עוני הוא לא נתון סטטיסטי, הוא פנים של מדינה לא מתפקדת

הומלס יושב ליד סופרמרקט בירושלים, דצמבר 2021, אילוסטרציה (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90
הומלס יושב ליד סופרמרקט בירושלים, דצמבר 2021, אילוסטרציה

תפסיקו להתייחס לעניים ולתינוקות רעבים כאל נתון סטטיסטי: תינוק רעב הוא פנים של מדינה לא מתפקדת. התינוקות הרעבים והילדים שחיים בישראל 2024 באי-ביטחון תזונתי הם לא עוד מספר בסטטיסטיקה, הם צריכים לקבל את המזון כדי לגדול ולהתפתח ולהפוך לבוגרים בריאים. לא מדובר בפריווילגיה, מדובר בזכות הבסיסית שלהם לחיות.

*  *  *

דוח ממדי העוני לשנת 2022 של הביטוח הלאומי מצביע על מגמת עלייה בשיעור העניים בשנים האחרונות, והמלחמה רק מאיצה מגמה זאת. לפי הדוח, 21% מאזרחי המדינה חיו אז מתחת לקו העוני, מתוכם כ-837,000 ילדים עניים, שהם 28.2% מכלל ילדי ישראל.

דוח ממדי העוני לשנת 2022 של הביטוח הלאומי מצביע על מגמת עלייה בשיעור העניים בשנים האחרונות, והמלחמה רק מאיצה מגמה זאת. לפי הדוח, 21% מאזרחי המדינה מתחת לקו העוני, מתוכם כ-837,000 ילדים

בנוסף לכך, מהסקר של מנהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי עולה כי במחצית השנייה של שנת 2023, 30.9% מהאוכלוסייה הבוגרת חיה באי-ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות: 12.6% בביטחון תזונתי נמוך מאוד ו-18.3% בביטחון תזונתי נמוך.

אם לא די בכך, בהשוואת מחירים בין-לאומית עולה כי שוק התמ"ל, תרכובות המזון לתינוקות בישראל יקר בכ-12% בהשוואה למדינות כמו צרפת, הולנד, גרמניה ועוד, כך לפי ועדת המחירים המשותפת למשרדי הכלכלה והאוצר.

לסטטיסטיקה החמורה הזאת יש ביטוי בשטח, בעלייה בדרישה לסלי מזון בכלל, ולמזון לתינוקות בפרט. בשנה האחרונה יש עלייה של עשרות אחוזים לעומת השנה שעברה בדרישה למזון לתינוקות ולציוד נלווה כמו טיטולים ומוצרי היגיינה נוספים. אימהות נואשות מדללות את האבקה בכמות מים גדולה בניגוד להוראות היצרנים או משתמשות בתחליפי חלב שהתוקף שלהם פג.

לצערנו, בישראל 2024, המדינה הסירה את האחריות לתזונה של אותם תינוקות. הגענו למצב אבסורדי שלשכות הרווחה מפנות נזקקים לעמותות שמחלקות סלי מזון. כן, בישראל 2024 הממשלה סומכת על העמותות ועל הארגונים הוולונטריים שידאגו למזון לתינוקות הרעבים. זאת לא מדיניות, זאת הסרת אחריות. המדינה מחויבת לביטחון התזונתי של אותם תינוקות שחיים מתחת לקו העוני. היא ולא אחרים.

לסטטיסטיקה החמורה יש ביטוי בעלייה בדרישה לסלי מזון בכלל, ולמזון לתינוקות בפרט. אימהות נואשות מדללות את האבקה בכמות מים גדולה בניגוד להוראות היצרנים, או משתמשות בתחליפי חלב שתוקפם פג

העמותות מצידן עושות ככול יכולתן לסייע ולעזור לתינוקות הרעבים, אך כשהמדינה כמעט ולא תומכת בהן, יוקר המחיה הולך ומתגבר, המלחמה הממושכת גורמת לחוסר יציבות כלכלית וחוסר ודאות לגבי סיומה ותחילת השיקום – העמותות קורסות ולא יכולות לעמוד בנטל.

ואם לא די בכך, המצב המורכב משפיע על יכולות התורמים, ולראיה – כמות התרומות ירדה השנה בשיעור ניכר. הקושי לגייס תרומות מצד אחד והעלייה בביקוש לסלי מזון למשפחות עניות מהצד השני הוא בלתי נסבל ולא יכול להימשך עוד.

כל עוד מאות אלפי אנשים מפונים מבתיהם וחיים באי-ביטחון תעסוקתי, כל עוד המצב הביטחוני והכלכלי לא יתייצב, תופעת העוני רק תלך ותגדל. המשמעות היא עוד אלפי תינוקות רעבים.

הגיע הזמן שהמדינה תדאג לילדים הרעבים, תחוקק חוק לסבסוד התמ"ל ולפיקוח על המחירים, ותיצור סל מזון מפוקח ובריא שכולל מזון לתינוקות, שיאפשר ביטחון תזונתי למשפחות העניות. המדינה חייבת זאת לילדיה ולאזרחיה למען עתידה וביטחונה.

מלכה אלבז היא מנכ"לית עמותת בית לחם יהודה, שמחלקת סלי מזון לכ-100,000 נזקקים בחודש ומצילה מזון בכמויות סיטונאיות. בימים אלה מובילה מאבק נגד עליית מחירי התמ"ל לתינוקות ובעד פיקוח ממשלתי על מחירם. מלכה היא בת למשפחה חרדית מרובת ילדים מבני ברק.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 453 מילים ו-2 תגובות
סגירה