שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וחברי מפלגתו בציונות הדתית מובילים בממשלה את הקו הדורש ליישם שלטון צבאי ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. יחד עם חברי עוצמה יהודית של השר איתמר בן גביר, נציגי הימין הקיצוני בממשלה סיכלו כל אלטרנטיבה אחרת, כולל הפסקת הלחימה, במטרה להוביל למימוש שלטון כזה ברצועה.
בהצהרותיו הפומביות, ראש הממשלה בנימין נתניהו נזהר מלהזכיר יישום שלטון צבאי בעזה, ושר הבטחון יואב גלנט אף הביע התנגדות פומבית לרעיון. ראש המל"ל צחי הנגבי, לעומת זאת, הודה כי מדובר באחת האופציות שנבחנות כיום כפתרון ריאלי ליום שאחרי המלחמה.
"יש מספר רב של חלופות – משליטה של צה"ל, דרך ממשל צבאי, שלטון של רשות מקומית, חמולות של פלסטינים, חברות אזרחיות, שילוב של כוחות סעודים, אמירתים, אמריקאים ועוד", אמר הנגבי לפני ארבעה שבועות בריאיון לטל שניידר בזמן ישראל.
"יש מספר רב של חלופות – משליטה של צה"ל, דרך ממשל צבאי, שלטון של רשות מקומית, חמולות של פלסטינים, חברות אזרחיות, שילוב של כוחות סעודים, אמירתים, אמריקאים ועוד"
אמנם הנגבי מודה ששלטון צבאי הוא לא בתיעדוף הכי גבוה כרגע, אבל הוא אינו פוסל את האפשרות שבסוף ישראל תאלץ ליישם אותו, בהנחה שלא תהיה חלופה אחרת טובה יותר. גם שר החקלאות וחבר הקבינט אבי דיכטר אומר בראיונות שוב ושוב בחודש האחרון כי הוא לא פוסל קיום משטר צבאי זמני בעזה ביום שאחרי.
את החמאס אנחנו ננצח !
אחרי שצה"ל השמיד את מרבית תשתיות הטרור הצבאיות של החמאס, צריך לנתק את עזה ממצרים ולשלוט בעזה – גם אם יידרש ממשל צבאי! רק אז נוכל לדון על החזרת כל החטופים ועל היום שאחרי, מעמדה של כח. pic.twitter.com/pAbf7iAdHi— Avi Dichter אבי דיכטר (@avidichter) June 20, 2024
מעבר להשלכות המדיניות והביטחוניות של שליטה כזו, יש למשטר צבאי השלכות כלכליות עצומות על המדינה. ספק גדול אם הכלכלה הישראלית במצבה הנוכחי ועם הגרעון העצום, תוכל לעמוד בהן.
מהלך כזה יצריך אחזקת כוח צה"לי גדול בכל רחבי הרצועה והוספת מאות תקנים לצורך ניהול האוכלוסייה. ככוח שולט, ישראל תהיה מחויבת גם לשיקום תשתיות בסיסיות כמו בתי חולים, בתי ספר, כבישים, חשמל, מים, תקשורת ומבני מוסדות ממשל חיוניים. היא אחראית גם על מערך חלוקת המזון ואספקת מצרכים חיוניים לכלל האוכלוסייה. מדובר בסך הכול בהוצאה המוערכת בעשרות מיליארדי שקלים בשנה.
מהלך כזה יצריך אחזקת כוח גדול בכל רחבי הרצועה והוספת מאות תקנים לצורך ניהול האוכלוסייה. ישראל תהיה מחויבת גם לשיקום תשתיות. מדובר בסך הכול בהוצאה המוערכת בעשרות מיליארדי שקלים בשנה
כיצד ישראל נערכת כלכלית ותקציבית לאפשרות כזו? לפי בקשת חופש המידע שהגיש זמן ישראל למשרד אוצר, היא פשוט לא נערכת. על פי תשובת לשכת מנכ"ל האוצר, ולמרות הדיבורים הרבים של השר סמוטריץ' בנושא, לא התקיים אף דיון, פנימי או חיצוני, במשרדו במטרה לדון בהערכות וההשלכות התקציביות והכלכליות של מימון ממשל צבאי בעזה על כל השלכותיו.
המשמעות היא שאם יוחלט על יישום משטר כזה ברצועה, זמני או קבוע, לא ברור מאין ומה יהיו מקורות התקציב וכיצד ישפיע המהלך על המשק. נתונים אלה הם קריטיים במיוחד ערב הכנת התקציב לשנת 2025, שמגובש בימים אלו ממש.
בין אם מדובר בהחלטה רשלנית של השר סמוטריץ' למנוע דיונים באוצר בנושא זה או החלטה מכוונת כדי למנוע מהציבור להיחשף לגובה העלויות הצפויות, הרי שבשורה התחתונה מדובר בחוסר אחריות שעלול לעלות לכולנו ביוקר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם