מחר (שני) תקיים ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את הדיון הרביעי לקראת חקיקת חוק הגיוס. הפעם תתכנס הוועדה כדי לשמוע את שר הביטחון יואב גלנט, היחיד מבין חברי הקואליציה שהצביע ב-11 ביוני נגד הליך הרציפות, כי הבין שהמהלך לא מקדם בפועל גיוס מהיר לצה"ל של תלמידי הישיבות.
בשלושה שבועות שחלפו מאז החליטה הממשלה לקדם את אותה הצעת חוק לא רלוונטית – שריד מהכנסת ה-24, טרום מלחמת עזה – ישיבות ועדת החוץ והביטחון הוקדשו להצהרות חברי כנסת, דעתם על מצב המלחמה, הכוחות, הגיוס והצורך בשוויון.
בחלק מהישיבות הופיעו גם משפחות חטופים, הורי חללים וחיילים, פעילים בארגונים אזרחיים ומומחים משפטיים. הישיבות עד כה היו פתוחות לציבור והועברו בשידור חי.
מחר תהיה זו הפעם הראשונה שהישיבה תהיה סגורה, מכיוון ששר הביטחון אמור להסביר לחברי הכנסת את צרכי בניין הכוח של צה"ל.
נכון לעכשיו, לא הונחה בפני חברי הכנסת הנוסחה לקידום מהלך הגיוס. האם החוק הקודם ייזרק לפח ובמקומו ייכתב נוסח חדש שמחייב גיוס כל מי שמגיע לגיל 18 למעט עילויים בתורה (מה שמכונה בפי חברי הכנסת "יעדים")?
או שמא חברי הכנסת ידבקו בחקיקת מכסות – כלומר הגדרה של כמה אלפים מכל מחזור, כאשר חובת מילוי המכסות מוטלת על הישיבות ולא על המועמדים לשירות ביטחון?
נציגי ש"ס ויהדות התורה, ינון אזולאי וישראל אייכלר, בולטים בהעדרם מן הדיונים, דבר המרמז על הסיכוי האפסי לקדם את החקיקה. אם הם לא שם, ולא מייצגים את הציבור המדובר, הרי שהם לא יכירו גם בחקיקה עצמה.
נציגי ש"ס ויהדות התורה, ינון אזולאי וישראל אייכלר, בולטים בהעדרם מן הדיונים, דבר המרמז על הסיכוי האפסי לקדם את החקיקה. אם הם לא שם, הרי שהם לא יכירו גם בחקיקה
אחת ההנחות הרווחות בציבור היא שגם אם יתוקן החוק, תלמידי הישיבות יקבלו הוראות ברורות מהרבנים שלא להתייצב, ובפועל לחקיקה לא תהיה כל השפעה. למעשה, עדיף כבר להשאיר את חוק שירות ביטחון בנוסחו בנוכחי – חוק שהוא שוויוני ויכול להחיל על תלמידי ישיבות את הכללים הרגילים.
מבחינת האופוזיציה, זו בוודאי גישה עדיפה: אל תחוקקו דבר, הותירו את חוק שירות ביטחון הרגיל וחייבו את הצבא לגייס את כולם. מבחינת הקואליציה, אם ש"ס ויהדות התורה לא יתייצבו להצבעה, החקיקה לא תעבור וחוק הקיים ימשיך להיות בתוקף. מה המשמעות של זה?
1
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, פרסם מכתב הנחיות בעקבות פסיקת בג"ץ, לפיהן שעד אמצע יולי 2024 על מערכת הביטחון "לנקוט את הצעדים המיידיים למיצוי פוטנציאל הגיוס".
חקיקה או לא חקיקה בכנסת, הצבא חייב לשלוח צווים בשבועות הקרובים. לכאורה, אין להם אפילו הרשאה להמתין לשבוע האחרון של יולי, שלאחריו החוק החדש (אם יהיה כזה) ייכנס לתוקף רק כעבור עשרה ימים ואשר לאחריו עשויות להיות עתירות נוספות נגד החוק.
2
מעניין לבחון מהם ההליכים בחוק הקיים. היעדרות משירות צבאי הינה עבירה המופיעה בסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. בנות צעירות בגיל גיוס יכולות למלא תצהיר שהן שומרות שבת, שומרות כשרות בבית ובחוץ או שיש להן טעמים של הכרה דתית שמונעים מהן לשרת. אם הן פועלות באופן זה (לפי סעיף 40 לחוק שירות ביטחון) הן מקבלות "פטור מטעמי הכרה דתית". מצב הדברים הזה אינו חל על בנים בגיל גיוס.
בנוסח החוק, מי שמועמד לשירות ביטחון ולא מתייצב מוגדר כמי שביצע "העדר מן השירות שלא ברשות". החקיקה מנוסחת כך שהיא חלה גם על מי שהבריז מלשכת הגיוס ומתעלם מצווי הגיוס שנשלחו אליו
בנוסח החוק, מי שמועמד לשירות ביטחון ולא מתייצב מוגדר כמי שביצע "העדר מן השירות שלא ברשות". החקיקה מנוסחת כך שהיא חלה גם על מי שהבריז מלשכת הגיוס ומתעלם מצווי הגיוס שנשלחו אליו. בחוק שירות ביטחון עשויים לחכות בסבלנות למי ש"נעדר מן השירות שלא ברשות", ויש לו 18 חודשים לתקן את מצבו, אבל אם במשך 18 חודשים התמיד בהיעדרותו, הוא עובר למסלול הפלילי.
אגב, המילה משתמט, כפי שנקבע בפקודות צה"ל, שמורה למי שכבר סיים את שירות החובה שלו והחליט שלא להגיע למילואים. לפיכך, לגבי צעירים שלא מגיעים לצווי הגיוס או לחובת הגיוס, המינוח הנכון הוא "נפקד" במשך 20 ימים ראשונים ו"עריק" במשך כל התקופה שלאחר מכן.
לאחר הכרזת העריקות, התיק בעניינו של אותו צעיר מועבר למשטרה הצבאית. הציבור החרדי כיום מלגלג על הסיטואציה באומרו – 'מה, תשלחו עכשיו שוטרים צבאיים לשכונות החרדיות ותכניסו את כל העריקים לבתי הכלא?' ככל הנראה לא, אם כי בישראל מוכר מצבם של מספר צעירים שמתנגדים לשירות צבאי על בסיס מצפוני (פציפיסטי) ואותם דווקא כן נוהגים לכלוא כאמצעי ענישה.
במקרה של קבוצת אוכלוסייה כה גדולה שתיעדר משירות צבאי, המהלך עשוי לכלול שיפוט בבית דין משמעתי כאשר מצב העריקות מכניס את אותם בני יחידות ליחידה וירטואלית בשם "רמ 6ב עריק בארץ". מדובר במדור צה"לי שמחזיק ברשימה מרוכזת של עריקים.
במקרה של קבוצת אוכלוסייה כה גדולה שתיעדר משירות צבאי, המהלך עשוי לכלול שיפוט בבית דין משמעתי כאשר מצב העריקות מכניס את אותם בני יחידות ליחידה וירטואלית בשם "רמ 6ב עריק בארץ"
אותם עריקים "זוכים" לצו עיכוב יציאה מן הארץ, בדיקות ברשתות החברתיות בנוגע למקום הימצאם, כדי להביאם לכדי מצב שהם מתייצבים לשירות. בנוסף, מכיוון שהם מופיעים במחשבי המשטרה ומשרד התחבורה כ"עריקים", הרי שכל עיכוב של נהג שהוא גם עריק, עשוי להובילו לידי המשטרה הצבאית. בהמשך עשוי להיות לעריק רישום פלילי, סטטוס המקשה גם על קבלה לעבודה וזכויות אזרחיות נוספות.
3
בחוק שירות ביטחון בנוסחו הנוכחי קיים הסדר מפורט לתלמידי ישיבות ציוניות (סעיפים 22א-ה לחוק). הצבא יכול לאשר רשימת ישיבות שתלמידיהן יקבלו דחיית שירות של שנה אחת בלבד, כאשר בשנת הדחייה הם תלמידים במשרה מלאה ולא עובדים בעבודות חוץ.
אופציה נוספת היא "שירות משולב", הכולל שירות של חמש שנים בסך הכול, מתוכן שנה וחמישה חודשים בשירות בפועל ושלוש שנים ושבעה חודשים של לימודי ישיבה.
החוק, בנוסחו כיום, מאפשר לצה"ל להוסיף ישיבות לרשימה. כיום נמצאות כ-80 ישיבות בהסדר הזה, עם כ-12 אלף בני ישיבות. הציבור החרדי יכול היה (בתיאוריה) להצטרף ל"שירות המשולב", כדי לשמר את הנוער החרדי במסגרות דתיות אדוקות. יש בכך הרבה יותר הגיון מאשר חקיקת פרק חדש בחוק שירות ביטחון שיסבך את כולם.
הציבור החרדי יכול היה (בתיאוריה) להצטרף ל"שירות המשולב", כדי לשמר את הנוער החרדי במסגרות דתיות אדוקות. יש בכך הרבה יותר הגיון מאשר חקיקת פרק חדש בחוק שירות ביטחון שיסבך את כולם
עם זאת, גם אם יוכנסו החרדים ביחד עם הציונים הדתיים תחת פרק חקיקה שכזה, הם בהכרח יותירו את הציבור החילוני מופלה לרעה. ובכל זאת, לתקופת ביניים, עושה רושם שזה הסידור היחיד שעשוי לעבוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם