ביישובי העוטף מספרים תושבים על "שיח קשה" שמתנהל מעת לעת בין התושבים הכואבים לבין נציגי מנהלת תקומה, הרחק מעינה של התקשורת.
בשיח הזה זוהרם של התוכניות הגרנדיוזיות לשיקום העוטף מתעמעם, וגם סכומי הכסף הגדולים שנזרקים בעיתונות – אותם 19 מיליארד שקל שהוקצו לטובת תוכנית החומש – פחות מעסיקים את הדוברים. "מה ששומעים זה שיח קשה של בלבול, כאב ותסכול", אומרת לנו תושבת, פעילה חברתית באחת היישובים שנפגעו בשבעה באוקטובר.
הצצה לתסכול הזה ולפער ההולך ונפער בין הכוונות הטובות לביצוע בשטח אפשר היה לקבל במהלך דיון שהתקיים בוועדת החינוך לפני כחודש תחת הכותרת "היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ה לתלמידי הדרום ושורדי הטבח". נציגי העוטף בוועדה הטיחו בפני נציגי מנהלת תקומה ומשרד החינוך את ייאושם הגובר.
"אני יכולה לתת הרבה דוגמאות ממקרים של תושבים שכבר חזרו – והרי זאת ה'תקומה' שלנו – ושוקלים לצאת בגלל חוסר הוודאות", אמרה מיכל פלג־עוזיהו, מועמדת לראשות המועצה אזורית אשכול ממושב עין הבשור. "יש גם הורים לילדים בגיל הרך שאין להם מערכת של מעונות. יש אימהות שמאיימים עליהן בפיטורים אם לא יחזרו לעבודה ואין להן יכולת לחזור לעבודה.
"אמרת שאתם שולטים בנתונים, אני רוצה להגיד לך: אתם לא שולטים בנתונים", הטיחה בנציגת המנהלת ובנציג משרד החינוך. "יש לכם נתונים של היישובים שמפונים בצורה מסודרת, של מי שחזר. אבל אין לכם את הנתונים איפה מפוזרים כל השאר.
"גם לרשות היום אין את הנתונים האלה, ולכן זה קריטי. אלה אנשים שאין להם פתרון מסודר של פינוי. ההרשמה למסגרות החינוך בשנה הבאה זה החסם העיקרי שלנו היום לחזרה הביתה, אחרי הביטחון, וזה מה שיכריע לגבי השיקום והתקומה במרחב הזה.
מאחורי הדילמה כן או לא לחזור להתיישב בחבל הארץ השמיימי שהותקף והוחרב בעקבות הטבח מסתתרת בעיה רחבה בהרבה: חוסר אמון שרק הולך וגובר ביכולת של גורמי המדינה לשקם את החבל
"כשמדברים על קהילות אנחנו הרבה פעמים חושבים רק על יישובים שיש להם מנגנוני ניהול מאוד סדורים. יש הרבה מאוד תושבים שהיישוב כיישוב הוא לא בהתארגנות, אלא בונה על המערכת הציבורית, והיום אין מענים. יש הרבה כוונות טובות של משרד החינוך ושל תקומה אבל בפועל יש פערים תקציביים אדירים ונדרש לשחרר את החסם הזה גם".
ח"כ יפעת שאשא־ביטון המשיכה: "מישהו חייב להיערך ולעזור ליישובים האלה. מישהו חייב לדחוף שם. אין לנו את הפריווילגיה לחכות שהם יגידו לנו מה קורה איתם. לא כי אני לא סומכת עליהם, כי הם בעצמם במקום שהם צריכים לאסוף את כל השברים. וגם אין להם מידע".
מצוקת החינוך ופערי המידע והתקציבים נחשפו גם בשורה של כתבות בזמן ישראל, כולל הוויכוח העקוב המתנהל בין המועצה האזורית לבין נציגי התושבים על מיקום בתי הספר המחודשים.
אבל מאחורי הדילמה כן או לא לחזור להתיישב בחבל הארץ השמיימי שהותקף והוחרב בעקבות הטבח וכן או לא לאכלס את בתי הספר סמוך לגדר או רחוק יותר בעורף – מסתתרת בעיה רחבה הרבה יותר: חוסר אמון שרק הולך וגובר מצד התושבים ביכולת של גורמי המדינה ליטול על עצמם את המשימה האדירה לשקם חבל ארץ שלם שנפגע.
אדרי הודיע לאחרונה על פרישה מהתפקיד, ובשבוע שעבר מונה אלוף במילואים יפתח רון־טל, מקורבו של נתניהו, במה שנחזה כמינוי פוליטי ישיר של ראש הממשלה, וככוונה להדק את הפיקוח הפוליטי על פעילות המנהלת
לתוך הוואקום שנוצר אחרי שבעה באוקטובר, כשהתברר שהמועצות האזוריות בעוטף נותרו ללא תקציב וכוח אדם ומשרדי הממשלה היו משותקים, נשאבה מנהלת תקומה שהוקמה בהחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר ימים אחדים לאחר הטבח.
הרעיון היה לייצר אורגן חדש ורענן, עתיר תקציבים וכוח אדם שיתכנן ויתכלל את מלאכת השיקום לשנים קדימה, בלי התלות בבירוקרטיה המייאשת של המדינה.
בראש המנהלת הוצב, באופן זמני, תא"ל משה אדרי, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית – אישיות בעל יכולות ניהול שזוכה עד היום להערכה גם אצל המאוכזבים בשטח, ותחתיו מונו עשרות בעלי תפקידים, בהם תא"ל במילואים אגאי יחזקאל כסגנו. כל אשכול יישובים מינה נציג שיבטא את צרכיו מול המנהלת, ומולאו מעין "שאלוני משאלות" עם הצרכים המיידיים והעתידיים במסגרת תהליכי השיקום.
![נשיא המדינה יצחק הרצוג מבקר במנהלת תקומה. שני משמאל: משה אדרי, 25 בינואר 2024 (צילום: קובי גדעון, לע"מ.)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/06/Isaac_Herzog_visiting_Tkuma_Directorate_January_2024_KBG_GPO8780.jpg "נשיא המדינה יצחק הרצוג מבקר במנהלת תקומה. שני משמאל: משה אדרי, 25 בינואר 2024 (צילום: קובי גדעון, לע"מ.)")
עד מהרה גיבשה המנהלת "תוכנית חומש" לשיקום העוטף, עם יעדים מוצהרים בתחום החינוך, התעסוקה, התשתיות, החקלאות, התיירות ועוד, התגאתה בתקציב של 19 מיליארד שקלים שהוקצו עד 2028, ובשורה של החלטות מיידיות להקצאת כספים לפעולות אופרטיביות.
אדרי הודיע לאחרונה על פרישה מהתפקיד, ובשבוע שעבר מונה אלוף במילואים יפתח רון־טל, מקורבו של נתניהו, במה שנחזה כמינוי פוליטי ישיר של ראש הממשלה, וככוונה להדק את הפיקוח הפוליטי על פעילות המנהלת.
בעקבות המינוי התחזקה הביקורת על המנהלת – ואף פורסם כי בכירים, ובהם יחזקאל, צפויים לפרוש בקרוב בעקבות החשש מפוליטיזציה בקבלת ההחלטות
בעקבות המינוי התחזקה הביקורת על המנהלת, וב"כלכליסט" אף פורסם כי בכירים, ובהם יחזקאל, צפויים לפרוש בקרוב בעקבות החשש מפוליטיזציה בקבלת ההחלטות. הפרישה של יחזקאל מכניסה מתח נוסף בין נציגי היישובים לבין המנהלת. "אני חושב שאגאי היה המחליף המקצועי הטבעי לאדרי", אומר בעל תפקיד רשמי באחד היישובים.
"נפנפו אותנו בלי שיח"
אבל בפועל העסק חורק כבר במשך תקופה, עוד לפני ההחלטות שהתקבלו השבוע, ונציגי התושבים מתקשים בחודשים האחרונים להסתיר את אכזבתם: מהתקשורת בין הגופים, מקצב קבלת ההחלטות, מהפערים בין הקשיים האדירים בשטח לבין התוכניות השאפתניות ועוד.
חלקם מגלים אמפתיה כלפי פעולות המנהלת, אך מצביעים על הקושי שלה להחליף משרדי ממשלה שהפסיקו לפעול באופן מקצועי כבר לפני שנים. האמון הכללי של הציבור במנהלת (כמו בשאר מוסדות המדינה) היה ונותר נמוך מאוד.
"אנחנו קוראים לה בשיחות בינינו מנהלת תנומה", אומר תושב פעיל מאוד באחד המושבים שביקש להישאר בעילום שם (חלק מהמרואיינים סירבו להתראיין בשמם מחשש לנקמה או פגיעה ביישוב שאותו הם מייצגים).
"הם [מנהלת תקומה] ממחזרים את אותה הבירוקרטיה שהייתה קיימת קודם. את אותן המחלות של המדינה הביאו עכשיו למיטה שנקראת 'תקומה'"
"הם לא ספרו את העמדות שלנו מהרגע הראשון. כבר באוקטובר עשינו סקר בין התושבים והבנו שיש להם חשש מאוד גדול לגור מחוץ לאזור. הבנו שהפינוי החיצוני יכול להיגמר בשנתיים של הרחקה מהעוטף והחשש הוא שרבים לא יחזרו.
"לכן הצענו שיישובי העוטף שעדיין מתפקדים יוכלו לקלוט זמנית את תושבי המושבים שלא יכולים לחזור הביתה לעת עתה, וכך יישארו בסביבת המגורים הטבעית: בבתי הספר, בחוגים, במסגרות. בתוך הקהילה. הם נפנפו אותנו בלי שיח, בידיעה שלהם יש פתרונות הרבה יותר מוצלחים וישימים. אפילו לא התייחסו לזה במינימום הנדרש.
"עכשיו אנחנו רואים מה קורה בשטח: בקיבוצים השיטה עובדת, אבל במושבים יש תושבים שמתרחקים מהאזור ומתייאשים. הבנו שהם ישנים, ועזבנו אותם. הם ממחזרים את אותה הבירוקרטיה שהייתה קיימת קודם. את אותן המחלות של המדינה הביאו עכשיו למיטה שנקראת 'תקומה'.
"הקשר היחיד שלנו איתם היום זה שהם יוזמים לפי מה שהם רוצים, בקצב שהם רוצים. אנחנו נותנים להם מסמכים ומקבלים את התמורה הכספית. אבל יצירתיות או יוזמה של ממש אין".
המיקום של המנהלת הוא עניין אחר שמכעיס גורמי ציבור בעוטף. עד עתה תפקדה המנהלת ממתקן זמני בנחל שורק, וכעת ישנן הערכות כי תועבר לאזור מודיעין
המיקום של המנהלת הוא עניין אחר שמכעיס גורמי ציבור בעוטף. עד עתה תפקדה המנהלת ממתקן זמני בנחל שורק, וכעת ישנן הערכות כי תועבר לאזור מודיעין (ממנהלת תקומה נמסר כי עדיין לא התקבלה החלטה בנושא, וכי את המיקום העתידי יקבע המחליף רון־טל).
תושבים רבים מרגישים שלו הייתה ממוקמת המפקדה בעוטף או בסמוך לו, היו לכך השפעות פסיכולוגיות ומעשיות. "בגדול התחושה היא שלא מרגישים אותם בשטח", אומר חבר המליאה.
הריחוק הפיזי, לטענת גורמים בעוטף, יוצר גם ריחוק מנטלי ופערי מידע. "לא היו הרבה פגישות עם בכירים במנהלת", אומר מזכיר המושב מבטחים, איתן אהרון. "אני מדבר על ראש המנהלת, הסגן שלו, אחראים על אגפים כמו חינוך, חקלאות וכו'. בגדול הם כמעט לא נפגשים עם נציגי היישובים.
"יש אחראי על מועצה אזורית אשכול שהוא אחלה, אבל אני ציפיתי שמנהלת תקומה תגיע לפחות פעמיים להיפגש עם נציגי יישובים בכל יישוב, על פני תשעה חודשים. זה לא קרה. ישב איתנו צוות, ממש לא בכיר מתוך המנהלת, בכנסים של 200–300 איש שבהם אתה לא באמת יכול להציג את הצרכים שלך כיישוב.
"חשבנו שהפעם זה יהיה שונה, אחרי מה שקרה לנו, אף אחד לא יתעסק איתנו יותר, יבינו את המשמעות והחשיבות של האזור הזה וייתנו לנו לחיות פה בצורה רגועה יותר ועם פחות בעיות"
"בגלל זה התפספסו דברים במנהלת ובתוכנית השיקום וחבל. מדובר בדברים שהיו יכולים להיות 'בול פגיעה' מבחינת המטרות של כל היישובים. כתבנו מסמך צרכים, הלכנו על הכול, כמו בפוקר – All in. אבל לצערי התוכניות האלה לא תורגמו לפגישות עבודה מסודרות.
"ציפינו שיבוא צוות מתקומה עם חוברות הצרכים שלנו ויגיד, 'אוקיי, כתבתם פה עולם ומלואו, ברור לנו שהתקציב מוגבל, אבל בואו נתעדף על פי הצרכים שלכם'. זה לא קרה. חשבנו שהפעם זה יהיה שונה, אחרי מה שקרה לנו, אף אחד לא יתעסק איתנו יותר, יבינו את המשמעות והחשיבות של האזור הזה וייתנו לנו לחיות פה בצורה רגועה יותר ועם פחות בעיות. ובעיקר, שיקשיבו לנו סוף־סוף.
"אבל מהר מאוד אתה יודע שככל שהזמן עובר כאילו הברזל מתקרר ולא נשאר על מה להכות. ועכשיו לך תצעק ללמפה".
לעומתו יש גם מי שמבהירים כי צמרת המנהלת דווקא כן זמינה להם. "נפגשנו מלא פעמים איתם", אומר איתי לוי, יו"ר הוועד החקלאי של נתיב העשרה. "ראש המנהלת היה אצלי לשיח תושבים עם כל התושבים והיה אצלי סגן ראש המנהלת, ביחד עם האחראית על הדיור וגורם האחראי על ההתיישבות. היו כבר שלושה מפגשים של מנהלת תקומה ביחד עם היישוב".
סוגיית התקשורת הלקויה בין נציגי המנהלת לבין נציגי התושבים מטרידה תושבים רבים. "לא לקחו כמעט בכלל אנשים מתוך העוטף להיות חלק מהמנהלת", אומרת תושבת האזור הפעילה במסגרות המקומיות. "כבר כאן הרגשנו אי נוחות. בתפיסה שלי כדי לשקם את האזור וכדי לשקם את האנשים שלו הם צריכים להיות מעורבים במה שקורה ובלב העשייה.
"בהתחלה מתוך 40 ומשהו אנשי צוות ראשוני שהוקם היו בסך הכול שני נציגים מהעוטף. הפספוס השני בעיניי היה שבתקופה שהכי היינו זקוקים לשיח על ההווה, על העכשיו – בזמן הפינוי, במענה המיידי הם לא היו שם. כי המנדט שלהם היה לעסוק ב'קדימה', והם פספסו הזדמנות לעשות סדר בברדק של החודשים הראשונים.
"הכי חמור שתשעה יישובים במועצה אזורית אשכול, שנמצאים מחוץ לטווח שבעת הקילומטרים, קופחו בגלל שיטות חלוקה ישנות ולא רלוונטיות"
"התחושה הייתה שלא מיקדו אותם נכון. לקח להם הרבה זמן להגיע, וכאשר כבר הגיעו הם הצליחו באמת לעזור יותר ליישובים המסודרים ממילא, כמו הקיבוצים, בעוד שחלק מהמושבים נותרו מאחור.
"והכי חמור שתשעה יישובים במועצה אזורית אשכול, שנמצאים מחוץ לטווח שבעת הקילומטרים, קופחו בגלל שיטות חלוקה ישנות ולא רלוונטיות מלפני שבעה באוקטובר, וזה יצר פערים עצומים גם בתקציבים וגם בתחושות. הם ממש הבהירו שהפתרונות שלהם הם בתוך השבעה קילומטר".
ואכן, במאי האחרון הבהיר ראש המנהלת אדרי במכתב לראש מועצה אזורית אשכול גדי ירקוני, כי למנהלת אין מנדט לתמוך או אף לסייע לבתי ספר עורפיים עבור תושבי העוטף, על אף הרצון המובהק שהביעו מרבית התושבים בפתרון שכזה. "מנהלת תקומה לא תוכל לתמוך בהקמת בתי ספר חדשים מחוץ לגבולות חבל התקומה", כתב אדרי.
"הנתונים על חזרת תושבים אינם מעודכנים"
בעוד תקומה מכריזה בפומבי על הצלחות והישגים, בהרבה יישובים עדיין מדברים על כאוס וייאוש. כפי שפרסמנו בזמן ישראל, סקר שנעשה לאחרונה המחיש כי כ־40% מהמשפחות בעוטף עדיין מפוצלות בין היישובים לבין מקומות השיקום. כך קורה במקרים רבים שבעוד שהאב חוזר לעבוד במשק או בכיתת הכוננות – המשפחה נותרת מאחור וממתינה להתפתחויות.
"תקומה פרסמו ש־70% מהאוכלוסייה חזרה ליישובים. אני לא יודעת מאיפה הם הביאו את המספר הזה. הוא לא תואם את המציאות, פשוט לא תואם"
"תקשיב, היום אנחנו במצב קטסטרופלי, גם מי שחזר לפה", אומרת חברת מליאת המועצה האזורית אשכול. "תקומה פרסמו ש־70% מהאוכלוסייה חזרה ליישובים. אני לא יודעת מאיפה הם הביאו את המספר הזה. הוא לא תואם את המציאות, פשוט לא תואם. באשכול חזרו 40% בערך. מזרחית לציר 232 אומנם חזרו יותר, אבל יש יישובים שהתפוסה היא רק 20%=30%. שוב, גם כאן אין מעקב אמיתי אחרי הנתונים.
"אף אחד לא באמת בודק כמה אוכלוסייה יש במושבים למשל. יש מושבים שעדיין 60% מהאנשים שעזבו לא חזרו ועדיין משכירים דירה מחוץ לאזור. הקהילה התפוררה, וכל ההבטחות של תקומה לעזרה נשארו באוויר. נכון שבהתחלה תקומה דפקו על השולחנות של המועצה האזורית ופתחו את הכיס, אבל זה כבר לא המצב. עד כה העבירו עשירית מהתקציב שהובטח, וזאת הערכה גסה.
"מעבר לעובדה שהנתונים על חזרה לא מעודכנים, יש לנו גם תופעה של תושבים שעוזבים רשמית וכבר סגרו דירות לשנה הבאה כי חסרות תשתיות. למשל גני ילדים של אפס–שלוש – ואז אנשים יושבים בבית ואין להם איפה לשים את הילדים.
"תקומה התחייבה להביא כוח אדם לחינוך לגיל הרך, ובינתיים כושלת בכך. גם בתחום השהות במלונות – הגיעו להסכמה של הארכת השהות במלונות עד 15 באוגוסט, אבל רק היישובים שבפינוי מסודר. מי שבפינוי עצמי לא נכלל בתוך ההסדר".
"יש ביקורת קשה על כך שהרבה מהתקציבים הגדולים עדיין לא ברור לנו כיצד הם יחולקו. הרבה מהקלפים נשמרים צמוד לחזה ואז הרשות מתקשה לחשוב קדימה"
שיטות התיעדוף של מנהלת תקומה זוכה אף היא לביקורת. "יש ביקורת קשה על כך שהרבה מהתקציבים הגדולים עדיין לא ברור לנו כיצד הם יחולקו", אומרת פלג־עוזיהו. "הרבה מהקלפים נשמרים צמוד לחזה ואז הרשות מתקשה לחשוב קדימה. כל פעם משחררים עוד כמה מיליונים ועוד כמה מיליונים וכך קשה לתכנן לטווח רחוק.
"הוצגה תוכנית של 218 עמודים, אבל כשאתה קורא אותה קשה לך להבין איך היא תתבצע. יש שם כותרות שהוצגו גם במצגות, ובתחילה הם ניסו להראות כמה כל רשות תקבל, ואז הבינו שהחלוקה הזאת יוצרת להם בלגן פוליטי, חיכוכים וסערה. אז אני מניחה שזאת הסיבה שבמסמכים הסופיים המספרים מעורבבים.
"בעיה אחרת נובעת מהכוונה של תקומה לגייס כספים בחו"ל. זאת פעם ראשונה בהיסטוריה שלמדינת ישראל יש את החוצפה להקים ארגון שאמור לעזור בשיקום שאשכרה אומר 'אני הולך לגייס כסף בחוץ'. וזה מכעיס כי כרגע הדבר היחיד שכן עובד כמו שצריך זאת הפילנתרופיה, שנאספה באופן פרטי ונתנה חמצן לרשויות בזמן שהמדינה התמהמהה.
"אנחנו הודענו לגופים הפילנתרופיים שלא יעזרו למדינה כי זו מתנערת מאחריות – ואמרתי לתקומה שהם מפריעים לנו לגייס כסף ויוצרים כאוס מיותר.
"זאת פעם ראשונה בהיסטוריה שלמדינת ישראל יש את החוצפה להקים ארגון שאמור לעזור בשיקום שאשכרה אומר 'אני הולך לגייס כסף בחוץ'"
"השיטה שבה עבדו בתקומה היא שאחרי הכסף הראשוני שניתן לצרכים קהילתיים הגיע השלב שנקרא כספי השיקום ואחריו השלב השלישי של 'סל יישובי'. וכאן זה נתקע", מסביר אהרון. "אנחנו עדיין לא באמת יודעים מה הסכומים שכל יישוב יקבל, מה המגבלות שיהיו לו בשימוש בכסף. אנחנו לא יודעים כלום עדיין בקטע הזה – לא כמה כסף נקבל בסל היישובי לפיתוח ולשיקום ולא מה אפשר יהיה לעשות איתו. שמונה חודשים אחרי ואין לנו מושג.
"אז אני לא אומר 'מנהלת על הפנים'. אני מבין שיש סיטואציה לא פשוטה, שהקימו מנהלת מאפס כדי לטפל בחבל שרוסק. אבל זה חוזר לשיטות עבודה קלוקלות שמאפיינות את ההתנהלות של המדינה – לא מתכננים, לא נפגשים לפגישות רציניות, לא עושים שיעורי בית מה צריך ומה לא צריך".
אתה יכול לתת דוגמה?
"במסגרת השיקום אנחנו רוצים שהשטח יחזור להיות ירוק. שיהיו גינות ציבוריות, שהיישובים יהיו פורחים, שירצו לבוא לגור כאן ולבקר. זה טבעי, במיוחד באזור מדברי. הירוק הזה עולה לנו עשרה שקלים לכל קוב של מי גינון. כלומר מאות אלפי שקלים בשנה ליישוב.
"זה דבר שאף אחד לא לקח בחשבון. אין תקציב לזה בכלל, אף שרשמנו במפורש בחוברת הצרכים והדרישות, ואני משוכנע שעוד יישובים רשמו. אף אחד אפילו לא התייחס לזה. איך בדיוק החבל ישוקם ואיך אנשים יחזרו לגור כאן אם הכול יהיה צחיח? איך נבנה מחדש קהילה כשהכול מסביב עשבים? לו מנהלת תקומה הייתה מתייחסת לכך, היא בקלות הייתה יכולה להחריג את תשלומי הגינון בתיאום עם רשות המים".
בעוטף גם מקוננים על כך שבפועל "תקומה" לא הצליחה לגשר על פערי הבירוקרטיה ולעקוף את גורמי המדינה האיטיים והכבדים, ובשלב מסוים פשוט התחילה לזרום לפי הקצב שהם מכתיבים
בעוטף גם מקוננים על כך שבפועל "תקומה" לא הצליחה לגשר על פערי הבירוקרטיה ולעקוף את גורמי המדינה האיטיים והכבדים, ובשלב מסוים פשוט התחילה לזרום לפי הקצב שהם מכתיבים. "בנובמבר כבר הייתה תוכנית שיקום לשכונה שלנו", אומר בעל תפקיד באחד הקיבוצים. "אבל בפועל העבודה התחילה רק במרץ–אפריל.
"זה לא בגלל תקומה, אלא בגלל החשכ"ל (החשב הכללי באוצר). המגזר הפרטי עבד מהר וכולם נרתמו, אבל המדינה התעכבה. ואז מתחילים להתחשבן איתך ברמה שאתה פשוט מתפלץ. אתה יודע כמה כסף הוציאו על המלונות בזמן הזה? במקום להתחשבן היו מזרזים את התהליך וחוסכים הרבה יותר כסף.
"העיכובים יצרו פערי תמחור ותקומה לא הצליחה לעדכן את התמחור לפיצויים שכרגע עומדים על 7,000 שקל למטר. אלה מחירים של לפני 7 באוקטובר, אם בכלל. היום הכול יקר יותר, יש מחסור בפועלים בדרום, אז מי מבטיח לי שבכלל נצליח לשקם את הקיבוץ?
"אז נכנסנו למתווה, כי לא הייתה לנו ברירה. אבל יש הרגשה של טיפול לא נאות, שיש חוסר אכפתיות ושהמדינה לא התעשתה. תקומה נשאבת לתוך המדיניות הזאת. אני יכול להדגים את זה סביב עניין הפיצויים של תכולה. אישה יחידנית שאיבדה את כל הבית שלה קיבלה 56 אלף שקל. למה? כי היא לבד.
"הם נותנים בעצם לתושבים להתמודד עם כל הזבל הזה לבד. לבד, לבד, לבד. ואז אתה גם במתח מתי החיים שלך יחזרו למסלולם והאם הכסף יספיק או לא יספיק. אתה כל הזמן באי ודאות ושבר שובר אוך"
"מה אתה יכול לעשות עם סכום כזה? איך אתה יכול לחדש את כל הציוד? ואז תקומה נותנת קצת הצטיידות ואתה צריך ללכת לביטוח שבתחילה מתכחש, ואז לבית משפט כדי להכריז אם זאת מלחמה או פעולת טרור ואתה שוב נשאב למחול הבירוקרטי, בדיוק אותו מחול שקיומה של תקומה היה אמור למנוע.
"בקיצור, הם נותנים בעצם לתושבים להתמודד עם כל הזבל הזה לבד. לבד, לבד, לבד. ואז אתה גם במתח מתי החיים שלך יחזרו למסלולם והאם הכסף יספיק או לא יספיק. אתה כל הזמן באי ודאות וזה שובר אותך.
"אנשים צריכים לעבור טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים של טראומה ועדיין לא סומכים על כלום מכלום. אנשים נרצחו, נאנסו, איבדו את יקיריהם. אתה רואה את הזוועות שעברו בארי וכפר עזה וניר עוז וחולית. אז במקום לחבק אותם, המדינה שלא מתפקדת בשגרה, גם לא מתפקדת בחירום. לתוך המציאות הזאת תקומה נשאבת, ואומרים לך 'יהיה בסדר', ואתה צריך לסמוך. אתה יודע שתרבות הסמוך לא תעבוד, כי היא לא עבדה קודם".
תקומה: מגבשים מהלכים לחיזוק החבל
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "מיום הקמתה המנהלת פועלת בשיתוף פעולה מלא עם קהילות החבל ומשרדי הממשלה תוך שאנשי המנהלת נמצאים כל העת בשטח, ביישובי החבל, במגורים הזמניים ובמגורי הביניים, מקיימים שיחות עם התושבים ועם ראשי הקהילות ומובילים יחד מהלכים לחיזוק החבל.
"המנהלת ליוותה ותמשיך ללוות את תושבי החבל הן במתן מענים מיידיים והן בגיבוש מענים עתידיים ובתוך כך במעבר תושבי החבל מבתי המלון לבתיהם"
"במסגרת העבודה הצמודה עם הקהילות גובשה והחלה ביישום התוכנית האסטרטגית – 'תכנית החומש' של המנהלת – בהיקף של 19 מיליארד שקל, שתביא לשיקום, חיזוק ופיתוח חבל התקומה, תוכנית מקיפה ומתעדכנת שבמסגרתה ניתנים מענים לצרכי החבל השונים.
"המנהלת ליוותה ותמשיך ללוות את תושבי החבל הן במתן מענים מיידיים והן בגיבוש מענים עתידיים ובתוך כך במעבר תושבי החבל מבתי המלון לבתיהם או למתווה המגורים הזמניים אותו המנהלת גיבשה בשיתוף מלא של הקהילה.
"כמו כן המנהלת ממשיכה לחזק את הרשויות והיישובים והעניקה עד כה תקציב שיקום בהיקף של 1.5 מיליארד שקלים לצד מענקים בגובה מיליארד שקלים ליישובים, תוך מתן מענה מיידי לסוגיות שונות ובהם סוגיית החינוך.
"הוקמו בתי ספר עורפיים בשיתוף משרד החינוך לחיזוק החוסן הנפשי והביטחון האישי של תלמידי חבל העוטף וניתנה תוספת של 5,500 שקלים לכל תלמיד עד סוף אוגוסט, וכן גובשה תוכנית קיץ של תקומה לתלמידי בתי הספר והגנים בכלל הגילים. כמו כן, במסגרת המענים המיידיים ניתנו וממשיכים להינתן מענים וטיפולים רגשיים.
"מנהלת תקומה פרסמה לקהילות החבל עשרות תוכניות לשיקום, פיתוח והתחדשות בתחומים השונים: כלכלה, בריאות, חוסן, חינוך, חקלאות ועוד, כפי שניתן לראות בחוברת האסטרטגית המפורסמת באתר המנהלת"
"המנהלת דגלה וממשיכה לדגול בגיבוש מסלולים ירוקים שמביאים להפחתת בירוקרטיה וקידום מהיר של הליכי חקיקה ותוכניות ופרויקטים מול משרדי ממשלה, כך לראייה המנהלת קידמה מספר חוקים בלוח זמנים חסר תקדים, חוקים שאושרו ובין היתר מביאים להליכי בנייה מחדש של הבתים בחבל.
"נוסף על כך נדגיש כי מנהלת תקומה פרסמה לקהילות החבל עשרות תוכניות לשיקום, פיתוח והתחדשות בתחומים השונים: כלכלה, בריאות, חוסן, חינוך, חקלאות ועוד, כפי שניתן לראות בחוברת האסטרטגית המפורסמת באתר של המנהלת".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פשוט עומס על הלב לקרוא את הכתבה. ברור שיש רצון לעזור, אבל כנראה שלא מספיק חזק, אחרת לא היו רגשות כלכך קשים מאנשים שכבר עברו כל כך הרבה. כמו שנאמר אם בזמן שגרה לא עובד, ברור שזמן חירום מראה לנו את זה בפנים. שנעשה ונצליח עם ולמרות הכל. עם הרצון האמיתי ותפילה נכונה.