודפים אחריהם כבר חצי שנה אבל אין חתימה.

איתן פרנס (צילום: באדיבות המצולם)
איתן פרנס (צילום: באדיבות המצולם)

"אם תשאל אותו הוא יגיד לך שמשרד המשפטים עושה לו צרות, אם תשאל את משרד המשפטים הוא יגיד לך שמשרד הפנים עושה צרות. אני כבר לא יודע מי אשם, הלכתי לאיבוד, אני רק יודע שתוך כדי מלחמה מדינת ישראל מנסה לאשר פטור מהיתר בנייה לסוללות ולא מצליחה".

ממשרד הפנים הבהירו שבנושא זה יש לפנות למינהל התכנון. ממינהל התכנון נמסר: "התקנות לא הגיעו עדיין לחתימה של השר. הנושא מצוי בתיאומים אחרונים בין מינהל התכנון ומשרד המשפטים". ואילו ממשרד האנרגיה נמסר: "תקנות הפטור לאגירה זעירה עד 100 קוט"ש אושרו על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה וממתינות לחתימת שר הפנים".

מתברר שאפילו על השאלה באיזה שלב של חתימות ואישורים המהלך נמצא יש יותר מגרסה אחת.

המלחמה מתחוללת כבר תשעה חודשים, ובמשרד האנרגיה "צפויים לפרסם" מדריך. תכל'ס, חוץ מהכול מסביב – מה בוער?

איך עוד מעודדים את הציבור להיערך לשעת חירום? באמצעות "תעריפים אטרקטיביים להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת", כך לשון ההודעה של משרד האנרגיה. רק שהתעריפים הנוכחיים עתידים לפקוע בינואר, לפי שעה עדיין לא התקבלה החלטה להאריכם, ואחרי שמתקבלת החלטה כזה עליה לעבור מסכת בירוקרטית ארוכה עד לכניסתה לתוקף.

התוצאה, לפי גורמים בענף, היא שלמי ששוקל כיום להתקין מערכות סולאריות עם אגירה אין כל ודאות תעריפית וכלכלית. בהתייחס לזה נמסר ממשרד האנרגיה: "האסדרה התעריפית בתוקף עד סוף ינואר 2025, אולם לאחריה תגיע אסדרה תעריפית כלכלית נוספת, כפי שהצהיר יו"ר רשות החשמל בדיון שנערך בכנסת בשבוע שעבר".

פאנלים סולאריים מעל רפת בכפר ויתקין (צילום: חן לאופולד/פלאש90)
פאנלים סולאריים מעל רפת בכפר ויתקין (צילום: חן לאופולד/פלאש90)

ברשימת סעיפי העידוד מופיע גם "הסברה והנגשת מידע לציבור". משרד האנרגיה, מתברר, "צפוי לפרסם מדריך נגיש לציבור הרחב עם האפשרויות השונות להקמת מערכות עצמאיות באנרגיה הכוללות ממיר היברידי". המלחמה מתחוללת כבר תשעה חודשים, ובמשרד האנרגיה "צפויים לפרסם" מדריך. תכל'ס, חוץ מהכול מסביב – מה בוער?

למלחמה הזו משקי הבית בישראל כבר לא יגיעו עם עצמאות אנרגטית. השאלה מה יקרה ביום שאחרי ובמלחמה הבאה. כדי להגיע מוכנים אליה צריך לצאת לדרך היום. ביזור ועצמאות הם מילות המפתח, ולא רק ברמת משקי הבית.

למלחמה הזו משקי הבית בישראל כבר לא יגיעו עם עצמאות אנרגטית. השאלה מה יקרה ביום שאחרי ובמלחמה הבאה. כדי להגיע מוכנים אליה צריך לצאת לדרך היום

"המדינה חייבת להתחיל להקים 'מרכזי חוסן' בכל שכונת מגורים בארץ", אומר ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת "אקו אנרג'י" ייעוץ כלכלי ואסטרטגי ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן. "הכוונה לבתי ספר או מתנ"סים שעל הגגות שלהם מותקנות מערכות סולאריות ובחצר יש מצבר גדול בתוך מכולה, כך שכשרשת החשמל נופלת התושבים בסביבה יכולים לבוא להטעין את הסלולריים שלהם ואת פנסי תאורת החירום ועוד שימושים חיוניים.

"אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן, זה צריך להיעשות בשיתוף עם השלטון המקומי. יש רשויות מקומיות שכבר התחילו לעבוד על זה בצורה חלקית אבל זו שאלה של תקציבים. כשמדברים על כל המדינה זה סיפור ארוך טווח שצריך לתקצב אותו.

ד"ר עמית מור (צילום: באדיבות המצולם)
ד"ר עמית מור (צילום: באדיבות המצולם)

"במקביל צריך לקדם במהירות הקמה של מערכות סולאריות על מאגרי מים, שדות ומטעים חקלאיים, חניונים וכבישים ואפילו איים סולאריים צפים בים כפי שמתפתח בעולם. היינו צריכים לקדם את האנרגיות המתחדשות עוד לפני המלחמה, המלחמה נותנת לנו הזדמנות וסיבה טובה לעשות את זה".

"אחרי 7 באוקטובר הצעתי שייתנו לקיבוצים להיות מיקרוגריד (רשת חשמל מקומית עצמאית, א"ל)", אומר איתן פרנס, "הרי היסטורית הם מוגדרים מחלקי חשמל, אחראיים על הרשת שלהם, מצב די ייחודי.

"כיום נותנים תשלום על זמינות ליצרנים ומיתקנים גדולים, אבל ליצרן הקטנצ'יק הביתי לא ייתנו. למה? ככה. זה חיוני כי תמריץ כזה מייצר מודעות, מטביע חותמת שזה נחוץ"

"תנו להם פטור מהיתר בנייה לשים שני קונטיינרים ליד הגנרטור של הקיבוץ, ואז בשעת מלחמה כל הקיבוצים יכולים להיות עצמאיים אנרגטית וככה גם יורידו מהעומס על הרשת הארצית ויישאר יותר לשכנים שלהם מהמושב.

"אתה גם יכול לחייב אותם שבזמן חירום הם יאפשרו לאנשים מבחוץ לבוא אליהם להטעין ולהיעזר. ההצעה שלי נדחתה. החליטו שאי אפשר להיטיב רק עם הקיבוצים. אני לא קיבוצניק, אין לי כאן מניע אישי, אבל הדהים אותי שזו התשובה הרשמית שקיבלנו. זה כל כך טיפשי כי אם הם מייצרים חשמל לבד כולם נהנים מזה".

פאנלים סולאריים במדבר ליד אילת (צילום: משה שי/פלאש 90)
פאנלים סולאריים במדבר ליד אילת (צילום: משה שי/פלאש 90)

במבט כללי, אומר פרנס, הפירמידה שלנו הפוכה: המון בירוקרטיה – כמעט אפס תמריצים כלכליים. "הרציפות התפקודית של העורף לא מקבלת עדיפות תקציבית. קח למשל את עניין הסוללות ומתקני האגירה. המדינה צריכה לשלם לנו כדי שנאגור חשמל. מי שאוגר מייצר זמינות למערכת החשמל.

"בן אדם שיש לו סוללה של 10 או 20 קילוואט ברור לך שבשעת חירום הוא יורד מהעומס ופותר בעיה של אי אספקת חשמל למשק. לפי מחקר של משרד האנרגיה, כל שעה של אי אספקת חשמל למשק שווה 600 מיליון שקל. אז אתה יכול לחשב כמה שווה לך שלאנשים יהיה חשמל בסוללה ואתה יכול לתגמל אותם על זה.

"כיום נותנים תשלום על זמינות ליצרנים ומיתקנים גדולים, אבל ליצרן הקטנצ'יק הביתי לא ייתנו. למה? ככה. זה חיוני כי תמריץ כזה מייצר מודעות, מטביע חותמת רשמית שזה נחוץ. זה מה שמייצר בסוף את הבאזז ויגרום לתזוזה, לא הודעות לעיתונות על ממירים היברידיים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,301 מילים ו-1 תגובות
סגירה