צעירים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם העבודה תמיד נחשבו לאוכלוסייה פגיעה במיוחד. בשנים האחרונות הם נחשפו לשלוש מהלומות שצפויות להשפיע על האופק התעסוקתי שלהם לשנים: מגפה, לאחר מכן מהפכה משפטית עם חוסר היציבות הפוליטית שליוותה אותה, ובשנה החולפת מלחמה בצפון ובדרום.
המשק אומנם גילה עמידות יחסית בפני הסגרים הקשים של הקורונה – בעיקר הודות למגזר ההייטק שנהנה מגאות בתקופה הזו – אלא שאז באו ההפגנות הגדולות נגד המהפכה המשפטית ובצדן ירידה בהשקעות, הפחתת אופק הדירוג המשפטי־כלכלי של המשק וכרסום בביטחון של לפחות חצי מהתושבים.
לבסוף הגיעה המלחמה ששלחה צעירים רבים לחודשים ארוכים של שירות מילואים, סדיר וקבע – ובימים האלה חלקם צריכים להחליט האם להאריך את השירות או לא, כשבכל מקרה ימי המילואים שלהם יוכפלו. לפי שירות התעסוקה, אפשר לראות קווי דמיון בין הסגרים לתקופה הראשונית של המלחמה בעזה: צעירים – ונשים – כיכבו בדירוג הנרשמים לאבטלה.
![גורמים חשובים בעבודה לפי גילאים (צילום: פורום "ארלוזרוב")](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/07/העדפות-1024x640.jpg "גורמים חשובים בעבודה לפי גילאים (צילום: פורום "ארלוזרוב")")
מחפשים יציבות והכנסה גבוהה
הזעזועים שעברו על המשק והשינויים בשוק העבודה עצמו, מביאים גם לשינוי בהעדפות הצעירים לגבי תעסוקה. לפי מחקר של "פורום ארלוזורוב" שבבעלות ההסתדרות, מתברר שבניגוד לציפייה להדגשת הגמישות התעסוקתית, צעירים עדיין דבקים בהעדפות הנחשבות מסורתיות כמו יציבות בעבודה ועניין מקצועי.
עם זאת, נושא ההכנסה הגבוהה הפך להיות דומיננטי יותר מאשר בעבר וזה עשוי להצביע על התגברות הלחצים הכלכליים. המחקר של מתן חכים השווה את הסקר החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־2016 לסקר שערך בעצמו ב־2022 והקיף 3,000 נשאלים מעל גיל 18, שמייצגים את כוח העבודה בישראל.
בניגוד לציפייה להדגשת הגמישות התעסוקתית, צעירים דבקים בהעדפות מסורתיות כמו יציבות בעבודה ועניין מקצועי – ונושא ההכנסה הגבוהה הפך למבוקש
המחקר מציין ששינוי המגמה בולט גם בירידה בחשיבות שהמבוגרים נותנים להזדמנויות קידום בעבודה ותרומה לחברה – ועלייה בקרב הצעירים בדגש על גמישות בשעות.
קבוצות הצעירים והמבוגרים ביותר עובדים בשעות שאמורות להיות פנאי וחוסר האיזון בין השניים מוחרף בגלל שעות העבודה הארוכות בישראל. בימים אלה עומדת תביעה ייצוגית של עובד הדורש להכיר ביחסי העובד–מעביד שלו עם וולט. אך לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה התביעה הייצוגית לא מתאימה לבירור הסוגיה הזו ואי אפשר לדעת כיצד התיק יסתיים.
האפקט המצלק
מה שברור זה שצעירים עובדים כיום פחות כשכירים ויותר כפרילנסרים, במה שמכונה "כלכלת הפלטפורמות" שבה יש כביכול יותר שכר מיידי, אבל פחות כיסוי הוצאות, ירידה בהפרשה לפנסיה ופחות הטבות סוציאליות, כמו היעדר חופשות וחוסר זכאות לדמי אבטלה.
עובדים צעירים יכולים לבצע יותר "סידורים" ופעולות אישיות בעבודות מהסוג הזה מאשר בעבר וזו הפכה לנורמה במגוון של משרות. אימהות מעדיפות יותר עבודה מהבית מאשר אבות צעירים, ואלה שאינן אימהות שואפות לעבוד יותר מאלה שיש להן ילדים. לפי מחבר המחקר, נשים מנסות לפצות על השכר הנמוך המצפה להן לאחר הלידה – אם וכאשר – באמצעות עבודה מרובה יותר לפניה.
עבור העובדים הצעירים, כל משבר יישא את הפגיעה שלו ועלול להוות חסם על התפתחות הקריירה, השכר ואפשרויות הקידום, במה שזוכה לכינוי "האפקט המצלק"
בהמשך לשלושת המשברים שעברו על החברה בישראל בשנים האחרונות, עכשיו גובר הסיכון למשבר כלכלי של ממש, עם איתותים כמו עלייה בתיקי ההוצאה לפועל, זינוק בגירעון וירידה בהשקעות הזרות. מבחינת העובדים הצעירים, כל משבר יישא את הפגיעה שלו ועלול להוות חסם על התפתחות הקריירה שלהם, השכר ואפשרויות הקידום, במה שזוכה לכינוי "האפקט המצלק".
פער של שבעה מיליארד שקל
צעירים שיצאו לשוק העבודה בחודשים הקרובים ימצאו שהוא לא יציב ושתנאי השכר לא מפצים על יוקר המחיה ועליות המחירים הממושכות. בצד המחירים הנפשיים של בוגרי המלחמה, פוטנציאל ההעסקה שלהם, כמי שצפויים להיעלם למילואים לחודשיים בשנה, ירד משמעותית ויחד איתו האפשרויות לניסיון תעסוקתי ורכישת השכלה.
בשורה התחתונה, חוסר האיזון בנטל השירות הצבאי יחתוך אלפי שקלים מההכנסות שלהם בשנים הקרובות ולפי הערכות מדובר בכ־5%–8% מכושר ההשתכרות. על הרקע הזה, לא מפתיע שהם יחפשו יותר יציבות בשוק שמדרדר את התנאים שלהם ופחות ופחות מכיר בעצם יחסי העבודה.
בשורה התחתונה, חוסר האיזון בנטל השירות הצבאי יחתוך אלפי שקלים מההכנסות שלהם בשנים הקרובות ולפי הערכות מדובר בכ־5%–8% מכושר ההשתכרות
הדרכים למתן את הפגיעות האלה ידועות ומוכרות: צמצום פערים, שיפור תנאי העבודה, השקעה בהכשרה מקצועית ולבסוף גם קידום חברות בארגוני עובדים. נוכח המצב המיוחד שנוצר במשק, ועדת הצעירים בכנסת קראה בתחילת החודש להרחיב את הסיוע הנקודתי, כמו למשל קרן הסיוע לעסקים קטנים של אנשי מילואים, שמסתכמת בשלושה מיליון שקלים בלבד.
"נדרשת מדיניות פעילה בשוק העבודה ואנחנו בפער דרמטי של שבעה מיליארד שקל ביחס לממוצע המדינות המפותחות", אומר יוני בן בשט, ראש תחום מחקר כלכלה ושירותים בפורום ארלוזורוב. "מדובר בצעדים כמו עידוד תעסוקה להורים ולאוכלוסיות אחרות, הכשרות לנוער ומבוגרים, סבסוד צהרונים להורים עובדים, סיוע בחיפוש עבודה ותמריצים להעסקה במגזר הפרטי.
"המדינה צריכה לזהות כשלים בשוק העבודה ולהכווין אליהם מאמצים – וזה כלי שנעדר מהמדיניות בישראל. נוסף על כך, גם שיעור דמי האבטלה נמוכים יותר וזה מקטין את היכולת למצוא משרות מתאימות – והם נאלצים להתפשר יותר.
"אם שני הדברים האלה היו משתפרים היינו יכולים לעזור יותר לאלה שחוזרים מהמלחמה ובכלל לצעירים שנפגעים מהמצב. ברור לי שאת זה הממשלה לא מתכוונת לעשות ולא רואים עלייה בתוכניות האלה", הוסיף.
"אם ירחיבו את המדיניות הפעילה בשוק העבודה ואת דמי האבטלה, נוכל לעזור יותר לבוגרי המלחמה ולצעירים שנפגעים מהמצב. אבל לא רואים עלייה בתוכניות האלה"
שום דבר מזה לא נשקף בסדר העדיפויות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלא מטפל במשבר הדיור, קיצץ בתוכנית החומש למגזר המוחלש של החברה הערבית ומקדם העדפות מגזריות ועל הדרך משתלח ברמטכ"ל כדי לנסות לבלום את ההתדרדרות בסקרים.
התוצאה היא פגיעה בצעירים מהמגזר הכללי שאמורים להבטיח את מנועי הצמיחה במשק. ההתגייסות וההקרבה בשירות הצבאי עלולות להתחלף בייאוש, הקצנה וניכור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם