אחרי המלחמה תבוא צמיחה כלכלית – באמת?

פרחים בצריח, אילוסטרציה (צילום: אריה יהודה מודעי, יצירה דיגיטלית)
אריה יהודה מודעי, יצירה דיגיטלית
פרחים בצריח, אילוסטרציה

אני צריך את עזרתכם.

שמעתי שאחרי המלחמה יש בום כלכלי וצמיחה מטורפת. רק תעדכנו אותי איפה התור לצמיחה שכזו. מספרים שאחרי המלחמה הביקושים יעלו, ושאחרי החושך מגיע אור גדול. מעין קלישאות כאלו שטוענות שככל שהחושך יותר גדול כך האור יהיה בהיר יותר.

אז חושך יש הרבה, ערימות של אפלה והמון עצבות. את מקור האור אני מתקשה לזהות – אנא כוונו אותי אליו.

מספרים שאחרי המלחמה הביקושים יעלו, ושאחרי החושך מגיע אור גדול. מעין קלישאות כאלו. אז חושך יש הרבה, ערימות של אפלה והמון עצבות. את מקור האור אני מתקשה לזהות – אנא כוונו אותי אליו

למעט מגזר אחד בולט ששם תהיה צמיחה משמעותית – בניית התשתיות, שאר המשק לא יקפוץ סתם כך. די ברור שאחרי ההרס הגדול בעוטף עזה ובעיקר בצפון, המדינה תצטרך להשקיע מתקציבה משמעותית על מנת לשקם את כל ההרס שנוצר בצפון ובדרום.

בין אם המדינה תגדיל מיסים או תמשיך לקחת הלוואות, המדינה תזרים כסף לחברות הנדסיות שיתכננו, וייבנו כבישים, מבני ציבור ושכונות חדשות במקום אלו שנהרסו.

אבל מכיוון שאני לא רואה את נהר המיסים ששופע לכיוון אוצר המדינה – אני מאמין יותר בבצורת במס ובלקיחת הלוואות ובאינפלציה שיממנו את "תענוג הצמיחה" המפוקפק המתואר לעיל – אז הסימנים המעידים הם יותר שליליים מאשר חיוביים. אפשר להתפלמס עוד הרבה בנבואות ומחשבות – או שננסה לראות מה קרה בעבר, והאם לקלישאה של צמיחה אחרי מלחמה יש ביסוס.

להלן נתוני התמ"ג לנפש מ-1960 ועד 2022, שמשקפים את המצב הכלכלי ומשקללים את ריבוי האוכלוסייה המשמעותי בישראל. ולהלן גרף כולל חיוויים למלחמות השונות הגדולות שהיו.

גרף תמ"ג ומלחמות ישראל
גרף תמ"ג ומלחמות ישראל

כבר בהסתכלות ראשונית ניתן לומר שלצערי אין הרבה במוסכמה שאחרי מלחמה יש צמיחה מובנית. אומנם הגרף לעיל נוטה להקצין את השנים האחרונות שבהן המספרים נהיו גדולים יותר, ולהקטין את השנים הראשונות שבהן המספרים היו קטנים למדי – אבל עדיין ניתן לראות שיש צמיחה יפה מאוד בישראל לאורך השנים, והיא הולכת וגוברת ללא קשר למלחמות.

מכיוון שאני לא רואה את נהר המיסים שופע לכיוון אוצר המדינה – אני מאמין יותר בבצורת מס, לקיחת הלוואות ואינפלציה שיממנו את "תענוג הצמיחה" המפוקפק – אז הסימנים המעידים הם שליליים יותר מחיוביים

בין אם מדובר בגניוס היהודי, או בגלי עלייה של משכילים, או שמדובר בכורח שנבע ממצב ביטחוני של להיות לפני כולם, או שזו תעשיית ההייטק המשגשגת, או שהכל ביחד בסגסוגת מופלאה – עדיין ישראל היא מדינה בצמיחה ובקטע טוב (למרות 120 ערימות העצב שמונחות לפתחינו). התמ"ג לנפש צומח בכ-6%-7% מדי שנה, לאורך 60 השנים האחרונות.

חשוב להזכיר שהתמ"ג לנפש כולל את הצריכה הפרטית שלנו אך גם את השקעות המדינה, ובשנה שאחרי מלחמה, עת המדינה קונה פצצות חדשות ומתקנת כבישים, ההוצאה גדלה – אבל בפועל הרווחה לאדם הרגיל לא קיימת.

אבל אם ננסה לרדת טיפה עמוק יותר – נוכל לראות עובדות מעניינות.

אחרי מלחמת ששת הימים (יוני 1967) הייתה צמיחה גבוהה מאוד. אומנם המספרים היו קטנים, אבל עדיין הקפיצה הייתה מרשימה. אבל נראה לי שזו מלחמה יוצאת דופן, קצרה מאוד, מלחמה שאחריה ישראל התפשטה הרבה מעבר לגבולותיה הקודמים, נהנתה מכוח עבודה זול שפתאום "נפל" לשטחה, נהנתה מגלי התנדבות ענקיים שהגיעו מכל העולם וכדומה.

נתוני תמ"ג בעקבות מלחמת ששת הימים
נתוני תמ"ג בעקבות מלחמת ששת הימים

מלחמת יום כיפור (אוקטובר 1973) היא סיפור שונה לגמרי. המלחמה ותוצאותיה הישירות נסתיימו רק בסוף 1973, וב-1974 אומנם הייתה קפיצה משמעותית ששיקפה את הוצאות הממשלה לכיסוי הוצאות המלחמה, החזרת הכושר הצבאי והגדלתו של צה"ל, אבל ב-1974 ו-1975 נרשמו ירידות בתמ"ג לנפש (בשונה מהמגמה הכללית רבת השנים).

תמ"ג בישראל בעקבות מלחמת יום כיפור
תמ"ג בישראל בעקבות מלחמת יום כיפור

השנים שלאחר יום כיפור נחשבות כתחילתן של השנים הרעות בכלכלת ישראל – שנים של אינפלציה, אובדן שליטה ומשברים כלכליים שהשפיעו על כל תחום בחיינו.

חשוב להזכיר שהתמ"ג לנפש כולל את הצריכה הפרטית שלנו, אך גם את השקעות המדינה. בשנה שאחרי מלחמה, עת המדינה קונה פצצות חדשות ומתקנת כבישים, ההוצאה גדלה – אך בפועל אין רווחה לאדם הרגיל

מלחמת שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה), שהתחילה ביוני 1982 ונמשכה עד ספטמבר 1982 (ואולי עד מאי 2000), בין המלחמות הארוכות בתולדות המדינה – היא דוגמה לנפילה כלכלית בשנים שאחרי, ובטח שלא לצמיחה. התמ"ג של המדינה צמח בשנה שאחרי המלחמה בפועל, מן הסתם כמו תמיד בגין השקעות הממשלה בהחזרת התשתיות, אבל ב-1984 וב-1985 הייתה ירידה חריפה כל כך בתמ"ג, עד שירדה אפילו מתחת לשנת הבסיס ב-1982.

התמ"ג בישראל בעקבות מלחמת לבנון הראשונה
התמ"ג בישראל בעקבות מלחמת לבנון הראשונה

המלחמה הייתה בין הגורמים העיקריים לסחרור האינפלציוני של 1985, שהוביל את המדינה למשבר הכלכלי הקשה בתולדותיה. משבר שהעמיד את ישראל כמעט בפני פשיטת רגל.

מלחמת לבנון השנייה, שהחלה ביולי 2006, ונמשכה כחודש אחד, סותרת את הרעיון הכללי, ויכולה אף להיחשב מלחמה "טובה" כלכלית. אבל נראה לי שבמבט רטרואקטיבי היא משתבצת בתוך השנים הטובות של הכלכלה הישראלית ללא השפעה מיוחדת. בין השנים 2004 ל-2021 הכלכלה הישראלית קפצה מתמ"ג של 20 אלף לכדי כלכלה של 50 אלף דולר, ולייחס למלחמה זו משמעויות מיוחדות יחטא לאמת.

התמ"ג בישראל בעקבות מלחמת לבנון השנייה
התמ"ג בישראל בעקבות מלחמת לבנון השנייה

אז אם כך מה צופן העתיד הקרוב, לכשתגמר מלחמה נוראית זו? נראה לי כי המלחמה הזו נושאת את המאפיינים של מלחמת יום כיפור מבחינת האובדן בנשמות, ואת מאפייני מלחמת לבנון הראשונה מבחינת התארכותה והמאמץ הכלכלי הכרוך בזה. לכן אין יותר מדי מה לקוות לבום כלכלי כפי שרבים כל כך בטוחים שיהיה. מלחמה קצרה כמו ששת בימים זה לא, ובעולם כבר לא כל כך מחבבים אותנו.

נראה כי האנשים נוטים להתבלבל בין בום כלכלי, שמקווים כי יגיע אחרי מלחמה, לבין בייבי בום שבדרך כלל אכן מגיע. רק שבייבי בום הוא צורך נפשי ליצור חיים חדשים כאשר הנשמה מצטלקת מראיית כל כך הרבה דם ומוות.

הכלכלה בדרך כלל צומחת כאשר המדינה מקטינה את צרכיה הצבאיים ולא מגדילה אותם. אמנם אחרי המלחמות העולמיות הייתה צמיחה עולמית, אבל אין להסיק ממלחמות עולמיות של מעצמות שהיו כרוכות בהרג רב של מיליונים רבים – אל מול מלחמה מקומית במדינה קטנה.

מלחמה זו נושאת את מאפייני מלחמת יום כיפור מבחינת האובדן בנשמות, ואת מאפייני מלחמת לבנון הראשונה מבחינת התארכותה והמאמץ הכלכלי הכרוך בזה. לכן אין סיבה לקוות לבום כלכלי

אז מה? האם העתיד צופן לנו רק רע? ממש לא. חשוב להסתכל על התמונה הכללית. ישראל צומחת בקצב מהיר מרוב העולם, ההתרבות שלנו, שנובעת מהבייבי בום תביא בהכרח לבום כלכלי – רק שבעוד כמה עשורים.

בעוד שרוב העולם המפותח מתכווץ (אירופה, יפן ואפילו סין) ומתעסקים שם במי יטפל באוכלוסייה המתבגרת – אצלנו עדיין פותחים מדי שנה גנים ובתי ספר. אז עוד יהיה טוב בארץ ישראל.

אבל מלחמה זה רע גם בקטע הכלכלי.

יהודה אריה מודעי הוא סמנכ"ל כספים בחברה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 950 מילים ו-1 תגובות
סגירה