תאונת דרכים בדרום, 20 בפברואר 2023 (צילום: פלאש90)
פלאש90
תאונת דרכים בדרום, 20 בפברואר 2023

225 הרוגים: חצי שנה קטלנית בכבישים

למרות סגירת התנועה בצפון ובדרום, השנה מסתמנת נסיגה דרמטית בבטיחות בדרכים ● במערב אירופה הצליחו להפחית תאונות אבל שרת התחבורה – הקודמת והנוכחית – מתעלמת מהתוכנית הקיימת ● השיקולים הפוליטיים של מירי רגב, הזנחת התחבורה הציבורית וחוסר הטיפול בכבישים אדומים הופכים את כבישי ישראל לפצצה מתקתקת

בחודשים האחרונים כבישי ישראל הפכו לפצצה מתקתקת והנתונים מבהילים: מתחילת השנה נהרגו בתאונות דרכים 225 בני אדם – זינוק של 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בקצב הזה אפשר כבר לצפות לסביבות 450 הרוגים עד סוף השנה, שהיא הקטלנית ביותר בכבישים בשני העשורים האחרונים.

בחברה הערבית הסיכון גדול עוד יותר, שם נקטלו כבר 76 בני אדם השנה בקפיצה נחשונית של 77%. הסיכון לילדים הערבים למות בדרכים גבוה פי 3.5 מזה של ילדים יהודים, והקטינים הבדואים הם בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר. הקפיצות במספרים לא משקפות עליות של מניות בבורסה ומאחוריהם יש פנים ושמות שיצטרפו למשפחת השכול הכוללת 33 אלף הרוגים מאז קום המדינה.

בתאונה הקטלנית ביום חמישי לפנות בוקר בכביש הערבה הידוע לשמצה, למשל, נהרגו ארבעה בני אדם: באסל אבו אלעסל מרהט נסע דרומה, סטה לנתיב הנגדי והתנגש חזיתית ברכב של בני משפחה מעראבה – דיאא עאסלה והילדות שלו בנות ה־15 וה־10. כולם נקטלו אחרי שחזרו מחופשה בסיני. אם הייתה שם גדר הפרדה, הסיכוי שלהם להישאר בחיים היה גדול יותר.

כל נסיעה בכביש הזה היא רולטה רוסית ולא ברור מתי משרד התחבורה מתכוון להתחיל בשדרוג המקטעים שעדיין חשופים לפס לבן וחסר תועלת המסומן באמצעו, כמו גם מוקדי סיכון רבים אחרים שהטיפול בהם לא מתוקצב או שנמצאים רק בשלבי תכנון.

תאונת דרכים שבה מעורב הרכב של השר איתמר בן גביר ברמלה. 26 באפריל 2024 (צילום: Jamal Awad/FLASH90)
תאונת דרכים שבה מעורב הרכב של השר איתמר בן גביר ברמלה. 26 באפריל 2024 (צילום: Jamal Awad/FLASH90)

לכאורה, המלחמה הייתה אמורה למתן את היקף התאונות הקלות והקטלניות בהתאם לירידה בנסועה, בדומה למצב שהיה בקורונה. אלא שלמרות סגירת הכבישים בדרום ופינוי תושבים מהצפון – שני חבלי ארץ ענקיים שפשוט נוסעים בהם הרבה פחות – הסיכון להיהרג או להיפצע עלה השנה בשיעור מפחיד.

"מפקירים את החיים בכביש"

"המספרים קשים ואחרי סיום החציון ברור לאן זה הולך. לא מדובר בחודש חד־פעמי של עלייה. התדרדרנו 20 שנה אחורה וכל זה קורה כשהרכבים משתפרים וגם התשתיות", אומר יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק שאוספת את נתוני ההרוגים.

לכאורה המלחמה הייתה אמורה להוריד את היקף התאונות, אלא שלמרות סגירת הכבישים בדרום ובצפון שפונו ונסגרו לתנועה הסיכון להיהרג ולהיפצע עלה השנה בשיעור מפחיד

"הסיבה המרכזית היא הזנחה וסדרי עדיפויות: הממשלה הנוכחית וקודמותיה הורידו את הבטיחות בדרכים מסדר היום וזה בא לידי ביטוי בקיצוץ משאבים והתעלמות של השרים מאחריותם. לקחו את התחבורה וזרקו את הבטיחות ובאותה צורה מפקירים את החיים של האזרחים בכביש", הוסיף.

הוא מציין שמתוך כ־60 אלף תאונות בשנה, יש השנה 38 נהגים צעירים הרוגים בהשוואה ל־42 בכל השנה שעברה: "אנחנו בעלייה של עשרות אחוזים בצעירים ומצד שני הממשלה מקצצת בחינוך תעבורתי. בהצעת התקציב היו אפס שקלים למוקדי סיכון ורק אחרי מאבק שלנו החזירו ל־180 מיליון שקלים שגם זה הרבה מתחת למה שצריך".

שינוי במספר ההרוגים בתאונות דרכים בהשוואה בינלאומית (צילום: צילום מסך מדוח מבקר המדינה)
שינוי במספר ההרוגים בתאונות דרכים בהשוואה בינלאומית (צילום: צילום מסך מדוח מבקר המדינה)

האם פגשת את השרה?
"פגשתי את מנכ"ל המשרד ולצערי את השרה לא. צריך לטפל בתשתיות הכבישים, באכיפה והדברים ידועים. העיסוק במה שראינו בתחקיר המקור עולה לנו בחיי אדם.

"בקדנציה הקודמת של רגב במשרד מצאו שבאירופה הצליחו לחתוך תאונות באמצעות תוכנית רב־שנתית והשרה קיבלה אותה אבל הממשלה התפרקה. ציפיתי שעם כניסתה לתפקיד הפעם היא תיקח את התוכנית שהיא שלה לגמרי ותתקצב אותה, לא צריך לכתוב אחת חדשה.

"למה השרה לא מכנסת דיון חירום כדי לטפל בזה? אם היה מדובר באירועי טרור המדינה הייתה מזדעקת, היינו שומעים את השר לביטחון לאומי, אבל הם מתעלמים"

"למה השרה לא מכנסת דיון חירום כדי לטפל בזה? אם היה מדובר באירועי טרור המדינה הייתה מזדעקת, היינו שומעים את השר לביטחון לאומי, אבל הם מתעלמים. למה הם בורחים מהעיסוק בזה? זו תוצאה של הזנחה ארוכת טווח וזה קורה במשמרת של רגב והיא צריכה לטפל בזה".

בתשובה לשאלות בנושא, במשרד התחבורה הפנו אותנו לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. משכך וכפי שנכתב כאן לפני כמה שבועות, אולי באמת הגיע הזמן שהמשרד יגרע משמו את ה"בטיחות בדרכים" כי מבחינת אנשיו הנושא כלל לא חונה אצלם.

מחאת "אחים לנשק" מחוץ לבית השרה מירי רגב בראש העין, 27 במאי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מחאת "אחים לנשק" מחוץ לבית השרה מירי רגב בראש העין, 27 במאי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הבעיה היא שגם ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים כבר הרימו ידיים והיו"ר הנכנס שלו, ניצב בדימוס יורם הלוי, אמר בדיון שנערך בתחילת החודש בכנסת שמבחינתו אפשר לסגור את הגוף הזה.

הוא הבהיר שאין לו יכולת אמיתית לפעול בהיעדר סמכויות אכיפה ותקציבים ושאפילו נתונים הוא מתקשה לקבל ממשרדי הממשלה או שהוא נאלץ לשלם עבורם, ככל שזה נשמע מוזר. הוא נכנס לתפקידו לאחר שהמנכ"ל והיו"ר הקודמים שמונו בתקופת השרה הקודמת עזבו, כחלק מהנטישה ההמונית של גורמי המקצוע במשרד תחת כהונת השרה מירי רגב.

גם בתקופת קודמתה בתפקיד, מרב מיכאלי, לא אומצה התוכנית הלאומית למאבק בתאונות דרכים – והעדפת הרכב הפרטי על פני תחבורה ציבורית התחילה עוד בתקופת השר ישראל כ"ץ

עם זאת, המחדל התחיל עוד קודם, כאשר גם בתקופת קודמתה בתפקיד, מרב מיכאלי, לא אומצה התוכנית הלאומית למאבק בתאונות דרכים. העדפת הרכב הפרטי על פני תחבורה ציבורית התחילה עוד בתקופת השר ישראל כ"ץ שכיהן במשרד לאורך העשור הקודם.

נכון לכתיבת שורות אלה, רגב והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא דפקו על שולחנו של ראש הממשלה בדרישה לקיים דיון חירום שישקף איזושהי אכפתיות לזינוק במספר ההרוגים, אפילו למראית עין. כאמור, רגב לא צריכה להמציא את הגלגל, רק לאמץ את התוכנית שכבר גובשה בכהונתה הקודמת.

דיון בוועדה לביקורת המדינה על דוח המבקר בנושא תאונות דרכים. 5 ביוני 2024 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
דיון בוועדה לביקורת המדינה על דוח המבקר בנושא תאונות דרכים, 5 ביוני 2024 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

כבישים אדומים לא מטופלים

הפצצה המתקתקת בכבישים קיבלה ביטוי בדוח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר ובדק את התקופה של רגב ומיכאלי במשרד. שם נמצא שהנסיגה בתאונות בישראל היא בניגוד מוחלט למגמה הפוכה במערב אירופה: בעוד שבעשור שבין 2012 ל־2022 מספר ההרוגים בישראל עלה ב־16%, הממוצע באיחוד האירופי ירד ב־22%.

בין השאר, המבקר התריע על כך שתקציבי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מקוצצים; יש רק 120 ניידות תנועה במשמרת (במקום 450 שהוצבו כיעד לפני 20 שנה); המשטרה אוספת מידע חלקי על התאונות; אין מספיק בוחני תנועה, שתמיד מוצאים את האשמה בנהגים מבלי לרדת לשורשי הבעיה בכביש; ומספר שופטי התעבורה קפא בעשור האחרון בזמן שהיקף התיקים גדל בעשרות אחוזים.

אחד הממצאים החמורים ביותר הוא בתשתיות עצמן ומוקדי הסיכון המכונים גם "כבישים אדומים", שלפי המבקר הפיגור שלהם עדיין לא טופל מאז הביקורות הקודמות

אחד הממצאים החמורים ביותר הוא בתשתיות עצמן ובמוקדי הסיכון המכונים גם "כבישים אדומים", שלפי המבקר הפיגור שלהם עדיין לא טופל מאז הביקורות הקודמות. הפיגור התחבורתי של ישראל קיבל ביטוי בעבר בדוחות ה־OECD, שקראו להוריד את הגודש ולשפר תשתיות וכן את התחבורה הציבורית.

מחיר השיקולים הפוליטיים

גורמי המקצוע מסכימים שאחד הפתרונות להורדת העומסים וכתוצאה מכך גם להפחתת תאונות – לפחות בימי חול – היא השקעה מאסיבית בתחבורה ציבורית. לפי נייר עמדה של "15 דקות", התחום הזה חווה "ירידה דרסטית" בשנה האחרונה.

שרת התחבורה מירי רגב בטקס לרגל עבודות על כביש 561 בשרון. 9 במרץ 2023 (צילום: Flash90)
שרת התחבורה מירי רגב בטקס לרגל עבודות על כביש 561 בשרון, 9 במרץ 2023 (צילום: פלאש90)

אחת ההחלטות הבעייתיות של השרה נגעו לצמצום נתיבי התחבורה הציבורית: הנתיב של כביש 1 שונמך משלושה נוסעים לשניים בלבד על חשבון נוסעי האוטובוסים שזמן הנסיעה שלהם בנתיב הזה שוב התארך. במקביל, בוטלה האכיפה בבקרים בנתיב הציבורי בכביש החוף וגם הנתיבים האחרים בארץ בסכנת ביטול, זאת בלי לקחת בחשבון את עמדת אנשי המקצוע.

תחקיר "המקור", שהפך לחקירת משטרה, חשף את השיקולים הפוליטיים המנחים את השרה בהעדפת הטיפול בתשתיות כבישים. באופן לא מפתיע, אחרי ההתנהלות הזו משתרך שובל ארוך של דם על האספלט.

עוד 1,023 מילים
סגירה