בחודש ספטמבר הקרוב יסיים פרופ' דניאל הרשקוביץ שש שנות כהונה כנציב שירות המדינה, ולקראת תחילת הליכי בחירתו של הנציב הבא, פרסמה השבוע היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה חוות דעת בשאלת הנוהל הנדרש לשם בחירת הנציב.
היועצת לא השתלטה בכוח על הנושא – הייתה זו הממשלה עצמה, שקבעה כבר בשנת 2018, חצי שנה לפני שהרשקוביץ מונה לתפקיד, כי הנציבים הבאים ייבחרו בהתאם לנוהל מיוחד שיגובש על ידי היועצת המשפטית לממשלה, ויאושר על ידי הממשלה.
כעת מצאה היועצת את הזמן לאשר את חוות דעתם של היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו, ושל המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי) ד"ר גיל לימון, וקבעה כי הנציב הבא ייבחר באמצעות ועדת איתור, ולא בבחירה פרסונלית על ידי הממשלה.
ניסיון להקים את הנציבות מהקרשים
מלחמת העולם שבין ראש הממשלה בנימין נתניהו וחבריו לממשלה לבין המשפטנים שומרי הסף, ובראשם היועצת המשפטית, לובשת ופושטת צורה – ומתיישבת כאן על המאבק להחזרת אחד ממוקדי הכוח החשובים במערכת הציבורית למסלול תקין – נציבות שירות המדינה, שהיא יחידת משאבי האנוש של כלל משרדי הממשלה ורשויות השלטון.
שני מוקדים מרכזיים כבר נפלו, במידה רבה, לידיו של נתניהו בשנים האחרונות, במסגרת מאמציו להשחית את השירות הציבורי כולו: נציבות שירות המדינה ומשרד מבקר המדינה
שני מוקדים מרכזיים כבר נפלו, במידה רבה, לידיו של נתניהו בשנים האחרונות, במסגרת מאמציו להשחית את השירות הציבורי כולו: נציבות שירות המדינה, שנמסרה לידיו של הפוליטיקאי הרשקוביץ בשנת 2018; ומשרד מבקר המדינה, שנמסר לידיו של מתניהו אנגלמן בשנת 2019.
הנזקים שנגרמו לשני המוסדות האלה, תחת ניהולם הרופס של השניים, ניכרים לעין. פעולתה של היועצת המשפטית לממשלה כעת היא בבחינת ניסיון להקים את הנציבות מהקרשים, לקראת הקדנציה הבאה, שתהיה בתקווה מתוקנת יותר.
הדרישה של נתניהו הייתה, שנציב שירות המדינה ייבחר בבחירה אישית וידנית על ידו, ומינויו יובא לאישור הממשלה לאחר שייבחן על ידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים, שבראשה יושב נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס.
הדרישה של נתניהו הייתה, שנציב שירות המדינה ייבחר בבחירה אישית וידנית על ידו, ומינויו יובא לאישור הממשלה לאחר שייבחן על ידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים בראשות השופט אשר גרוניס
בהצעתו של נתניהו יש ארבע בעיות עיקריות:
- בהתאם להגדרת תפקידה של הוועדה, היא איננה מוסמכת לבחון את המועמדים לתפקיד נציב שירות המדינה, אלא ממוקדת בשבעה תפקידים אחרים – רמטכ"ל, מפכ"ל, נציב שב"ס, ראש המוסד, ראש שב"כ, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. כדי להיענות לדרישתו של נתניהו, צריך להוסיף את תפקיד נציב שירות המדינה לרשימה הזו;
- אחד מארבעת חברי ועדת גרוניס הוא נציב שירות המדינה עצמו ולפיכך יש צורך להחליף את נציב שירות המדינה במישהו אחר, שיכהן בוועדה אד-הוק לצורך הדיון במועמדותו של הנציב הנכנס בלבד. וכיצד ייבחר החבר הזמני בוועדת גרוניס? נתניהו הציע שהוא עצמו יבחר חבר בוועדה, והממשלה תאשר אותו – או במילים אחרות, שראש הממשלה ימנה אדם שכל תפקידו הוא לאשר את מועמדו של נתניהו לתפקיד הנציב;
- בעוד שוועדת איתור מקצועית בוחנת את כלל ההיבטים של כשירות המועמד לתפקיד, הוועדה המייעצת למינויים בכירים בוחנת אך ורק את ההיבט של טוהר המידות. אך כדי למנות את מנהל העל של כוח האדם בשירות הציבורי, נדרש סט כישורים משמעותי יותר;
- נתניהו מצוי תחת צבת של הסדר למניעת ניגוד עניינים, נוכח הסטטוס שלו כנאשם בפלילים. הסדר ניגוד העניינים שלו מונע את מעורבותו לא רק במינויים במערכת המשפטית ובבתי המשפט, אלא בהעסקתם של עובדים בשירות הציבורי, שכמה עשרות מהם הופיעו ברשימת עדי התביעה במשפטו.
כל הבעיות הללו הובילו את בהרב-מיארה לדחות את הצעתו של נתניהו, למנות את הנציב הבא במינוי אישי, ולקבוע כי על דרך פעולה זו חלה מניעה משפטית, שלדבריה "איננה מאפשרת להשיג את התכלית של הבטחת מינוי מקצועי ונטול פניות".
במקום זאת, היועצת מציעה להחיל הליך תחרותי לתפקיד הנציב – לא באמצעות ועדת מכרזים, כמקובל במשרות בדרג הביניים ובדרג הזוטר בשירות המדינה, אלא באמצעות ועדת איתור, המקובלת ביחס למשרות בכירות יותר שאינן משרות אמון.
וזה בדיוק החידוש כאן: היועצת קובעת למעשה כי תפקיד הנציב איננו משרת אמון של הפוליטיקאים, אלא פונקציה מקצועית עצמאית, שהנושא בה צריך להיבחר משיקולים ענייניים בלבד.
היועצת קובעת למעשה כי תפקיד הנציב איננו משרת אמון של הפוליטיקאים, אלא פונקציה מקצועית עצמאית, שהנושא בה צריך להיבחר משיקולים ענייניים בלבד
לא תקופה אופטימלית
ועדת האיתור המיוחדת לתפקיד הנציב תכלול, לפי הצעת היועצת, שופט בדימוס של בית המשפט העליון שיהיה יו"ר הוועדה, היועצת המשפטית לממשלה או נציג מטעמה, נציב שירות המדינה לשעבר או מנכ"ל של משרד ממשלתי לשעבר, איש אקדמיה מתחום המשפט הציבורי, ונציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחום עיסוקו של הנציב.
אם מהלכה של היועצת יצליח, זו תיחשב נקודת ציון משמעותית בתולדות תפקיד נציב שירות המדינה. בדיוק כפי שהחלטתה של ממשלת נתניהו הראשונה בשנת 1997 למנות את עו"ד רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הייתה נקודת ציון משמעותית בתולדות תפקיד היועץ.
בעקבות הפיאסקו של מינויו, מונתה ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, אשר המליצה לשנות את השיטה שבה ממנים בישראל את היועץ המשפטי לממשלה – מבחירה אישית של שר המשפטים לשיטה המבוססת על ועדת איתור ציבורית.
המציאות מאז הוכיחה שגם השיטה החדשה רחוקה מלהיות מושלמת, אך היא בוודאי טובה בהרבה מהשליטה המוחלטת של שר המשפטים על הליך המינוי.
התקופה הנוכחית לא נראית כתקופה האופטימלית לרתום את הממשלה לטובת שיפור נורמות קלוקלות של מנהל ציבורי. גם בהרב-מיארה יודעת זאת, ולכן היא מסנדלת למעשה את הממשלה, וקובעת בחוות דעתה כי אם הממשלה חפצה להימנע מלאמץ את ההמלצה – על החלטתה להיות מנומקת ולהיתמך בטעמים כבדי משקל.
ובמילים פשוטות: אם לא תעשו כדבריי, נתראה בבג"ץ.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם