יש לעודד השתלבות של נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל

פצועים מגיעים באמבולנס של חיל הרפואה לבית החולים זיו, אפריל 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)
אייל מרגולין/פלאש90
פצועים מגיעים באמבולנס של חיל הרפואה לבית החולים זיו, אפריל 2024

בשבוע שעבר נכחתי בכנס שעסק בחשיבות החיבור בין עולם ההשכלה הגבוהה לעולם התעסוקה. הכנס אורגן ונוהל על ידי מרכז אדמונד דה רוטשילד וכלל מוזמנים ממוסדות אקדמיים, ממשלתיים ונציגי גופים רלוונטיים מעולם התעסוקה. כל ההרצאות היו מעניינות, רלוונטיות והשיח הציף אתגרים, סוגיות והזדמנויות שונות בראייה עתידית ובייחוד בתקופה מאתגרת זו.

כמרצה בתחום לימודי מוגבלות וכמי שחקרה את נושא השתלבותם של נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה – לאורך הכנס חשבתי על הפצועים הרבים ותהיתי על היעדר השיח סביב החיילים והחיילות שנפצעו לאחרונה.

כמרצה בתחום לימודי מוגבלות וכמי שחקרה את נושא השתלבותם של נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה – לאורך הכנס חשבתי על הפצועים הרבים ותהיתי על היעדר השיח סביב החיילים והחיילות שנפצעו לאחרונה

מדוע נציגי משרד הביטחון לא נכללו בין מוזמני הכנס? ומדוע לא התקיים מושב שעסק בסוגיית שילוב נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה ותרומתה לעתידם? בייחוד לאור העובדה שבכל אזכור של חיילי צה"ל, של מצב הלוחמים ושל המצב הקשה בארץ בחודשים האחרונים – הנוכחים מחאו כף.

ידוע כי מה-7 לאוקטובר 2023 עלה באופן משמעותי מספר הפצועים והפצועות בקרב כוחות הביטחון, אשר טופלו על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון. למעלה מ-5,500 איש ואישה נקלטו באגף השיקום של משרד הביטחון, כאשר הצפי עד לסוף שנת 2024 עומד על כ-20 אלף איש, ורבים מהם אנשים צעירים (משרד הבטחון, 2024).

במלחמת חרבות ברזל, הפציעות בקרב חיילי צה"ל הן קשות ומורכבות. ברוב המקרים הפציעות הן תוצאה של פגיעת רסיסים, הדף ופגיעות ירי. רבים מהם נפצעו בגפיים, או במספר אזורים בגוף, כולל פציעות ראש. בנוסף לכך רבים מהם סובלים מפגיעה חושית, כגון ירידה בשמיעה או פגיעה בראייה, ורבים מהם סובלים מהלם קרב או מתגובה נפשית לפציעה. יש להדגיש כי, במקרים רבים הפצועים/ות מתמודדים עם יותר מפציעה אחת.

תהליך השיקום האישי והתעסוקתי של נכי צה"ל כולל, במקרים רבים, התאמת מסגרת לימודים לקראת רכישת מקצוע שיתאים לשאיפות, לצרכים וליכולות האישיות של כל אחד/ת מהם. בהקשר זה למוסדות להשכלה הגבוהה יש מקום משמעותי בסיוע לנכי צה"ל בכלל ולפצועים מהתקופה האחרונה בפרט, לרכוש מיומנויות כדי השתלב בחברה באופן מיטבי.

ידוע כי מה-7 לאוקטובר 2023 עלה משמעותית מס' הפצועים (למעלה מ-5500) בקרב כוחות הביטחון, שטופלו ע"י אגף השיקום במשרד הביטחון. הצפי עד סוף 2024 עומד על כ-20 אלף איש, רובם צעירים

השיקום של כל אחד מנכי צה"ל הינו מורכב וכולל מספר היבטים, החל מהיכולת האישית התפקודית – הפיזית, הנפשית, החושית, הקוגניטיבית ועד לקבלתם והשתלבותם בחברה.

חיבור תחום הדעת ומיומנויות הלימוד לעולם התעסוקה הינו נושא חשוב ומשמעותי הן ברמת הפרט והן ברמת החברה כיום בישראל ובייחוד עבור נכי צה"ל. העיסוק בנושא הינו קריטי לבריאות ולחוסן הנפשי של כל אחד/ת מהפצועים ולחברה הישראלית בכללותה. לרגע אסור לנו לשכוח שדור צעיר זה של לוחמים הוא עתידה של מדינת ישראל.

בהקשר זה אציג כאן מספר ממצאים ותובנות שעלו מהמחקר שערכתי במסגרת לימודי הדוקטורט בתחום לימודי המוגבלות. המחקר התמקד בחוויות של סטודנטים וסטודנטיות המוכרים כנכי צה"ל בתקופה בה למדו במוסדות שונים להשכלה גבוהה בישראל. שיטת המחקר כללה ראיונות עם אנשים (נשים וגברים) עם מוגבלויות שונות (פיזיות, חושיות, נפשיות) עקב פציעה או מחלה בעת שירותם הצבאי (סדיר/מילואים), בעת ששרתו בתפקידים מגוונים (תפקידים הקשורים למצבי לחימה או תפקידים אחרים).

ממצא ראשון ומשמעותי שהיה מפתיע התייחס לזהות העצמית של הנבדקים, כאשר לא כל הנבדקים במחקר בחרו לזהות עצמם כנכי צה"ל מול גורמים שונים בקמפוס במהלך תקופת לימודיהם. חשוב לציין, כי הזדהות אישית כאדם עם מוגבלות קשורה ליחסי הגומלין שבין האדם לבין הסביבות השונות, האנשים עמן הוא בא במגע, ולצרכים שלו באותו זמן.

מבחינת הנבדקים במחקר, היו לכך השלכות תפקודיות והשלכות רגשיות שונות. חלקן היו אף קשורות לאופן בו החברה הישראלית תופסת אותם כנכים בעלי זכויות והטבות רבות (סטיגמות הקיימות בחברה לגבי נכי צה"ל).

ממצא ראשון ומשמעותי שהיה מפתיע התייחס לזהות העצמית של הנבדקים, כאשר לא כל הנבדקים במחקר בחרו לזהות עצמם כנכי צה"ל מול גורמים שונים בקמפוס במהלך תקופת לימודיהם

כמו כן, אצל רבים מהנבדקים ההתמודדות עם האתגרים השונים באקדמיה חשפה את העובדה כי מוגבלות איננה קבועה אלא עשויה להשתנות לאורך זמן, מצב או מקום. כך למשל, הנבדקים לא פעם בחרו להשתמש בזהויות שונות במהלך לימודיהם האקדמיים. חלקם העדיפו לעיתים להזדהות עם מוגבלות אחרת שאיננה קשורה לפציעתם בצבא – כגון: לקות למידה, או פציעה פיזית אחרת, או החמרת הפציעה שארעה במהלך השירות הצבאי.

ממצא חשוב נוסף, התייחס לרמת מודעות נמוכה של הנבדקים לשירותי התמיכה הקיימים בקמפוס. לחילופין, המודעות בקרב אנשי סגל מנהלי ואקדמי, או סטודנטים אחרים לנוכחות של נכי צה"ל. נושא זה הינו חשוב ומשמעותי מבחינת חשיפת הזהות והשימוש בשירותי התמיכה הקיימים במוסדות להשכלה גבוהה.

מעבר לכך, הנבדקים הביעו תחושה של סיפוק והישג מתקופת הלימודים האקדמיים וחלק מהם אף הדגישו כי חוויית הלימודים נתפסה בעיניהם כחלק מהותי וחשוב ביותר בתהליך השיקום.

חזרה לשיח הפורה שהיה בכנס. אביא מספר המלצות רלוונטיות לטובת השתלבות מוצלחת של נכי צה"ל במוסדות להשכלה גבוהה בעתיד:

  • יש להעלות את המודעות לנוכחות של סטודנטים המוכרים כנכי צה"ל בקמפוסים השונים, ולהכין ולהכשיר את הסגל המנהלי והאקדמי לקראת מפגשים עתידים עם סטודנטים נכי צה"ל.
  • חשוב לעודד ולקדם את הגישה ההומניסטית ולקדם לימודים אקדמיים שוויוניים, נגישים ומכילים בכל האספקטים – תפקודית, אקדמית וחברתית.
  • יש לפתח קשרים וליצור שיתופי פעולה בין משרדי ממשלה לבין המוסדות האקדמיים, כולל משרד הביטחון ובמיוחד אגף השיקום, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה, משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד המשפטים והנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כמו כן, יש לדאוג להטמעת יוזמות ושיתופי פעולה רלוונטיים עם גופי המגזר השלישי, וארגונים משמעותיים בקהילה.
  • יש לעודד יצירת קשרים ושיתופי פעולה בין צוות מרכזי התמיכה לבין אנשי סגל אחרים בקמפוס (סגל מנהלי וסגל אקדמי), לצורך שילוב מיטבי של הסטודנט/ית ומתן שירותי תמיכה טובים יותר בהתאם לצרכיהם התפקודיים (הפיזיים, החושים, הקוגניטיביים, החברתיים).
  • על אגף השיקום להכין את נכי צה"ל במהלך תקופת השיקום לקראת המעבר להשכלה הגבוהה על ידי קורסי הכשרה ומתן כלים לתפקוד אישי מיטבי. למשל, היכרות עם זכויותיהם בהשכלה הגבוהה, אסטרטגיות לייצוג עצמי, אסטרטגיות למידה, ניהול זמן וכד'. כל זאת, כדי לדאוג לכך שיהיה בידיהם ידע וכלים כדי להתמודד עם המעבר להשכלה הגבוהה ולאתגרים הצפויים במהלך תקופת לימודיהם.
  • בנוסף, יש לפעול ליצירת קשר ועדכון שוטף בין העובדת הסוציאלית של אגף השיקום במשרד הביטחון המלווה את נכה צה"ל, לבין צוות מרכז התמיכה במכללה/אוניברסיטה.

חלק מנכי צה"ל העדיפו לעיתים להזדהות עם מוגבלות אחרת שאיננה קשורה לפציעתם בצבא – כגון: לקות למידה, או פציעה פיזית אחרת, או החמרת הפציעה שארעה במהלך השירות הצבאי

לסיום, אציין כי בהתאם לממצאים שעלו גם ממחקרו של ד"ר דן שגב,  מי שיהיה סגן ראש האגף וראש היחידה לשירותי שיקום במשרד הביטחון – רכישת השכלה גבוהה מהווה מנבא נוסף להשתלבות מיטבית יותר בכוח העבודה. מכאן שיש לראות את ההשכלה הגבוהה כמנוף להשתלבותם המיטבית של נכי צה"ל מבחינה תעסוקתית, כלכלית, וחברתית, בישראל של היום ומחר.

ד"ר עינת בן דב היא אשת חינוך בעלת ניסיון בהוראה במשרד החינוך ובאקדמיה, בתחום החינוך המיוחד וההכלה בחינוך, ובפיתוח הדרכה אינטראקטיבית. בעלת תואר שלישי בלימודי מוגבלות בפקולטה לחינוך מטעם אוניברסיטת צ'פמן, אורנג' קליפורניה, ארה"ב. נושא עבודת הדוקטורט: שילוב של נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל (2022).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
בתור נכה צה״ל שלומד באוניברסיטה, קראתי את שכתוב ובהתחלה נעתי באי נוחות בכיסא. חשבתי שלא אתחבר ולא אסכים - בלי סיבה ממשית. קראתי עד הסוף ואני יכול לשתף שאני מסכים ואני מעריך מאוד את המאמ... המשך קריאה

בתור נכה צה"ל שלומד באוניברסיטה, קראתי את שכתוב ובהתחלה נעתי באי נוחות בכיסא. חשבתי שלא אתחבר ולא אסכים – בלי סיבה ממשית.
קראתי עד הסוף ואני יכול לשתף שאני מסכים ואני מעריך מאוד את המאמץ שבבדיקה, הממצאים נראים לי (כאדם שהכתבה רלוונטית בדיוק אליו) נכונים וראויים, תודה רבה מכל הלב.

הפכו אותנו לקליינטים אותי בכל אופן אותי רמסו וכל ניסיוניתי משך שנים בלשקם את עצמי נרמסו על ידם לא פעם ולא פעמיים מאחורי סריג ובריח יש לשלוח את המתעללים בגופם ונפשם של הנכים היו אני ע... המשך קריאה

הפכו אותנו לקליינטים אותי בכל אופן אותי רמסו וכל ניסיוניתי משך שנים בלשקם את עצמי נרמסו על ידם לא פעם ולא פעמיים מאחורי סריג ובריח יש לשלוח את המתעללים בגופם ונפשם של הנכים היו אני עם 80% והם משלמים לי כל החיים מה רווח יצא להם בלהתעלל בי כל החיים במה הועילו חכמים ומתעללים בתקנתם

תודה על כתבה מרתקת וחשובה. נדרשים התגייסות ושיתוף פעולה של כל הגורמים על מנת ליישם את ההמלצות. חשוב לתת את המענים ואת התמיכה מתוך הבנה של גודל האחריות והאפקטיביות שלהם לעתידם של נכי ... המשך קריאה

תודה על כתבה מרתקת וחשובה. נדרשים התגייסות ושיתוף פעולה של כל הגורמים על מנת ליישם את ההמלצות. חשוב לתת את המענים ואת התמיכה מתוך הבנה של גודל האחריות והאפקטיביות שלהם לעתידם של נכי צה"ל ואחרים.

עוד 1,020 מילים ו-3 תגובות
סגירה