"גם אם אירה במישהו בשדרה החמישית בניו יורק הם יצביעו לי". האמירה הזו מיוחסת לדונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב 2016.

בפרפרזה אפשר לומר שגם אם בנימין נתניהו יסכן את ביטחון ישראל כפי שקובעת ועדת החקירה לעניין כלי השיט והצוללות, גם אם נתניהו יוביל במו ידיו ואחריותו האישית לאסון המירון כפי שקבעה ועדת החקירה הממלכתית לאסון המירון, גם אם יגרום במחדל וקונספציה מופרעת לאסון 7 באוקטובר וניהול כושל של מלחמה הארוכה ומדממת אלפי הרוגים ופצועים, גם אז הם ימשיכו להצביע לו.

חמור מכך הוא המצב החוקי המאפשר לראש ממשלה כזה להמשיך בתפקידו. ראש שכישלונותיו מוכחים ותפקודו כבר גרם לפגיעה בביטחון המדינה ברמה שלא זכורה מאז הקמת המדינה.

חמור מכך הוא המצב החוקי המאפשר לראש ממשלה כזה להמשיך בתפקידו. רה"מ שכישלונותיו מוכחים, ותפקודו כבר גרם לפגיעה בביטחון המדינה ברמה שלא זכורה מאז הקמת המדינה

כאוס כלכלי מטורף, גירעון של מאות מיליארדים והורדה של דירוג האשראי, חבלי ארץ שלמים ננטשו לגורלם תחת מתקפות ארגוני טרור, נחרבו ונשרפו, מאות אלפי אזרחים מפונים מבתיהם ללא תוכנית לשיקומם והחזרתם, מאות אלפי תלמידים לא לומדים, מאות אלפי אנשי מילואים משרתים כבר מעל 200 ימים ועסקיהם מתרסקים, משפחותיהם אכולות תסכול ודאגה, והוא הראש, מסתובב זחוח ומפיץ סרטוני "ניצחון מוחלט" בחיוך מקאברי על בסיס יומיומי.

נבצרותו של נתניהו גלויה לעין. לעין כל. מצבו הנפשי, המנטלי, כאדם שלא מכיר במציאות – חשוף. הבית המטורלל שמקיף אותו, מופיע בציוצים ובפרסומים יומיים על מעללי ואמירות הגברת נגד ראשי הצבא, ושל הבן נגד כל מערכות הביטחון.

ולמרות זאת אין עדיין בישראל שום שומר סף ששם מעצור לראש הממשלה הזה. עדיין הקואליציה שתמכה בו ממשיכה לנהל את הפרלמנט ולכאורה את המדינה, בלי שום דין וחשבון על תוצאות מעשיו ומעשי חבריה.

דוח ועדת החקירה הממלכתית לעניין אסון המירון – הקובע שנתניהו נושא באחריות אישית לאסון – אפילו לא הובא לדיון בממשלה. עוד לא עסקנו כלל בשאלה אם הממשלה צריכה לאמץ או לדחות את המסקנות. פשוט לא הובא, כאילו היה אוויר, או פסולת נייר.

כך מתנהג רה"מ לגבי כל אסון או מחדל או טענה או ביקורת או אמירה ברורה של גורם ממלכתי נגד תפקודו – דוחה, מתעלם, תוקף את המבקרים או פשוט מבטל בהינף יד וחיוך מזלזל.

שופטי בג"ץ שאישרו לו להיבחר למרות כתבי האישום, באותו בג"ץ 11:0 הזכור לשמצה, בוודאי אוכלים כעת את הנייר עליו כתבו את אותו פסק דין.

הנה הוא שוב דוחה את התייצבותו לעדות במשפטו, מורח שוב עד אין סוף את האפשרות למשפט צדק על העבירות הפליליות של שוחד מרמה והפרת אמונים, ושום שומר סף לא שם סוף למצב הבלתי אפשרי שבו ישראל לכודה בידי אדם אחד.

דוח אסון מירון לא הובא לדיון בממשלה, כאילו היה אוויר, פסולת נייר. כך מתנהג רה"מ לגבי כל אסון, מחדל, טענה, או אמירה ברורה של גורם ממלכתי נגד תפקודו – דוחה, מתעלם, תוקף את מבקריו או מבטל בחיוך מזלזל

האם זו השיטה הפרלמנטרית? האם זו חולשת חוקי המדינה? האם זו פחדנות של שומרי הסף? כיצד מתבטאת הגנה על הדמוקרטיה מצד שב"כ (סעיף 7א' המפורסם)?  כיצד מגינים המשטרה והפרקליטות על הדמוקרטיה כאשר מי שפוגע במדינה הוא ראש המדינה?

האם יתכן שגם אם נתניהו יירה במישהו ברחוב דיזנגוף בתל אביב, הם ימשיכו לאפשר לו להישאר בתפקיד ראש הממשלה?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.