ח"כ שמחה רוטמן, 19 במאי 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)
אייל מרגולין/פלאש90

הקואליציה שוב מנסה להכפיף את השופטים לשליטה פוליטית

לפי ההצעה של רוטמן, מי שיבחר את נציב התלונות על שופטים זו מליאת הכנסת בהצבעה חשאית ולא הוועדה לבחירת שופטים ● הסכנות הגלומות בהצעת החוק משתוות לאלה שבהצעה להעניק לממשלה רוב בוועדה לבחירת שופטים ● כל פונקציונר המקורב למעגלים הפוליטיים הנכונים יוכל לזכות בתפקיד – ואז לדון בתלונות מופרכות ומוזמנות מראש ● אולם בסוף הדרך, כמו תמיד, מחכה בג"ץ ● פרשנות

המסקנה העולה מהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה אתמול (ראשון), לפיה יש להעביר לידי הכנסת את הליך בחירת נציב התלונות על שופטים – היא מסקנה פשוטה, מתבקשת מאליה: הקואליציה כולה עסוקה, גם כעת בימי המלחמה, בקידום ההפיכה המשטרית ובניסיון להשתלטות עוינת על הרשות השופטת.

הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן להשתלטות פוליטית על תפקיד נציב התלונות על שופטים היא רק החוליה האחרונה בשרשרת ארוכה של ניסיונות להכפיף את השופטים לשליטה פוליטית.

אולם, במסגרת ההתנהלות הזאת של הקואליציה, שכמעט הביאה עלינו את אסון ההפיכה המשטרית, מקופלת מסקנה נוספת: הממשלה הזו מסרבת לפעול בהתאם לחוקים או למגבלות כלשהן. אם החקיקה הקיימת מציבה גבולות לכוחה של הקואליציה – היא פשוט פועלת לשנות את החוק.

הממשלה הזו מסרבת לפעול בהתאם לחוקים או למגבלות כלשהן. אם החקיקה הקיימת מציבה גבולות לכוחה של הקואליציה – היא פשוט פועלת לשנות את החוק

במובן זה, חוק שינוי הליך בחירת הנציב זהה לחלוטין להצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, לביטול עילת הסבירות ולהגדלת סמכויות השר לביטחון לאומי בניהול חקירות משטרה. בכל המקרים האלה הקואליציה לא הייתה מרוצה מהמגבלות הקיימות מאז ומעולם בחקיקה על כוחם – ובכל המקרים האלה היא ניסתה לנפץ את המגבלות ולהעניק לעצמה כוח מוחלט.

שר משפטם יריב לוין משוחח עם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בכנסת, 26 ביוני 2024 (צילום: יונת זינדל/פלאש90)
שר משפטם יריב לוין משוחח עם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בכנסת, 26 ביוני 2024 (צילום: יונת זינדל/פלאש90)

סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, שנחקק בשנת 2002, קובע כי הנציב יתמנה על ידי הוועדה לבחירת שופטים, ומי שרשאי להציע מועמדים הם שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון יחדיו. במילים אחרות, כדי שייבחר נציב, נדרשים שר המשפטים ונשיא העליון להגיע להסכמה על זהות המועמד.

יש במנגנון הזה איזון ראוי בין הצורך למנות מועמד שהוא אוטוריטה מקצועית ראויה לתפקיד, לבין ההיבט הציבורי במינוי, המשתקף בהשתתפותו של השר בבחירה. החוק אומנם לא מחייב שמי שימונה לנציב הוא שופט עליון בדימוס, אלא רק מי ש"כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון" – אך כך היה מאז הוקמה הנציבות.

נדרשת אחריות גדולה כדי שלא ייעשה שימוש לרעה בכוח הזה, כדי להפעיל לחצים לא ראויים על שופטים. העצמאות השיפוטית היא לא רק אבן יסוד של הרשות השופטת, היא אבן יסוד בדמוקרטיה כולה

הנציבה הראשונה הייתה השופטת טובה שטרסברג־כהן ואחריה כיהנו בתפקיד אליעזר גולדברג, אליעזר ריבלין ואורי שהם. בצדק, זהו תפקיד רגיש ביותר, שהנושא בו מצוי בעמדת כוח על שופטים מכהנים, לרבות שופטים של בית המשפט העליון. נדרשת אחריות גדולה כדי שלא ייעשה שימוש לרעה בכוח הזה, כדי להפעיל לחצים לא ראויים על שופטים. העצמאות השיפוטית היא לא רק אבן יסוד של הרשות השופטת, היא אבן יסוד בדמוקרטיה כולה.

מה צריך לעשות שר משפטים שמעוניין להצדיק את תוכניתו להפוך את בחירת הנציב לכזו הנשלטת על ידי פוליטיקאים? פשוט להימנע מלהגיע להסכמה כלשהי עם נשיא העליון על מועמד. הפלא ופלא – כך בדיוק פעל השר יריב לוין.

נציב תלונות הציבור על שופטים ושופט העליון בדימוס אורי שהם בוועדת החוקה בכנסת, 18 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נציב תלונות הציבור על שופטים לשעבר ושופט העליון בדימוס אורי שהם בוועדת החוקה בכנסת, 18 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הנציב האחרון, אורי שהם, סיים את כהונתו לפני כחודש וחצי – כהונה שהוארכה בחצי שנה בשל מלחמת 7 באוקטובר. עם פרישתו הוקפאה כלל עבודת נציבות התלונות על שופטים, שאינה יכולה לפעול ללא נציב. באיגרת הפרידה שלו קונן שהם על כך ש"כלל הפעילות נגדעת עתה במחי יד וללא כל הצדקה. לעת עתה, בצער רב, נסגרים שערי הנציבות".

וכששר המשפטים מונע מינוי נציב חדש בהתאם לחוק הקיים, הגיע תאומו הסיאמי לענייני הפיכה משטרית, ח"כ רוטמן, והניח לפני שבוע הצעת חוק על שולחן הכנסת, הנהנית מקידום מטאורי באמצעות החלטת ועדת השרים לחקיקה להבטיח את תמיכתה של הקואליציה בהצעה.

רוטמן כלל בהצעתו הוראה שלפיה אם יש שני מתמודדים ומעלה על התפקיד, נדרש רוב מיוחד של 70 ח"כים לשם בחירת הנציב. פירוש הדבר שאם יהיה מתמודד אחד ויחיד הוא פטור מדרישת הרוב המיוחד

לפי הצעתו של רוטמן, מי שיבחר את נציב התלונות על שופטים זו מליאת הכנסת בהצבעה חשאית ולא הוועדה לבחירת שופטים. רוטמן כלל בהצעתו הוראה שלפיה אם יש שני מתמודדים ומעלה על התפקיד, נדרש רוב מיוחד של 70 ח"כים לשם בחירת הנציב.

פירוש הדבר שאם יהיה מתמודד אחד ויחיד הוא פטור מדרישת הרוב המיוחד. מנגנון ההצבעה הזה מבטיח שלא ימונה שופט עליון בדימוס לתפקיד. שופטים עליונים לא נוהגים להתמודד על תפקידים ציבוריים מתוך תפישה שהדבר פוגע ביוקרה הציבורית הכללית של בית המשפט העליון.

יריב לוין, בנימין נתניהו, שמחה רוטמן ויואב גלנט במליאת הכנסת בעת ההצבעה על החוק לביטול עילת הסבירות, 24 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יריב לוין, בנימין נתניהו, שמחה רוטמן ויואב גלנט במליאת הכנסת בעת ההצבעה על החוק לביטול עילת הסבירות, 24 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

רוטמן לא יניח למועמד מוסכם להתמודד לבדו – הוא ידאג שמולו יוצב מועמד קש, שיבריח את שופט העליון, ככל שיימצא כזה שיסכים להתמודד מלכתחילה. בהצעת החוק של רוטמן אין אפילו דרישת סף שהמועמד יהיה כשיר להתמנות לשופט עליון. הוא אפילו לא נדרש להיות משפטן.

כל פונקציונר המקורב למעגלים הפוליטיים הנכונים יוכל לזכות בתפקיד; ואז לדון בתלונות מופרכות ומוזמנות מראש נגד שופטים מכהנים ולמצוא אותן מוצדקות, ולהמליץ לנקוט נגדם צעדים – לרבות המלצה להדיחם. הנציב אומנם לא מוסמך להדיח שופטים בעצמו, אך הוא בהחלט יכול להטיל בהם כתם ציבורי חריף.

"הצעת החוק עשויה להוביל לבחירה של אדם נטול כישורים או היכרות עם מערכת המשפט, ולהוביל למינויו של אדם שאינו כשיר לכך, מתוך מניעים פוליטיים"

קל לראות את הכוונות הרעות העומדות מאחורי הצעת החוק. מטרתה לבזות את שופטי בית המשפט העליון, לרסק את היוקרה שנבנתה לתפקיד נציב התלונות על שופטים, ומעל לכל – לאפשר השתלטות של הפוליטיקאים על תפקיד אסטרטגי שיכול לאפשר הפעלת לחצים על שופטים ולפגוע בעצמאותם.

אין פלא שגם הנהלת בתי המשפט, וגם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים נזעקו ופרסמו חוות דעת ביחס להצעת החוק, לקראת ישיבת ועדת השרים לחקיקה אתמול.

השופט מיכאל שפיצר, לשעבר מנהל בתי המשפט (שני מימין) ועו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט (שני משמאל), בישיבת ועדת החוקה של הכנסת, 18 באפריל 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט (שני משמאל), בישיבת ועדת החוקה של הכנסת, 18 באפריל 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר כתב: "הצעת החוק עשויה להוביל לבחירה של אדם נטול כישורים או היכרות עם מערכת המשפט, ולהוביל למינויו של אדם שאינו כשיר לכך, מתוך מניעים פוליטיים ושמטרתו היא לפגוע במערכת המשפט".

ואילו המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי־חוקתי) עו"ד אביטל סומפולינסקי כתבה: "הליך המינוי המוצע אינו מתאים למוסד נציב תלונות הציבור על שופטים, יש בו כדי לפגוע במוסד הנציב ובאמון הציבור בו, ולהוביל לפגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת ולהחלשתה, אף שלא ברור מהי ההצדקה לכך".

הסכנות הגלומות בהצעת החוק הזו משתוות לאלה שבהצעה להעניק לממשלה רוב בוועדה לבחירת שופטים, אף שבהצעה הנוכחית המזימה אינה כה גלויה על פני השטח

חוות הדעת של משרד המשפטים מדגישה את העובדה שחקיקת התיקון כעת פירושה שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק – דהיינו, על רקע אי הסכמה בין לוין לממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן באשר לזהות הנציב הבא.

בית המשפט העליון התייחס פעמיים בשנים האחרונות למצב הפסול של שינוי הכללים תוך כדי המשחק – פעם אחת בפסק הדין בעניין חוק ממשלת החילופים, ופעם שנייה ביחס לחקיקת "חוק טבריה" – וקבע כי מדובר בפגיעה בעקרונות יסוד של חקיקה.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, 5 בפברואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אביטל סומפולינסקי בישיבת ועדת החוקה, 5 בפברואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הסכנות הגלומות בהצעת החוק הזו משתוות לאלה שבהצעה להעניק לממשלה רוב בוועדה לבחירת שופטים, אף שבהצעה הנוכחית המזימה הפוליטית אינה כה גלויה על פני השטח. העובדה שכלל הגורמים המקצועיים מתנגדים בחריפות להצעה בוודאי גרמה ללוין ולחבריו השרים לאשר את ההצעה ביתר חדווה.

האגרסיביות שבה פועלת הקואליציה כדי לקדמה צריכה להדאיג את כל מי שחשש מאובדן עצמאותה של הרשות השופטת באמצעות השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים. ובסוף הדרך, כמו תמיד, מחכה בג"ץ.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
ברצוני להזכיר לקוראים שעל פי תחקיר ״זמן ישראל״ האדון רוטמן יו״ר ועדת חוק חוקה ומשפט גר בבית לא חוקי שיש נגדו צו הריסה מאז 2015. מאוד הולם. נא לדאוג לביצוע הצו לפני שמתעסקים עם שיבוש מע... המשך קריאה

ברצוני להזכיר לקוראים שעל פי תחקיר "זמן ישראל" האדון רוטמן יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט גר בבית לא חוקי שיש נגדו צו הריסה מאז 2015. מאוד הולם.

נא לדאוג לביצוע הצו לפני שמתעסקים עם שיבוש מערכת המשפט. בכל זאת, משילות וכו'.

למה אתם ממשיכים לשקר לציבור? א. מי ימנה את נציב הביקורת על השופטים? השופטים? הרי ברור שזו תפקידה של אחת הרשויות האחרות. ב. אם עוד לא הבנתם - בדמוקרטיה אין מי שהוא מעל העם, מעל חוקי העם,... המשך קריאה

למה אתם ממשיכים לשקר לציבור?
א. מי ימנה את נציב הביקורת על השופטים? השופטים? הרי ברור שזו תפקידה של אחת הרשויות האחרות.
ב. אם עוד לא הבנתם – בדמוקרטיה אין מי שהוא מעל העם, מעל חוקי העם, מעל הביקורת של העם. אתם גם רוצים שהשופטים ימנו את עצמם, בלי העם, גם שהם ישפטו בלי קשר לחוקי העם ויהיו מעל לחוקי העם ועכשיו גם רוצים שהביקורת עליהם לא תהיה מטעם העם. אז באופן ברור ומובהק אתם פשוט לא רוצים פה דמוקרטיה.

עוד 1,040 מילים ו-2 תגובות
סגירה