רק השבתת המשק או סנקציות של ארה״ב ישפרו את מצב ישראל

מפגינים נגד הממשלה ולמען עסקת חטופים נושאים שלט "ביידן הצל אותם מנתניהו". 1 ביוני 2024 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)
AP Photo/Maya Alleruzzo
מפגינים נגד הממשלה ולמען עסקת חטופים נושאים שלט ״ביידן הצל אותם מנתניהו״. 1 ביוני 2024

מאז ה-8 באוקטובר מצבה של מדינת ישראל הולך ומידרדר (זכורני, הטבח והחטיפות התרחשו ב-7 באוקטובר): כישלון מלחמת הנקם בחמאס, הרס חבלי ארץ שלמים ששיקומם יארך שנים ארוכות, השתלטות גורמים משיחיסטים, גזענים ובעלי מאפיינים פשיסטיים על מנגנוני המדינה, השתוללות המשטרה בהפגנות נגד בנימין נתניהו וממשלתו, כל אלה מחסלים את הדמוקרטיה הישראלית ומקדמים את מטרת אויבי ישראל, חיסולה הסופי של המדינה.

במידה שלא יינקטו היום צעדי חירום ויסולק השלטון הנוכחי, סיכויי ההישרדות של המדינה אינם גבוהים. אמנם קשה לדמיין איך מדינה נעלמת מעל פני כדור הארץ, אבל תופעות היסטוריות כאלה היו מנת חלקן של אימפריות גדולות ממדינת ישראל. נפילתן נמשכה עשרות ומאות שנים. בקנה מידה של מדינת ישראל הזעירה, התהליך יהיה קצר ומהיר ודרמטי הרבה יותר. וזה לא יהיה מחזה נעים.

בימי ראשית מלחמת ה-7 באוקטובר, פורסמו בזירת הבלוגים של זמן ישראל רשומות אחדות פרי עטי, שהגיבו במיידיות לאירועים. ב-8 באוקטובר פורסמה רשומה תחת הכותרת "לסלק את נתניהו, מייד"; יום אחר כך פורסמה רשומה שכותרתו הייתה "לא לממשלת אחדות תחת נתניהו והליכוד"; ב-12 באוקטובר, ברשומה נוספת, הסברתי מדוע "נתניהו שחקן לא רציונלי"; שישה ימים אחר כך טענתי ש"פינוי תושבי הצפון מבתיהם הוא מעשה אנטי ציוני" שעתיד לפרקם (לא שיערתי אז שהפינוי כל כך יתארך והפירוק שלהם הוא בדרך לסופיות); לקראת סוף נובמבר כתבתי את "הגנרלים הקרנפים בצו 8 מסייעים בחיסול הדמוקרטיה"; בתחילת דצמבר נכתבה הרשומה האחרונה בסדרה, "לא ניתן לסמוך על בני גנץ".

לצערי, אבל לא להפתעתי, כל הכותרות, ומרבית מה שנכתב מתחתיהן התגלה כניתוח נכון, גם אם מתון, של המציאות שהלכה והתהוותה במדינה. כיום יש רק אחת משתי דרכים להצילה מהכחדה: שביתה כללית במשק, שעליה יכריזו בעלי העסקים, המכונים גם "ראשי המשק", העומדים לאבד את רכושם והונם כאשר המדינה תקרוס; או שנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, המגדיר את עצמו כ"ציוני", יטיל סנקציות על ישראל, כדי להצילה מהרס עצמי. לרוע המזל נדמה ששני תרחישים אלה אינם עומדים להתרחש.

"ראשי המשק"

הטייקונים ובעלי ההון הגדולים בישראל אינם רואים מעבר לאפם ומתנהגים כאנשי עסקים בכל העולם, המשתפים פעולה עם המשטר. זה נכון למשטרים דמוקרטיים, זה נכון למשטרים אוטוריטריים לאורך הדורות, וגם למשטרים האפלים ביותר. בכך מצטרפים אנשי העסקים הישראליים אל שורה אינסופית של אנשי עסקים, שדמוקרטיה וזכויות הפרט הן משניות בעיניהם לעומת הצלחתם העסקית.

אולם בישראל המצב חמור מאשר במדינות אחרות, ולכן נדרשת התערבות מיידית של בעלי ההון בהשבתת המשק. במדינה קטנה כישראל, שהיא לא יותר מקליפת אגוז המתנדנדת על מים סוערים המאיימים להטביעה, אותם אנשי עסקים, במידה ולא ייתנו כעת יד להצלת המדינה ע"י השבתת המשק, עלולים לאבד את רכושם (אם כי בוודאי יהיה להם קל יותר מלאחרים למצוא מפלט מעבר לים, היכן שנמצאים, יש לשער, רבים מנכסיהם הממוניים).

המלחמה האחרונה חשפה לא רק את אוזלת ידה של הממשלה ואת חולשת הצבא, אלא בעיקר את חולשתה הגיאופוליטית של ישראל, הנובעת מגודלה, פגיעותה, היותה מוקפת אויבים, הזוכים לעידוד מחוסר נכונותה לקיים תהליך שלום ולהשתלב בבריתות אזוריות. ללא בריתות כאלה, הכרוכות בהכרה במדינה פלסטינית, ישראל לא תשרוד.

הערה: חוסר היוזמה של אנשי עסקים לא נובע אך ורק מרצונם לשמור על עסקיהם ללא פגע, אלא גם מחוסר הבנה בגיאופוליטיקה אזורית וגלובלית ובפוליטיקה המקומית. כשם שגנרלים הם חסרי הבנה בפוליטיקה ובגיאופוליטיקה (למרות שהם מקשקשים במשדרי טלוויזיה ללא סוף וללא כיסוי) ובתחומים רבים אחרים שאינם קשורים לצבא, כך אנשי עסקים אולי יודעים להקים מפעלים, לפתח יוזמות מסחריות, אבל יכולותיהם בתחומים אחרים היא נמוכה; הם פועלים מתוך ההנחה ש"בסוף הכל יהיה בסדר". הנחה שבעבר באה לידי ביטוי במונח "סמוך", ובימינו באה לידי ביטוי במונח "בעזרת השם". זו כמובן טעות.

ג'ו ביידן

נשיא ארה"ב נמצא כעת בעיצומו של מסע בחירות, שבו לפי הערכות, כל קול, באחת משבע מדינות ה-battle ground, יכול להכריע את תוצאותיהן. ביידן יתקשה להטיל על ישראל סנקציות, על אף שהן נחוצות להשגת מטרתו העיקרית. מטרה זו היא הקמת ברית ישראלית-סונית בגיבוי ארה"ב, נגד ההתעצמות האיראנית ושיתופי הפעולה רוסיה-סין-איראן (ועכשיו גם צפון קוריאה), התומכים בפלישת רוסיה לאוקראינה באופן מובהק, ובאופן שקט יותר, בפלישת חמאס לישראל. כוונת איראן היא להפוך למעצמה אזורית, ויתכן שגם גרעינית. יכולתה לפגוע קשות באינטרסים האמריקאיים באזור, כולל בישראל, מדאיגה את האמריקאים (ופחות את נתניהו).

תיאורטית, הטלת סנקציות על ישראל ערב הבחירות, עלולה להבריח מביידן מצביעים יהודים לזרועות דונלד טראמפ, ובוודאי תשמש את טראמפ במסע הבחירות שלו. אולם יהודי ארה"ב, שרובם אינם מזדהים עם נתניהו ומשטרו, לא ימהרו להעביר את קולם לטראמפ, שגם עשוי לזכות, בזכות מהלך כזה, בתמיכה של גורמים דמוקרטים פרוגרסיביים. מעבר לכך, הצלחה של מהלך כזה תזכה את ביידן בנקודות, כמנהיג נחרץ ולא רק סבא חביב כלפי ישראל, המחלק מתנות במיליארדי דולרים.

אולם יתכן שגם הטלת סנקציות לא תסייע לממשל האמריקאי מול נתניהו, שכבר מזמן איבד את שיקול הדעת הרציונלי, וימשיך במאבקו בממשל תוך החלשת ישראל. ספק אם מעריציו ובוחריו של נתניהו מבינים את משמעות תמיכת ארה"ב בישראל.

הם יבינו זאת כאשר טראמפ, אלילם, יחזור לבית הלבן, אם יזכה בבחירות, ואז ידרוש מישראל תשלום במזומן עבור כל פריט צבאי, החל מכדור לרובה ועד לפצצה המוטלת ממטוס. הנדיבות והחשיבה האסטרטגית המאפיינת את ממשל ביידן (אם כי אינה נחרצת מספיק ביישומה), חשיבה שלא תמיד מביאה לתוצאות הרצויות, לא תאפיין את ממשל טראמפ, למרות הרטוריקה מצדדים שונים, הרוצים לראות את טראמפ חוזר לבית הלבן.

לכן החודשים הקרובים הם קריטיים לסיכויי המשך קיום ישראל.

זה הזמן להשבית את המשק כדי להחזיר את בנות ובני הערובה, לסיים את מלחמת הנקם בעזה, להימנע ממלחמה בלבנון ולהגביר את סיכויי ההישרדות של המדינה.

יעקב צלאל הוא עיתונאי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 827 מילים
סגירה