המדרון שמדינת ישראל גולשת בו כבר לא רק חלקלק, אנחנו נמצאים בתחתיתו. המדינה נמצאת באזור המסוכן של סתימת פיות ופגיעה בחופש הביטוי.
זו לא רק המשטרה, שבחסות השר האחראי עליה הופכת ליותר ויותר אלימה, במיוחד נגד ציבורים שידוע לה שהשר לא רוצה ביקרם; אלו לא רק בתי המשפט, אשר שופטיהם חשים מאוימים, שאם לא יפסקו בהתאם לעמדת השלטון קידומם ייעצר; לאחרונה הושלכה גם האקדמיה לחזית המאבק על חופש הביטוי, למעשה לחזית המאבק על הדמוקרטיה הישראלית.
דבורה הברפלד היא יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה, שנוסד ב-1932, בתקופת העלייה החמישית, כארגון עולים ונשא אז את השם "התאחדות עולי גרמניה". מאז ועד היום ממשיך הארגון לפעול ברצף למען צאצאי עולי מרכז-אירופה ולמען העולים מארצות חוג התרבות הגרמנית - גרמניה, אוסטריה צ'כיה ושוויץ (צילום: אלישע אבן טוב)
הצעת חוק חדשה שמקדם ח"כ שמחה רוטמן, האמורה להטיל מגבלות קשות על יכולתו של השב"כ לעצור פעילי טרור יהודי במעצר מנהלי, תגרום, לטענת השב"כ, ל"פגיעה רוחבית ומתמשכת ביכולת השב"כ לסכל פעילות טרור בכלל המגזרים, מה שיוביל לעליה גדולה בטרור פלסטיני ובנפגעיו".
הצעת החוק אוסרת שימוש בכלי סיכול כמו מעצר מנהלי או הגבלת תנועה מנהלית על אזרחים ישראלים, אלא אם כן הם חברים בארגון טרור מתוך רשימה סגורה שתאשר ועדת החוקה של הכנסת.
ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב
"איך ייתכן שאחרי עשרה חודשים של קשר אישי, שהלך ונבנה והתעצם, והתחשל ברגעי מבחן לא פשוטים שעברנו, פתאום הכל יתנתק לחודשיים שלמים? מה זה יעשה לתלמידים שלי?", שואל ד', מורה מנוסה מאזור הכרמל.
מאות אלפי תלמידים יוצאים בימים אלה לחופשת קיץ ארוכה, ומציבים בפני מחנכיהם דילמה דומה לזו שמתחבט בה ד': איך לשמר את הקשר עם תלמידיהם גם בחופש, איך לשמור עליהם מרחוק, במינון מופחת כמובן אבל מדויק ככל שניתן. מתי להרים טלפון מתעניין, מתי לשלוח הודעה דואגת ומכוונת, "רגע לפני שהאלכוהול מתחיל לזרום בדם", כפי שד' מגדיר יפה, ולא רגע אחרי, כשכבר מאוחר מדי.
תומר סמרקנדי הוא מנכ"ל "דרך כפר יוזמות חינוך", הפועלת לשינוי פני החברה באמצעות חינוך מעצים לאוכלוסיות מוחלשות. העמותה מלווה ומנחה עשרות קהילות חינוך ומכינות קד"צ בפריפריה (צילום: ליאת מנדל)
בבוקר יום שני ה-27.5 הגעתי למשרד, לעוד יום עבודה. כמו בכל יום מאז תחילת המלחמה הפנים של כל הקולגות שלי היו נפולים. אני עובדת במקום בו עובדים גם יהודים וגם וערבים, והקולגות הערבים נראו קודרים במיוחד.
בחדשות הבוקר – שוב תקיפה בעזה, שני חיילים הרוגים, עימותים בהר מירון, חוק הגיוס. אבל הלב של הקולגות היה במקום אחר לגמרי. בעקבות תקיפת צה"ל ברפיח ערב קודם, ביום ראשון (26.5), פרצה שריפה במחנה העקורים, שגבתה עשרות קורבנות, כולל נשים ילדים.
יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני מציע ש"ארגון יוצאי מרכז אירופה" יעסוק בנושאים שהם מטרת הארגון. כמובן שכל אזרח רשאי להביע את דעתו, אך מדוע לקשור הבעת עמדות פוליטיות, ובפרט בנושאים שהם שנויים במחלוקת, לארגון שלנו?. אני עצמי כותב ניירות עמדה, אך איני מעלה בדעתי לקשור אותן לחברותי בארגון יוצאי מרכז אירופה, כשהעמדות שאני מפרסם הן בנושאים שונים שאינם קשורים לארגון.
לגופו של עניין, מתוך ידיעה, היכרות אישית וחוויה ישירה, אני יכול להעיד שהאקדמיה בישראל סותמת את פיותיהם של מי שמביע עמדות שמרניות או לאומיות ומעודדת הבעת עמדות פרוגרסיביות ואנטי לאומיות. ניסיתי ולא מצאתי קשר בין הנושא הזה, שראוי לדיון כשלעצמו, לארגון יוצאי מרכז אירופה.