היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מצאה סוף־סוף אמצעי להפעלת לחץ על הממשלה כדי שזו תתחיל לפעול בהתאם לחוק.
המצב הקיים בו הממשלה ממאנת להוציא צווי גיוס לתלמידי ישיבות – אף שאין שום נורמה חוקית המאפשרת לה להימנע מגיוסם – הוא מצב בלתי חוקי בעליל. כדי לגרום לממשלה – ובעיקר לשר הביטחון יואב גלנט – להתעורר, הודיעה היועצת אתמול (ראשון) כי קידום הצעת החוק בעניין הכבדת נטל שירות המילואים לוקה ב"מניעה חוקתית".
הכרטיס האדום ששלפה היועצת הביא את הממשלה להקפיא את אישור ההצעה במתכונת המקורית, שעמדה לעלות לדיון אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה.
אפשר שההחלטה לעדכן את הנוסח לפי דרישת היועצת התקבלה גם בעטיים של שיקולים פוליטיים וציבוריים, שהביאו את דעת הקהל לנקודת רתיחה נוכח אישור דין רציפות על הצעת החוק למתן דחיית שירות לתלמידי ישיבות בשבוע שעבר, לקראת תחילת הדיונים בחוק בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מחר (שלישי); נפילתם של 10 לוחמים בשבת בעזה; וההפגנות הסוערות ברחבי הארץ.
במידה רבה, היועצת נוקמת בממשלה על התעלמותה מחוות הדעת בעניין החלת רציפות על הצעת החוק הנוגעת לתלמידי הישיבות.
הקו המחבר בין שני הנושאים הוא עקרון השוויון בפני החוק. נימוקה של היועצת הוא שלא ניתן מצד אחד לקדם בעת הנוכחית, בשעת מלחמה, הצעות חוק שעניינן העלאת גיל הפטור משירות מילואים, הגדלת מכסת הימים השנתית המרבית שניתן לקרוא לאדם לשירות מילואים והארכת משך שירות החובה בצה"ל – ומצד שני לחוקק חוק המסדיר את הפטור משירות לתלמידי הישיבות.
היועצת מטילה כעת את כובד משקלה נגד עמדת מערכת הביטחון, שהיא זו שיזמה את הוראת השעה בשל מחסור חמור בחיילים, שלו משמעויות מבצעיות מיידיות
"לא הוצגו תוכניות קונקרטיות ומעשיות להגברת השוויון בנטל בקרב אוכלוסיות שאינן משרתות או שמשרתות שירות מקוצר", כתב המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי־מינהלי) ד"ר גיל לימון, לשר המשפטים יריב לוין.
"במצב דברים זה, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי קיימת מניעה חוקתית לקידום הצעת הוראת השעה המובאת כעת לאישורה של ועדת השרים לחקיקה, המבקשת להכביד בנטל השירות על קבוצות מסוימות בלבד באוכלוסייה, במנותק מהתמונה הכוללת והמורכבת של שוויון בנטל השירות הצבאי".
הקשר בין שני הנושאים הוא אינטואיטיבי לאוזן הלא משפטית, אך עשוי להיתקל בקושי בבואו של בית המשפט להפעיל ניתוח חוקתי פורמלי. לשמחתה של היועצת, פסק דין שניתן לפני שבועות אחדים בבג"ץ, שלא זכה כמעט לתשומת לב, פותר בעבורה את הקושי הזה.
מדובר בעתירה של התנועה לאיכות השלטון, שהוגשה לאחר שהכנסת חוקקה בחודש פברואר האחרון את הארכת הוראת השעה, המעלה את גיל הפטור ממילואים בארבעה חודשים נוספים – עד לסוף חודש יוני.
בהוראת השעה הנוכחית כלולה הארכה של שישה חודשים בהכבדת נטל המילואים, כאשר בקנה כבר מונחת הצעת חוק שמטרתה חקיקת קבע, המעלה את גיל המילואים לא בשנה אחת אלא בחמש שנים
בג"ץ דחה את העתירה על הסף, תוך שקבע כי על שולחנו מונחות עתירות בעניין גיוס תלמידי הישיבות – ולא ניתן לעקוף את הדיון וההכרעה הצפויה בהן באמצעות עתירה נגד חוק העלאת גיל הפטור ממילואים, "בהתחשב בזיקתה ההדוקה [של העתירה] לעתירות אחרות התלויות ועומדות בפני בית משפט זה".
במונחים של פוליטיקה ארגונית, היועצת פותחת כאן חזית חדשה – הפעם מול שר הביטחון ומערכת הביטחון.
בעוד שבעניין גיוס תלמידי הישיבות הפרקליטות והיועצת ייצגו את משרדי הממשלה, לרבות את צה"ל ומערכת הביטחון, והממשלה היא זו שפעלה בנפרד ובאופן לעומתי, כעת מטילה היועצת את כובד משקלה נגד עמדת מערכת הביטחון, שהיא זו שיזמה את הוראת השעה בשל מחסור חמור בחיילים, שלו משמעויות מבצעיות מיידיות.
בהוראת השעה הנוכחית כלולה הארכה של שישה חודשים בהכבדת נטל המילואים, כאשר בקנה כבר מונחת הצעת חוק שמטרתה חקיקת קבע, המעלה את גיל המילואים לא בשנה אחת אלא בחמש שנים. זאת, לאחר שבסבבי החקיקה הקודמים סירבה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לחוקק את הוראת השעה הזו למשך 12 חודשים, וחוקקה אותה בשני סבבים – תחילה לחודשיים ואחר כך לארבעה חודשים נוספים.
היועצת מטילה אומנם וטו על הארכה של שישה חודשים בסבב החקיקה הנוכחי, השלישי במספר, אך נוכח "הצורך הביטחוני הדוחק" שהציג לה שר הביטחון, ונוכח שיקולים של ביטחון המדינה, היא הסכימה שהוראת השעה תוארך למשך שלושה חודשים נוספים.
מדוע טרחה היועצת להוציא מגלנט התחייבות כזו, ומדוע הייתה נכונה "לשלם" בהסכמתה להאריך את הוראת השעה, כאשר בימים הקרובים ממילא אמור להינתן פסק דינו של בג"ץ בעניין גיוס תלמידי הישיבות?
להסכמה זו מציבה היועצת תנאי: התנאי הוא שבהתאם להתחייבותו של גלנט בפני היועצת, במהלך החודש הקרוב תנקוט מערכת הביטחון "צעדים מיידיים למיצוי פוטנציאל הגיוס", ותמצה את "כלל האפשרויות החקיקתיות והאחרות למיצוי כוח האדם הפוטנציאלי באוכלוסייה כולה".
במילים אחרות – שר הביטחון התחייב בפני היועצת שיוציא סוף־סוף צווי גיוס לתלמידי הישיבות שהסדר הפטור שלהם פקע.
נשאלת כמובן השאלה, מדוע טרחה היועצת להוציא מגלנט התחייבות כזו, ומדוע הייתה נכונה "לשלם" בהסכמתה להאריך את הוראת השעה למשך שלושה חודשים נוספים, כאשר בימים הקרובים ממילא אמור להינתן פסק דינו של בג"ץ בעניין גיוס תלמידי הישיבות, ובהינתן שההערכה הכללית היא שבית המשפט יורה לממשלה לגייסם?
תשובה אפשרית אחת היא שהיועצת מעריכה שבית המשפט ינקוט גישה סבלנית ויעניק לממשלה "תקופת התארגנות" של חודשים אחדים, לצורך מימוש צווי הגיוס לאוכלוסייה החרדית. תשובה אחרת היא שלפי הערכתה של היועצת, הממשלה המכהנת כעת עשויה להתעלם אפילו מפסק דין מפורש של בית המשפט.
התן וקח שעשתה היועצת עם שר הביטחון עלול להסתיים במפח נפש. הסכמתה של היועצת לחקיקה של הוראת שעה לשלושה חודשים היא בבחינת תשלום במזומן: החקיקה חייבת להיות מושלמת בשבועיים הקרובים, אחרת תפקע הוראת השעה וצה"ל ייתקע עם מחסור חמור בחיילי מילואים.
לעומת זאת, התחייבותו של שר הביטחון להוצאת צווי גיוס היא צ'ק דחוי, שייפדה לכל המוקדם באמצע יולי. עד אז כבר יינתן פסק דינו של בג"ץ, יתברר גורלו של חוק הפטור לתלמידי הישיבות – והמערכת כולה תהיה במצב משפטי שונה בתכלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם