על פי נתונים שעלו עד כה מהודעות ה"הותר לפרסום" של דובר צה"ל, המספר הגדול ביותר של החיילים הנופלים הוא מירושלים. שיעור גבוה של נופלים מגיעים מההתנחלויות. רק לערים החרדיות בני ברק, מודיעין עלית וביתר עלית השכול לא הגיע. 665 חיילים שילמו בחייהם עד מועד כתיבת הרשומה.

*  *  *

למשפחות המתגוררות ב-108 ערים, עיירות, כפרים ומושבים ברחבי הארץ הגיעו מאז השבת השחורה ב-7 באוקטובר חוליות של "מבשרים" מצה"ל, דפקו על דלתות בתיהם של משפחות חיילים, שוטרים, אנשי ימ"מ ושב"כ והודיעו להם את ההודעה הקשה מכל על נפילת יקירם או יקירתם.

ל-108 ערים, עיירות, כפרים ומושבים ברחבי הארץ הגיעו מאז השבת השחורה חוליות "מבשרים" מצה"ל, ודפקו על דלתות משפחות חיילים, שוטרים, אנשי ימ"מ ושב"כ עם הבשורה הקשה מכל על נפילת יקיריהם

אבל ישנם כמה ערים ויישובים ברחבי הארץ ש"המבשרים" דילגו עליהם וכלל לא הגיעו לבתיהם, כי לא היו להם חללים במלחמה הקשה הזו. מדובר בערים החרדיות בני ברק, מודיעין עלית, ביתר עלית, אלעד, עמנואל ומתתיהו.

קשה היה לי לעיין ברשימה הכואבת הזו של שמות 665 החללים. קשה היה לעיין ברשימת מקומות המגורים שלהם, הערים, הכפרים והמושבים בהם נולדו, גדלו ולמדו אותם צעירים וצעירות נפלאים, עד שנפלו במלחמה כשרק חלקם, הבוגרים יותר, הספיקו גם להתחתן, לבנות בית, להקים משפחה ולהוליד ילדים.

מצד שני בולטת רשימת הערים והישובים החרדיים שאינם מופיעות כלל ברשימת הנופלים, משום שבניהם אינם משרתים בצה"ל. תושבי אותם יישובים וערים לא שילמו שום מחיר, כי המלחמה כלל לא נגעה בהם.

הם ממשיכים לנהל את חייהם כרגיל, כשצער הנופלים, כאבי הפצועים והדאגה האינסופית לשלום החטופים המוחזקים במנהרות של עזה כלל לא מטרידים אותם. הם עסוקים גם בימים אלה במינוי רבני ערים ושכונות ובמאבקים פוליטיים בכנסת.

כשעיינתי ברשימת 108 הערים והישובים שבניהם ובנותיהם שילמו את המחיר הכבד מנשוא, הזדקר מול עיני בצורה חדה הפער הבלתי נסבל הקיים בחברה הישראלית. נתח משמעותי מהאוכלוסייה, עפ"י הערכות מדובר בכ-25-30% מכלל אזרחי המדינה, איננו לוקח שום חלק במאמץ המלחמתי. כוונתי לבני ברק עם  223 אלף תושבים, מודיעין עלית עם 81 אלף תושבים, ביתר עלית עם 86 אלף תושבים, ואלעד עם 50 אלף תושבים.

אבל ישנם כמה ערים ויישובים ש"המבשרים" דילגו עליהם וכלל לא הגיעו לבתיהם, כי לא היו להם חללים במלחמה הקשה הזו. מדובר בערים החרדיות בני ברק, מודיעין עלית, ביתר עלית, אלעד, עמנואל ומתתיהו

מכל הערים והיישובים ברחבי הארץ, עיר הבירה ירושלים שילמה עד כה את המחיר הכבד ביותר במלחמה. 32 מתושביה נפלו במלחמה. גם בירת הנגב באר שבע שילמה מחיר יקר, כש-17 מתושביה-בניה נהרגו. תל אביב שילמה מחיר כבד של 16 חללים. יחסית למספר התושבים הזעום, הישוב כפר עזה שילם מחיר עצום כש-13 מבניו נהרגו (מרביתם היו חברי יחידת הכוננות). גם מהעיירה אופקים שבנגב נפלו 13 איש, מרביתם שוטרים ואנשי מג"ב.

שיעור גבוה יחסית של נופלים נרשם בערים גדולות ובינוניות במספר התושבים שלהן כמו חיפה (9),  רמת גן (8), רעננה (8), רחובות (8), אשדוד (8), פתח תקווה (8), אשקלון (7), ראשון לציון (6), הרצליה (6), בית שמש (6), עפולה (5), נתניה (5), כפר סבא (5), גבעתיים (4), דימונה (5), יוקנעם (4), טבריה (3), גדרה (3), חדרה (3), פרדס חנה (3), אילת (3), אבן יהודה (3), וזיכרון יעקב (2).

אבל ישנם ישובים קטנים יותר ברחבי הארץ שבגלל אופי האוכלוסייה המתגוררת בה של פטריוטים ומתנדבים ליחידות לוחמות ולסיירות, מספר החללים בהן גדול מאד יחסית למספר התושבים בהן. למשל, מודיעין-מכבים-רעות, בהן נפלו 11 לוחמים, כרמיאל (7), ראש העין (6), חריש (4), מצפה רמון (4), כוכב יאיר (3), שוהם (3), נתיב העשרה (3), צור הדסה (3), ולהבים (2).

שיעור גבוה של נופלים יחסית לגודל היישובים עפ"י מספר התושבים בהם היה ביישובים ובהתנחלויות שהוקמו מעבר לקו הירוק. הישוב ששילם את המחיר היקר ביותר הוא קרני שומרון, ממנו נפלו 6 מבני הישוב (מתגוררים בו כ-10 אלפים נפש בלבד). גם ישובים אחרים שילמו מחיר יקר כמו עלי (4), סוסיא (3), טלמון (3), אורנית (3), אלעזר(3), אפרת (2), אלון שבות (2), טל מנשה (2), וכן כפר עציון (1), חשמונאים (1), קריית ארבע (1), פסגות (1), עפרה (1), אריאל (1), גבעות(1), יצהר (1), איתמר (1), אלפי מנשה (1), וסתריה (1).

מכל הערים והיישובים בארץ, עיר הבירה ירושלים שילמה עד כה את המחיר הכבד ביותר במלחמה. 32 מתושביה נפלו במלחמה. גם בירת הנגב באר שבע שילמה מחיר יקר, כש-17 מתושביה-בניה נהרגו

חללים במלחמה היו גם לקריות הסמוכות לחיפה. לקריית ביאליק (2), לקריית מוצקין (2) ולקרית ים (1).

גם ההתיישבות העובדת, הקיבוצים והמושבים שילמו מחיר יקר במלחמה. קיבוץ כפר מנחם איבד שניים מבניו במלחמה והקיבוצים והמושבים משואות יצחק, משמרות, גשר הזיו, כפר גלעדי, יגור, גניגר, גבעת חיים איחוד, יפתח, חולית, הראל ומבוא ביתר איבדו במלחמה אדם אחד. גם הישובים הקהילתיים גבעת אבני, אשחר ובת חפר איבדו במלחמה אדם אחד.

גם הישובים הדרוזים נאלצו להיפרד משמונה חיילים חלקם לוחמים עזי נפש.  מהישוב יאנוח-ג'ת נפלו שני חיילים, גם מבית ג'ן ומע'אר נפלו שני לוחמים בכל ישוב. מחורפיש (1) ומפקיעין (1). שלושה מהנופלים היו קצינים בדרגות רב סרן וסגן אלוף.

פירוט שמות הערים, הישובים, העיירות, הקיבוצים והכפרים בהם התגוררו חיילי צה"ל, אנשי משטרה ומג"ב ושב"כ שנפלו במלחמה, מעידה יותר מכל עדות אחרת על כך שכמעט כל רבדיה וגווניה של החברה הישראלית שילמו מחיר כבד במלחמה שטרם הסתיימה.

כמעט כל הישראלים, יהודים ודרוזים, נטלו חלק בה חלק והסכימו לסכן את חייהם למען המטרה הנעלה של הגנה על המדינה היחידה של העם היהודי, למעט ציבור אחד בלבד – האוכלוסייה החרדית.

כמעט כל הישראלים, יהודים ודרוזים, נטלו חלק בה חלק והסכימו לסכן את חייהם למען המטרה הנעלה של הגנה על המדינה היחידה של העם היהודי, למעט ציבור אחד בלבד – האוכלוסייה החרדית

כל המשתייכים לחברה הזו (למעט יוצאי דופן המשרתים בזק"א וביחידות אחרות) מסרבים לשלוח את הצעירים החרדים בני ה-18 לשרת בצה"ל ולתרום את חלקם למאמץ הלאומי. הם מוכנים כהגדרתם להרוג את עצמם ולא להתגייס וללבוש מדים.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.