קרוב לשבע שעות לתוך הדיון שקיים אתמול (שלישי) בג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות לביטול התיקון לפקודת המשטרה, מצא עו"ד נדב העצני, בא כוחו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, את הרגע לתת פרשנות אישית על הכיוון שאליו הממשלה הנוכחית הולכת ביחס להפיכה המשטרית: "המגמה ההיא נראה שחלפה מן העולם, לפחות עם הקואליציה הנוכחית".

לא ברור מה הוא בדיוק ניסה להשיג בכך. האם הדברים נאמרו מפי שולחו? תוכננו מראש? או שהעצני בחר לשתף את השופטים בתובנותיו הפוליטיות העצמאיות?

השופט יצחק עמית לא אפשר לרגע הזה לחלוף ללא התייחסות. "זו התחייבות או אופטימיות?" הוא שאל את העצני, שבחר לקחת צעד אחורה. "אני לא יודע, אני עוד לא נבחרתי. כשאני אהיה המחוקק אני אוכל לנסות לדעת". עמית השיב: "אנחנו רוצים לדעת אם יש צפירת הרגעה", הוא צלף בחדות. "כבודו שואל אותי כפרשן?" שאל העצני. "אני לא יודע, אדוני מציג את זה ככה", ענה עמית.

לא במקרה היה זה השופט עמית שלקח את המושכות לידיו ברגע המשמעותי הזה, שלכד בתוכו את כל המוזרויות שאפפו את הדיון בעתירות הללו. עמית היה זה שכתב את פסק הדין שניתן לפני ארבעה חודשים ודחה את העתירה נגד ההחלטה למנות את בן גביר לשר הממונה על משטרת ישראל מפאת אי סבירות קיצונית.

בית המשפט העליון דן בעתירות נגד "חוק בן גביר", 18 ביוני 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עמית גם היה זה שנתן צווי ביניים במסגרת העתירות החוקתיות נגד התיקון לפקודת המשטרה שבן גביר יזם ערב מינויו לשר, שבהם קבע כי השר מנוע מלתת הנחיות קונקרטיות למשטרה ביחס למקרים פרטניים, להבדיל מענייני מדיניות. יש להניח שהוא מצטער על ההחלטות הללו שנתן בשני התיקים.

אין צורך במחקר מעמיק כדי לדעת שמשטרת ישראל עברה ב־18 החודשים האחרונים השתלטות עוינת על ידי השר הממונה עליה והיא פועלת כעת במידה רבה כזרוע אלימה בשירות השלטון. מחד היא כושלת בכל מדד אובייקטיבי של פענוח פשעים ושמירת הסדר הציבורי, ומנגד היא מטילה את חיתתה על ציבורים שלמים, לרבות מפגינים מהצד הלא נכון של המתרס הפוליטי.

עם או בלי צווי ביניים שקבעו לשר אילו הנחיות הוא רשאי לתת למשטרה והיכן אסור לו להתערב, מבחן התוצאה מלמד בבירור שבית המשפט לא יכול להותיר את המצב כפי שהוא

עם או בלי צווי ביניים שקבעו לשר אילו הנחיות הוא רשאי לתת למשטרה והיכן אסור לו להתערב, מבחן התוצאה מלמד בבירור שבית המשפט לא יכול להותיר את המצב כפי שהוא. אין כל ביטחון שאם העתירות יתקבלו והתיקון הקרוי "חוק בן גביר" יבוטל במלואו, השר יחדל להתערב בעבודת המשטרה והיא תחזור לתפקוד תקין. אולם מה שברור הוא שללא התערבות שיפוטית בחקיקה שפתחה פתח להשתוללות המיניסטריאלית, המצב רק ילך ויתדרדר.

אי אפשר היה להתכחש במהלך שעות הדיון הארוכות אתמול לעובדה המשונה שהבחינה החוקתית של התיקון נעשית בהתבסס על אופן התנהלותו של בן גביר בתפקיד השר.

אלימות משטרתית – דריסה של מפגינה בידי פרשי משטרה בצומת קפלן, עכשיו. רועי בושי pic.twitter.com/NdIyTPevdP

— לירי בורק שביט (@lirishavit) June 1, 2024

אילו המבחן היה מידת הסבירות של תפקודו, הוא היה צריך למצוא את מקומו במסגרת עתירות נפרדות ולא בעתירות חוקתיות. אך לעזרתם של השופטים בא מבחן המשמש בדרך כלל לדחיית עתירות נגד תיקוני חקיקה – והוא מבחן הבשלות.

בהתאם לדוקטרינת הבשלות, בית המשפט רשאי לדחות עתירות נגד חוקים בנימוק שלא ניתן זמן מספיק לבחון את אופן פעולתו של החוק בעולם המעשה, ולכך יש השלכות על המסקנה בדבר חוקתיותו.

דווקא בשל פעלתנותו האינסופית של בן גביר בתפקידו כשר יש בפני השופטים מנה מרוכזת של מידע בשאלה האם וכיצד ניתן לעשות בתיקון החקיקתי שימוש לרעה

בעניין התיקון לפקודת המשטרה עשו השופטים בדוקטרינה שימוש הפוך: דווקא בשל פעלתנותו האינסופית של בן גביר בתפקידו כשר יש בפני השופטים מנה מרוכזת של מידע בשאלה האם וכיצד ניתן לעשות בתיקון החקיקתי שימוש לרעה.

בתגובתה הראשונה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לעתירות בעניין התיקון, תגובה שהוגשה לפני שנה בדיוק, היא אחזה בעמדה שאין חובה שבית המשפט יורה על ביטול החוק וניתן להסתפק בפרשנות מקיימת, כך שבית המשפט יפרש כל אחד מהסעיפים באופן המדגיש את עצמאותה ומקצועיותה של המשטרה.

אני לא מצליחה להשתחרר מהסרטון הזה. לא לכל אירוע אלימות משטרתית יש תיעוד כל כך ברור ומקרוב.
אבל כאן יש יותר.
זו לא רק הפעלת כוח ללא עילה וללא הצדקה. זה לא רק כוח מופרז.
זהו סרטון של אכזריות: השוטר שמושך שוב ושוב בשיערה של המפגינה לקול צרחותיה, עושה זאת כשהמפגינה ממילא מרותקת… pic.twitter.com/A0KHaopuS6

— Or-ly Barlev ???? אור-לי ברלב (@orlybarlev) June 18, 2024

עתה אף היועצת עצמה תומכת בביטול חלקי של החוק, משהתברר כי היעדרם של בלמים ואיזונים בחוק על כוחו של השר מגלמים סכנה של ממש לנורמות הפעולה של המשטרה.

חיזוק לעמדתה של היועצת הגיע אמש גם מכיוונו של המפכ"ל רב־ניצב קובי שבתאי. נראה שבשלהי ימיו בתפקיד המפכ"ל ונוכח הקרע העמוק בינו לבין בן גביר, הייתה לשבתאי עדנה המאפשרת לו להתבטא בחופשיות מלאה.

ניתן להניח שלפחות את החלק הנפיץ ביותר בתיקון לפקודת המשטרה, זה המעניק לשר דריסת רגל בתחום החקירות, שאמור להיות חסין לחלוטין מכל נגיעה פוליטית, השופטים בדרך לפסול

השופטים אומנם לא אפשרו לו להשמיע את דבריו במהלך הדיון, אך הוא זכה באפשרות למסור להם את עמדתו בכתב וזו הוגשה במהירות כבר אמש, שעות אחדות לאחר תום הדיון. "מאז שנחקק החוק אנו עדים לתהליך התערערות עקרונות בסיסיים מאוד של עבודת המשטרה", כתב שבתאי.

"העיקרון המרכזי הוא שהשוטר מפעיל סמכויות כלפי אזרחי המדינה ולא כלפי האויב. בעת שהוא עושה זאת הוא מייצג את החוק ולא את הממשלה, ובוודאי שלא שר כזה או אחר. על מנת לוודא זאת, חייבת להיות הפרדה ברורה בין שיקולים פוליטיים לבין הפעלת סמכות".

מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי במצעד הגאווה בירושלים, יוני 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שבתאי דיבר על חשיבות ההפרדה בין השר הממונה לבין עבודת המשטרה ביחס להתערבות במקרים קונקרטיים, הקצאת כוחות, מניעת קשר ישיר בין השר לבין דרגי השטח וכן בסוגיית המינויים.נראה שהשופטים, לפחות רובם, כבר שם.

השופטים אומנם המטירו שאלות סבוכות על נציג הפרקליטות עו"ד ענר הלמן באותה אינטנסיביות שבה המטירו שאלות על נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט ועל העצני, נציגו של בן גביר, אך ניתן להניח שלפחות את החלק הנפיץ ביותר בתיקון לפקודת המשטרה, זה המעניק לשר דריסת רגל בתחום החקירות, שאמור להיות חסין לחלוטין מכל נגיעה פוליטית, השופטים בדרך לפסול.