בחודש מאי הזהיר שר הביטחון יואב גלנט כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון להקים ממשל צבאי ישראלי בעזה. במסיבת עיתונאים בקריה הוא אמר: "ישראל נמצאת במגמה מסוכנת המקדמת ממשל צבאי ואזרחי ישראלי ברצועת עזה. זו חלופה רעה, שמסוכנת לישראל אסטרטגית, ביטחונית וצבאית".
גלנט ביקש מנתניהו להכריז שישראל לא תשלוט ברצועה מהבחינה האזרחית – ושתקודם אלטרנטיבה לחמאס. באותו יום נתניהו הגיב לגלנט: "אני לא מוכן להחליף את חמאסטן בפת"חסטן. אחרי הטבח הנורא ב־7 באוקטובר הנחיתי להשמיד את חמאס. לוחמי צה"ל וזרועות הביטחון נלחמים על כך.
"כל עוד חמאס נשאר על כנו אף גורם אחר לא ייכנס לנהל את עזה אזרחית, בוודאי שלא הרשות הפלסטינית". את הכוונה לבסס ממשל צבאי בעזה נתניהו לא הכחיש. כעבור כמה ימים הודלפה הקלטה של גלנט מתוך ישיבת סיעת הליכוד עם אזהרות קונקרטיות: אלפי חיילים ימותו בעזה לאורך השנים אם ישראל תכונן ממשל צבאי; ישראל תתקשה להגן על עצמה בזירות אחרות, לרבות לבנון ואיראן.
מאז הודעת גלנט הולכים ומתרבים הסימנים שהממשל הצבאי כבר בדרך. בדיוק כמו משל הצפרדע המתבשלת, טמפרטורת המים עולה אט־אט בזמן שנתניהו מפזר הכחשות
מאז הודעת גלנט הולכים ומתרבים הסימנים שהממשל הצבאי כבר בדרך. בדיוק כמו משל הצפרדע המתבשלת, טמפרטורת המים עולה אט־אט בזמן שנתניהו מפזר הכחשות והתחמקויות ומקפיד שלא לפתור ולא לקדם את סוגיית היום שאחרי בעזה.
היועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי אמר בראיון לפני כחודש שסוגיית היום שאחרי תועלה לדיון אחרי המבצע ברפיח. המבצע ברפיח הושלם – ואין פעילות צבאית שם יותר. הקבינט דן ביום ראשון האחרון במעבר משלב ב' לשלב ג' – שלב הפשיטות וסיום הלחימה; אולם אין ולא היו דיונים על היום שאחרי בעזה.
יתרה מכך, נתניהו רוצה להגיע לוושינגטון (בסוף חודש יולי) עם "בשורות" נעימות לאוזן האמריקאית ולכן צפוי לפזר רמזים ואמירות עלומות בשבועות הקרובים כאילו הוא שוקל להסיר את התנגדותו למעורבות פת"ח (הרשות הפלסטינית) בתוכנית היום שאחר בעזה. ידיעה כזו כבר פורסמה השבוע ב־ynet מפיהם של מקורות ביטחוניים. נתניהו כמובן מיהר להכחיש.
אחרי הנגבי הגיע שר החקלאות אבי דיכטר, מי שהיה ראש שב"כ, ובסבב ראיונות הסביר שאין אף אחד חוץ מישראל שינהל את עזה – וזה כולל ממשל צבאי ישראלי
אולם, בנוגע לממשל הצבאי בעזה, כאמור, הסימנים המצביעים לכיוון הזה הולכים ומתרבים. בריאיון שקיימתי עם ראש המל"ל הנגב שאלתי על החלופות ליום שאחרי בעזה. הנגבי ציין: "יש מספר רב של חלופות – משליטה של צה"ל, דרך ממשל צבאי, שלטון של רשות מקומית, חמולות של פלסטינים, חברות אזרחיות, שילוב של כוחות סעודים, אמירתיים, אמריקאים ועוד.
"הרבה מההצעות האלה הן תיאורטיות כי אף אחד לא מוכן לשים את הראש שלו בשג'אעייה, שאטי או בית לאהיא משום שהוא יקבל כדור בראש מחמאס". כאשר שאלתי על אזהרת שר הביטחון, הנגבי השיב: "זה נכון שלפעמים נגררים לחלופות שהן לא חלופות כי המציאות כופה זאת".
אחרי הנגבי הגיע שר החקלאות אבי דיכטר, מי שהיה ראש שב"כ, ובסבב ראיונות הסביר שאין אף אחד חוץ מישראל שינהל את עזה – וזה כולל ממשל צבאי ישראלי: "זה או ישראל או חמאס. ישראל חייבת לשלוט בעזה […] הבעיה שלנו היא מיטוט היכולת השלטונית של חמאס ברצועת עזה, לצורך זה אין ברירה, ישראל חייבת לשלוט בעזה במובן הכי שלטוני של המילה".
על כך יש להוסיף את המסמך של המזכיר הצבאי החדש של ראש הממשלה, אלוף רומן גופמן, הממליץ על כינון ממשל צבאי בעזה. המסמך נכתב לפני שגופמן נכנס לתפקיד והופץ בקרב מקבלי ההחלטות בדרג המדיני ובמערכת הביטחון, אם כי גופמן טען בהמשך שזה נכתב על דעתו בלבד.
העובדה שהמזכיר הצבאי של ראש הממשלה עשוי להמליץ לו לפעול בדרך הזו עשויה לסתור את כל ההתחייבויות הפומביות והפרטיות של ממשלת ישראל ביחס לעזה
העובדה שהמזכיר הצבאי של ראש הממשלה עשוי להמליץ לו לפעול בדרך הזו עשויה לסתור את כל ההתחייבויות הפומביות והפרטיות של ממשלת ישראל ביחס לעזה ולסבך את ישראל בכל הפורומים הבינלאומיים.
אבל השיח הציבורי בנושא הולך ומתקדם. בציונות הדתית ובעוצמה יהודית תומכים בכך מהיום הראשון. זה כמעט ברור מאליו, שכן הם שואפים לרכוב על הגב של הממשל הצבאי ולהכניס התנחלות לעזה. אבל האמירות של גופמן, הנגבי, ודיכטר כבר מחלחלות לציבור הרחב.
חיים רמון, מי שבשנים האחרונות נתפס כבעל השפעה בחוגי הימין (בעקבות תמיכתו בנתניהו בהיבט המשפט הפלילי), פרסם בימים האחרונים סטטוס ארוך ובו קרא לנתניהו לזנוח את תכנית שלב ג' של הרמטכ"ל הרצי הלוי "ולהורות לצבא לכבוש את הרצועה ולהקים בה ממשל צבאי זמני כדי להשיג את מטרת המלחמה העיקרית, מיטוט שלטון חמאס".
גם האלוף במילואים מוטי אלמוז, לשעבר ראש המנהל האזרחי, ראש אכ"א ודובר צה"ל, שבר שתיקה ממושכת ביום שבת האחרון והציע בריאיון לערוץ 12 להכיר במציאות ולהקים ממשל צבאי בעזה.
יום השנה למלחמה מתקרב והממשלה לא מציגה יעדים או תוכניות. אין רצון לבצע תחקיר כל עוד נמשכת המלחמה, ועם הכוונה לבסס שם נוכחות צבאית תמידית גם לא יהיה למלחמה סיום
לדבריו "יש תג מחיר למי שהרים יד על יהודי בעם ישראל: הוא יאבד שטח, זה תג מחיר שהציונות קבעה אותו ומדינת ישראל החליטה לוותר עליו. צריך לקחת את מה שלמדנו מ־7 באוקטובר – אתה חייב שטח. נשתמש בשטח לא לכיבוש, לא כאצבע בעין אלא לשתול משהו בשטח, כי רק ככה אני אוכל להגן על העוטף".
מדיניות הממשל הצבאי לא מדוברת בגלוי, אבל בהיעדר תוכניות אסטרטגיות מנסים להונות את הציבור הישראלי. יום השנה למלחמה מתקרב והממשלה לא מציגה יעדים או תוכניות. אין רצון לבצע תחקיר כל עוד נמשכת המלחמה, ועם הכוונה לבסס שם נוכחות צבאית תמידית גם לא יהיה למלחמה סיום.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מעניין שבכל הכתבה אין מילה אחת על החטופים. השלימו עם כך שנקבל אותם רק בארונות, אם בכלל. לענין ממשל צבאי, הצבא לא מספיק גדול בשביל זה, כאשר צריך גם הרבה מאד כוחות ביו"ש ובלבנון. יותר ויותר אני נוטה להאמין שהיחידי שרואה את המציאות בשפיות הוא בריק.