כחודשיים מפריצת המלחמה ועדת הכספים דנה בפיצוי הכלכלי לעסקים ולעובדים שנפגעו. המשק כבר נכנס להאטה משמעותית והיה ברור שצריך להתחיל לחשוב על איך בולמים קריסה של משקי בית רבים כי ממילא ייקח זמן עד שהנפגעים יראו את הכסף. ליו"ר הוועדה משה גפני בער להעביר את מה שאפשר, במידה מסוימת של צדק מבחינתו.
באותו זמן כמה חברי כנסת התריעו כי יש בעיה קטנה שלא קיבלה פתרון: העובדים השעתיים, אלה שמשתכרים לפי שעה ושהיקף העבודה שלהם יורד אבל לא מפוטרים או מוצאים לחל"ת, לא יקבלו שום פיצוי על הצניחה החדה בהכנסות.
גפני: "אם יבוא מי מחברי הכנסת ויגיד שיש תקלה עם העובדים השעתיים, נקיים על זה דיון". כך קרה שהמתווים השונים אושרו אבל העובדים השעתיים נשארו בלי רשת ביטחון
בתשובה לשאלה בנושא, גפני ענה אז את התשובה הבאה: "אם יבוא מי מחברי הכנסת ויגיד שיש תקלה עם העובדים השעתיים, נקיים על זה דיון". כך קרה שהמתווים השונים אושרו אבל העובדים השעתיים נשארו בלי רשת ביטחון. מבחינת משרד האוצר אפשר היה לפתור את הבעיה בסכום קטן יחסית, אבל שם ציפו שהעובדים האלה יסתדרו כפי ששרדו את הקורונה בלי מענה מיוחד.
ח"כ משה מתייחס לנושא העובדים השעתיים בוועדת הכספים, 9 בנובמבר 2023
מקוצצים בלי פיצוי
לא מדובר בסקטור קטן שנפגע נקודתית אלא בלפחות רבע מהעובדים במשק לפי הנתון הרשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובפועל כנראה הרבה יותר מזה. חלקם אולי הוצאו לחל"ת ואו קיבלו את מכתב הפיטורים הרשמי אבל רבים אחרים נשארו בעבודה באופן רשמי כשלמעשה הם ישבו בבית ומשרתם קוצצה.
צורת ההעסקה השעתית ובשכר נמוך רווחת במיוחד בענפים של עבודה פיזית או מול קהל, כמו ניקיון, אבטחה, סדרנות, שליחויות, חינוך לא פורמלי, מוכרים בחנויות, עובדי הסעדה, גינון וחקלאות. העובדים השעתיים שייכים לאוכלוסיות בסיכון כמו עולים ותיקים, צעירים, ערבים או תושבי מזרח ירושלים ומהגרי עבודה ומבקשי מקלט – וירידה של כמה אלפי שקלים יכולה לגרום לסחרור כלכלי.
חלק מהעובדים השעתיים הוצאו לחל"ת או קיבלו את מכתב הפיטורים אבל רבים אחרים נשארו בעבודה באופן רשמי כשלמעשה הם ישבו בבית ומשרתם קוצצה בלי זכאות לפיצוי
שמונה חודשים לאחר אותה הבטחה של גפני, סוף סוף הגיע הרגע שבו ועדת הכספים נזכרה גם בעובדים האלה. בדיון שנערך אתמול (שלישי) הוצג סיפורה של עובדת שעתית שהועסקה על ידי חברת כוח אדם כמזכירה בבית ספר בשדרות ופונתה מהעיר בתחילת המלחמה בתקווה שתוכל לשוב לעבודתה.
"אנשים שברו חסכונות"
כשחזרה אותה אישה לשדרות היא גילתה שהמשרה שלה קוצצה והיא לא הצליחה למצוא אחרת. ל"קו לעובד" הגיעו במהלך החודשים האחרונים אלפי פניות מעובדים כאלה, כפי שאמרה בדיון עו"ד דיאנה בארון מהארגון: "אם המעסיק צריך הוא קורא להם. העובדים עצמם קיוו שתהיה להם הכנסה כלשהי אבל לא פוצו על כל הירידה כי לא אושר החל"ת הגמיש.
"יש כאלה שיכולים לעבוד שנים באותו מקום בהיקף זהה להעסקה לפי שכר גלובלי, אבל בסיס השכר שלהם הוא לפי שעה וזה גורם לאפלייתם. צריך להגביל את ההעסקה השעתית הפיקטיבית. בחודשים הראשונים קיבלנו הרבה פניות ולאחר מכן חלק חזרו וחלק לא ובגלל ששוק העבודה הצטמצם יש פחות מקומות עבודה".
"קיבלתי טלפונים מעובדי משק מכל הארץ שיושבים בבית ולא קיבלו גרוש. להערכתי, בחודש הראשון רק במוסדות החינוך נפגעו יותר מ־20 אלף עובדי קבלן"
אלכס טנצר, יו"ר מטה למען עובדי קבלן, סיפר שקיבל "טלפונים מעובדי משק מכל הארץ שיושבים בבית ולא קיבלו גרוש. להערכתי, בחודש הראשון רק במוסדות החינוך נפגעו יותר מ־20 אלף עובדי קבלן. אלו אנשים שאין להם מה לאכול, נכנסים לחובות ושברו חסכונות".
להגביל העסקה שעתית
ח"כ עאידה תומא־סלימאן העירה ש"כבר חודשים מחוקקים חוקים למצב החירום בכנסת, אולי הגיע הזמן לחשוב על אותם אנשים שנופלים בין הכיסאות". נציגי הביטוח הלאומי הבהירו בדיון שעבור צמצום משרה בלבד אין רשת ביטחון כלשהי ושתכלית החוק כלל לא מתייחסת למצב הזה אלא רק לגישור התקופה שבין העבודה הקודמת לחדשה.
גם נטע בר זיו מאגף תקציבים באוצר לא נשאה בשורה ואמרה כי אם העובד לא נדרש "המעסיק היה יכול להוציאו לחל"ת, לא משנה אם הוא שעתי או שלא".
"ישראל בפיגור גדול, צריך להעמיד את העובדים השעתיים במסגרת חוקית נורמלית. אני מציע שמציעי ההצעה לסדר יגישו הצעת חוק ואחתום עליה. אני מקווה שאתם באוצר תהיו בעד"
כאמור, רבים צומצמו בלי שהוציאו אותם לחל"ת – וזו בדיוק הבעיה. אומנם ההסתדרות כן חתמה על הסכם קיבוצי שאמור לפצות עובדים שנעדרו בשעת החירום אלא שההסכמים לא התייחסו לחישוב השכר עבור עובדים שעתיים שהיו חשופים לתנודתיות לפני המלחמה וספגו הפחתה בשכרם במהלכה.
"ישראל בפיגור גדול, צריך להעמיד את העובדים השעתיים במסגרת חוקית נורמלית. אני מציע שמציעי ההצעה לסדר יגישו הצעת חוק ואחתום עליה. אני מקווה שאתם באוצר תהיו בעד", סיכם גפני את הדיון וביקש מח"כ נעמה לזימי להגיש מחדש הצעת חוק פרטית שתתקן את המצב.
לפי הצעת נייר העמדה של "קו לעובד", ההצעה תצטרך לקבוע שהעסקה לפי שעה יכולה להיעשות לתקופה זמנית בלבד שלא תימשך מעבר לכמה חודשים. מעבר לכך, צריך להבטיח לעובדים שנעדרו בגלל הנחיות החירום את אותו הפיצוי שניתן למעסיקים עבור ירידה בהכנסות.
נוסף על כך, מעסיקים צריכים לדווח על אופן ההעסקה ומספר שעות העבודה ולהעביר את הדיווח לעובדים ולרשויות כדי שבזמן חירום יהיה אפשר לחשב את הפיצוי על הפחתה בשעות.
בינתיים המדינה יכולה לאמץ את האופציה של חל"ת גמיש, כך שעובדים יגישו תלושים שיראו ירידה בהכנסות ויוכלו לקבל את ההפרש. גפני היה יכול להורות לאוצר להביא הצעה ברוח זו כדי לתת מענה מיידי, אלא שזה לא קורה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם