מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, ההסלמה באיום הסיני על טאיוואן והמלחמה בגבולות ישראל, מדינות העולם חוזרות להשקיע משאבים אדירים בחימוש ובהיערכות למלחמה. תקציבי הביטחון של רוב הממשלות מזנקים והן שואפות להגדיל את מספר החיילים שלהן.

בחודשים האחרונים מתקיים באירופה דיון ער על חידוש גיוס החובה לשירות צבאי ולאומי. מספר מדינות הרחיבו את היקף שירות החובה הקיים; באחרות, שאין בהן גיוס חובה, הממשלות והצבאות הציגו תוכניות להפעלתו.

גיוס חובה קיים ב־82 מ־195 מדינות העולם – ממדינות מפותחות כמו טאיוואן ומדינות סקנדינביה, ועד למדינות נחשלות במרכז אפריקה.

במאה ה־19 וה־20 הונהג גיוס חובה לגברים בכל מדינות אירופה פרט לאירלנד, איסלנד ומספר נסיכויות זעירות. בתשע מהן – רוסיה, יוון, שווייץ, אוסטריה, דנמרק, נורווגיה, פינלנד, אסטוניה ובלארוס – הוא המשיך להתקיים עד היום. השאר ביטלו אותו בסוף המאה ה־20 ותחילת המאה ה־21.

חיילים אוקראינים פצועים אחרי הקרבות באזור חרקיב, אוקראינה, 12 בספטמבר 2022 (צילום: P Photo/Kostiantyn Liberov)

רוב המדינות הללו חברות בברית נאט"ו. עם סיום המלחמה הקרה נדמה היה שכוחן של ארה"ב ונאט"ו כה גדול שאף צבא לא מאיים עליהן. כתוצאה מכך, למדינות קטנות עם גיוס חובה כמו ישראל וטאיוואן, יש כיום צבא גדול יותר מאשר למדינות גדולות כמו גרמניה ובריטניה – וצבא רוסיה גדול פי כמה משלהן. אבל המלחמה הקרה חזרה והמדינות מגיבות בהתאם.

הקאמבק של צווי הגיוס

שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס הציג בשבוע שעבר תוכנית לשירות חובה צבאי מצומצם בגרמניה. לפי התוכנית, יזומנו כל הגרמנים בני ה־18 להליך מיון. ההשתתפות במיון תהיה חובה לגברים ובחירה לנשים. במיון ייבחרו כ־10% מהמשתתפים – המתאימים ביותר – והם יחויבו בשירות צבאי של כחצי שנה, עם אופציה להארכה לשנה וחצי, ולמילואים.

כיום משרתים בצבא גרמניה כ־180 אלף חיילים בקבע וכ־60 אלף במילואים. פיסטוריוס מצהיר כי הצבא זקוק לכ־70 אלף חיילי סדיר נוספים וכי אם תוכניתו תיושם הוא יגיע ליעד בתוך כשבע שנים

כיום משרתים בצבא גרמניה כ־180 אלף חיילים בקבע וכ־60 אלף במילואים. פיסטוריוס מצהיר כי הצבא זקוק לכ־70 אלף חיילי סדיר נוספים וכי אם תוכניתו תיושם הוא יגיע ליעד בתוך כשבע שנים.

רמטכ"ל צבא גרמניה אלפונס מייס ומפקדים בכירים בצבאות גרמניה וארה"ב בטקס לזכר החייל האלמוני בארלינגטון, וירג'יניה, ארה"ב, פברואר 2024 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

תוכנית הגיוס היא שיחת היום בתקשורת ובפוליטיקה הגרמנית. בממשלה ובבונדסטאג יש מחלוקת על עצם החזרה לגיוס החובה וגם על פרטי התוכנית. קנצלר גרמניה אולף שולץ הצהיר כי הוא "מתלבט אם התוכנית נכונה".

גרמניה הנהיגה בעבר שירות חובה של שנה וחצי לגברים. מאז שנות ה־70 המתגייסים קיבלו אפשרות לבחור בין שירות צבאי לשירות לאומי (Zivildienst) בשירותי החירום, הבריאות או הרווחה. שירות החובה בוטל ב־2011.

נורווגיה הפכה ב־2016 למדינה הראשונה באירופה שיש בה שירות חובה לנשים. כל נערה ונערה מתייצבים למיונים, שבהם נבחרים כ־15% מהם לשירות של שנה וחצי

פיסטוריוס ביסס את תוכניתו על מודל הגיוס בשוודיה ונורווגיה, שבהן מזמנים את כל בני ה־18 למיונים ובוחרים מעטים מהם לשירות צבאי. עם זאת, בשתי המדינות הללו חובת ההתייצבות למיונים ולגיוס חלה גם על נשים.

נורווגיה – מדינה עם אוכלוסייה קטנה, שגובלת ברוסיה – הפכה ב־2016 למדינה הראשונה באירופה שיש בה שירות חובה לנשים. מאז כל נערה ונערה בנורווגיה מתייצבים למיונים, שבהם נבחרים כ־15% מהם לשירות צבאי חובה של שנה וחצי.

חיילי צבא שוודיה מתאמנים בהפעלת טילי פטריוט, אפריל 2023 (צילום: AP Photo/David Keaton)

שוודיה ביטלה את שירות החובה לגברים ב־2010 והנהיגה ב־2018 שירות חובה לשני המינים. עד 2023 רק 1% מהנערים והנערות בשוודיה נבחרו לשירות. השנה שיעורם עלה לכ־10%.

המיון הסלקטיבי נועד להפוך את השירות למשימה יוקרתית שנועדה לחזקים וכשירים במיוחד. חלק מהמגויסים מקבלים הכשרות בתחומים טכנולוגיים מבוקשים, אחרים ממשיכים לשירות קבע מתגמל. סקרים הראו שכ־90% מהנבחרים להתגייס בנורווגיה ושוודיה מעוניינים בכך. עם זאת, החוק בשתי המדינות מטיל מאסר על מי שמסרבים ומסרבות להתגייס.

המיון נועד להפוך את השירות ליוקרתי. חלק מהמגויסים מקבלים הכשרות בתחומים מבוקשים. סקרים הראו שכ־90% מהנבחרים לגיוס בנורווגיה ושוודיה מעוניינים בכך

בבריטניה, ראש הממשלה רישי סונאק הציג במאי תוכנית לשירות לאומי חובה, שהפכה לחלק ממצע המפלגה השמרנית לבחירות שיתקיימו ביולי. לפי התוכנית, החל מ־2025 יתגייסו כל הנערים והנערות בני ה־18 בממלכה לשירות צבאי או אזרחי חובה.

הבריטים יוכלו לבחור אם להתגייס לשנה לצבא או להתחייב לשרת סוף שבוע אחד בחודש במשך שנתיים בשירותי החירום, הבריאות או הרווחה, ובלבד שלפחות 20 אלף יתגייסו לצבא. עלות התוכנית מוערכת בכ־2.5 מיליארד ליש"ט.

הנסיכה קייט משתתפת באימון של הצבא הבריטי, מרץ 2023 (צילום: Steve Reigate/Pool Photo via AP, File)

בריטניה ביטלה את שירות החובה ב־1960 במהלך פירוק האימפריה. סונאק הצהיר שחידוש הגיוס "יטפח את רוח ההתגייסות הלאומית שהתעוררה במגפת הקורונה". אבל לפי סקרים, יותר מחצי מהבריטים – ורוב גדול מהצעירים בגיל הגיוס – מתנגדים לתוכנית הגיוס.

במפלגות היריבות לועגים לתוכנית: במפלגה הליברל־דמוקרטית כינו אותה "שטות, לא תוכנית" ובמפלגת הלייבור "יוזמה נואשת". אבל ראשי המפלגות היריבות יוצאים נגד הפרטים ולא נגד הגיוס עצמו, ואף מאשימים את השמרנים בביצוע "קיצוצים חסרי אחריות" כדבריהם בצבא הקבע, וכך משאירים לעצמם פתח להציע תוכניות גיוס אחרות משלהם.

הגברים באוקראינה מגויסים לצבא בגיל 25 ולמילואים עד גיל 55. במלחמה בוצע גיוס מילואים נרחב וגויסו מתנדבים בני 18–25. צבא אוקראינה הוא השני בגודלו באירופה, ובכל זאת סובל ממחסור בכוח אדם

באוקראינה שירות החובה בוטל באוקטובר 2013 בידי הנשיא הפרו־רוסי ויקטור ינוקוביץ', ואחרי חצי שנה הוחזר בידי מחליפו אולכסנדר טורצ'ינוב בעקבות פלישת רוסיה לחצי האי קרים ומלחמת האזרחים במזרח אוקראינה.

הגברים באוקראינה מגויסים לשירות צבאי של שנה המתחיל רק בגיל 25, כדי לאפשר להם להתבסס בחיים. החוק מאפשר לקרוא למילואים עד גיל 55. במלחמה הנוכחית בוצע גיוס מילואים נרחב וגויסו מתנדבים רבים בני 18–25.

חיילי הכוחות המיוחדים של צבא אוקראינה מתקינים מוקשים נגד טנקים בדרכי הצבא הרוסי לתוך המדינה, ביער במחוז דונצק, 14 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

בצבא אוקראינה משרתים כ־700 אלף חיילים והוא השני בגודלו באירופה (אחרי רוסיה), ובכל זאת הוא סובל ממחסור בכוח אדם. לפי דיווחים, חיילים רבים זייפו מסמכים, שילמו שוחד וברחו כדי לחמוק מגיוס. הממשלה מובילה קמפיינים למען גיוס, העבירה חוק לשיפור אכיפת הגיוס וביקשה מפולין השכנה להסגיר לידיה עריקים – בקשה שהתקבלה ובוצעה רק באופן חלקי.

בצל המלחמה באוקראינה הוחזר גיוס החובה גם בליטא ולטביה. בשתי המדינות הקטנות הסמוכות לרוסיה יש גיוס חובה של 11 חודשים לגברים. בליטא שירות החובה בוטל ב־2008 והוחזר ב־2016; בלטביה הוא בוטל ב־2006 והוחזר בחוק שעבר באפריל אשתקד ונכנס לתוקף בינואר השנה.

בצל המלחמה באוקראינה הוחזר גיוס החובה גם בליטא ולטביה. בשתי המדינות הקטנות הסמוכות לרוסיה יש גיוס חובה של 11 חודשים לגברים. בשאר אירופה לא חודש גיוס החובה, אך הנושא מדובר יותר ויותר

בשאר אירופה לא חודש גיוס החובה, אך הנושא מדובר יותר ויותר. באיטליה, סגן ראש הממשלה מתאו סלביני הגיש לפני כחודש הצעת חוק לחידוש שירות החובה, שבוטל שם ב־2004. לפי ההצעה יגויסו כל הגברים והנשים באיטליה בגילאי 18–26, ויוכלו לבחור בין שירות צבאי לאזרחי, אם מספר המתגייסים לצבא יספיק.

שר ההגנה האיטלקי גווידו כריסטו מתנגד לגיוס חובה בטענה שאינו יעיל, אף כי הוא מסכים שהצבא האיטלקי קטן מדי. הנושא נמצא בדיונים בממשלה, בפרלמנט ובתקשורת; ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני לא מעורבת בו.

מתאו סלביני, ראש הימין הפופוליסטי באיטליה (צילום: AP Photo/Andrew Medichini)

בהולנד שירות החובה בוטל ב־1997. בספטמבר אשתקד הממשלה פתחה בגיוס רחב של מתנדבים, ובינואר השנה הודיעה שהיא שוקלת לאמץ את המודל השוודי לגיוס חובה סלקטיבי לשני המינים. גם ממשלות רומניה, צ'כיה, קרואטיה, בולגריה וסרביה הציגו תוכניות לחידוש גיוס החובה.

בצרפת, שם גיוס החובה בוטל ב־1996, הונהג ב־2019 שירות לאומי התנדבותי לנוער (SNU – שירות לאומי כללי) שנועד להיות פיילוט לשירות חובה קצרצר.

בצרפת הונהג ב־2019 שירות לאומי לנוער (SNU). נערים ונערות עוברים אימונים במדים ומתנדבים בשירותים ציבוריים. מקרון הודיע בינואר כי הוא שואף להפוך את SNU לחובה

במסגרת התוכנית, נערים ונערות בני 15–17 עוברים 12 ימי אימונים ותרגילי משמעת במדים ומבצעים התנדבות של שבועיים בשנה בצבא, שירותי החירום, הרווחה או הבריאות.

נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע בינואר כי הוא שואף להפוך את SNU לחובה. פרשנים פוליטיים טענו כי שירות חובה פופולרי בימין, ומקרון מקדם אותו כדי לבלום את כוחו העולה של הימין בצרפת.

ראש ממשלת צרפת גבריאל אטאל ונערים צרפתים המשתתפים בתוכנית השירות הלאומי SNU (צילום: Ludovic Marin/Pool via AP, File))

ממשלות השמאל באירלנד, בלגיה, ספרד ופורטוגל והממשלה הליברלית בפולין, לא מקדמות תוכניות לגיוס חובה. אבל בתקשורת וברשתות החברתיות במדינות הללו יש דיונים ערים בנושא.

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מתנגד בחריפות לשירות חובה. אורבן, שמתנגד להתייצבות המערב מול רוסיה, מכנה את גיוס החובה "טירוף", אבל התבטאויותיו הרבות בעניין ממחישות כמה הנושא חם.

ממשלת דנמרק, שבה רק הגברים חייבים בשירות, הודיעה שמ־2026 חובת הגיוס תחול גם על נשים. ממשלת יוון הודיעה במרץ שתשקול לחייב בשירות גם נשים

שוויון בנטל בין המינים

כיום קיים שוויון מלא בין נשים וגברים בצבאות שוודיה ונורווגיה בלבד, ושירות חובה לנשים בתנאים קלים יותר בישראל, מרוקו, תוניס, קוריאה הצפונית, וייטנאם, ונצואלה ו־12 מדינות במרכז אפריקה. בשאר המדינות שירות החובה מיועד לגברים בלבד, ונשים משרתות רק בקבע או כמתנדבות.

אבל באירופה גוברת הדרישה לחייב בגיוס גם נשים. ממשלת דנמרק, שבה רק הגברים חייבים בשירות צבאי או אזרחי של ארבעה חודשים, הודיעה במרץ השנה שמ־2026 והלאה חובת הגיוס תחול גם על נשים. ממשלת יוון, שבה הגברים חייבים בשירות צבאי של תשעה חודשים, הודיעה במרץ שתשקול לחייב בשירות גם נשים.

אילוסטרציה: חיילת ישראלית (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

בפינלנד ושווייץ, שבהן יש שירות לאומי לגברים, יש דיון ציבורי סוער על גיוס חובה לנשים. ראש הממשלה לשעבר ומנהיגת השמאל בפינלנד סאנה מרין הודיעה במרץ כי היא תומכת בגיוס נשים. הממשלה הימנית מתנגדת. לפי סקרים הציבור חצוי.

בית המשפט העליון בשווייץ דחה בעבר עתירות של ארגונים פמיניסטיים וארגוני גברים שביקשו שירות חובה לנשים בטענה שהמצב הקיים מהווה אפליה. בית המשפט קבע כי האפליה הונהגה מסיבות ענייניות ולא באופן שרירותי, ולכן היא חוקית.

באיראן, מצרים וטורקיה יש שירות חובה ואוכלוסיות של קרוב ל־100 מיליון איש, והצבאות שלהן הם מהגדולים בעולם, ולכן אין להן צורך דוחק בחיילים

גם במזרח התיכון מגייסים חיילים

במזרח התיכון יש מגמה של מעבר לגיוסי חובה. גיוס חובה לגברים קיים שנים רבות בטורקיה, איראן, מצרים, סוריה וקפריסין. לאיראן, מצרים וטורקיה יש אוכלוסיות גדולות של קרוב ל־100 מיליון איש (בכל אחת מהן), והצבאות שלהן הם בין הגדולים בעולם, ולכן אין להן צורך דוחק בחיילים.

איראן החליטה לאחרונה דווקא לקצר את שירות החובה מ־17 ל־14 חודשים. מצרים וטורקיה מאפשרות למתגייסים לשלם כופר של אלפי דולרים ובתמורה לשרת חודשים ספורים בלבד במקום שנה, ורוב הצעירים המבוססים בוחרים בכך.

מצעד של כוחות הצבא האיראני לציון 39 שנה למלחמת איראן–עירק. ספטמבר 2019 (צילום:Iranian Presidency Office via AP)

אבל במדינות קטנות יותר המגמה היא לגייס. בירדן הונהג ב־2020 שירות חובה של שנה לגברים צעירים מובטלים בגילאי 25–30, בניסיון להתמודד עם האיומים הביטחוניים ואבטלת הצעירים הגבוהה גם יחד.

שירות החובה בעיראק בוטל עם הכיבוש האמריקאי ב־2003, אך הממשלה המקומית מנסה לחדש אותו כיום. הצבא הסדיר הסורי התפרק במלחמת האזרחים, אך הממשלה מנסה לשקם אותו.

בירדן הונהג שירות חובה של שנה לצעירים מובטלים בגילאי 25–30. בצל האיום האיראני, איחוד האמירויות הנהיגה שירות חובה של שנתיים לגברים ומילואים עד גיל 58

בצל האיום האיראני והחות'י, איחוד האמירויות הנהיגה ב־2014 שירות צבאי חובה של שנתיים לגברים, או תשעה חודשים לגברים אקדמאים, וכן מילואים עד גיל 58. כוויית הנהיגה ב־2017 גיוס לשנה לגברים ומילואים עד גיל 45.

קטאר, שיש לה יחסים מורכבים ועתירי סיכונים עם כל המדינות באזור, הנהיגה ב־2012 גיוס חובה לשנה ומילואים לעשר שנים.

חיילי צבא איחוד האמירויות בצעדה הלאומית בדובאי, 28 בנובמבר 2015 (צילום: Francoisjabre/iStock)

המדינות היחידות במזרח התיכון שנותרו ללא גיוס חובה הן ערב הסעודית השמרנית, שמנסה לעודד גיוס מתנדבים ולהשתמש בנפט לקנות הגנה ממדינות אחרות, עומאן, וכן תימן ולבנון המרוסקות לרסיסים.

מרוקו חידשה ב־2019 את גיוס החובה שבוטל ב־2008 והפעם גייסה גם את הנשים. בתוניסיה יש שירות חובה לשני המינים מזה עשרות שנים; באלג'יריה ולוב אין.

שירות החובה במרבית המדינות נועד לכל מגזרי החברה, ואילו בישראל חלקם פטורים ממנו ושיעורם באוכלוסייה גדל. שיעור החרדים והערבים מקרב בני ה־18 מתקרב ל־50%

השירות הסדיר בישראל הוא השני באורכו בעולם (אחרי אריתריאה). מספר ימי המילואים בישראל הוא הגבוה בעולם. רף הסינון לשירות בצה"ל הוא מהנמוכים בעולם – צה"ל מגייס חיילים ומתנדבים עם קשיים רפואיים, נפשיים וחברתיים שלא מגויסים במדינות אחרות.

אבל שירות החובה במרבית המדינות נועד לכל המגזרים בחברה, ואילו בישראל חלקם פטורים ממנו ושיעורם באוכלוסייה הולך וגדל. שיעור החרדים והערבים מקרב בני ה־18 בישראל מתקרב ל־50%. שיעור הדתיים־לאומיים בגיל גיוס הגיע לכ־20%, והנשים הדתיות־לאומיות פטורות מגיוס.

הפגנה נגד גיוס חרדים מול לשכת הגיוס בירושלים, 11 באפריל 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שיעור המתגייסים בישראל נמצא, אפוא, בירידה, בזמן שמדינות שכנות מנהיגות שירות חובה, ואחרות עוברות תהליכי מודרניזציה המחזקים את צבאותיהן. אלה חלק מהגורמים להערכה של חברות מחקר בינלאומיות, לפיה צה"ל כבר אינו הצבא החזק במזרח התיכון. 

למרות התהליכים הללו, עד אוקטובר אשתקד שררה בישראל שאננות. רבים סברו שהטכנולוגיה מעניקה לצה"ל יתרון מוחלט על כל הצבאות וארגוני הטרור באזור. השירות הצבאי נמצא במגמת קיצור, והיו מומחים צבאיים שאף המליצו לעבור לצבא מקצועי ללא שירות חובה "כמו בחו"ל".  כיום, נראה כי ברור לכול שצה"ל, כמו כל צבא, זקוק לא רק לנשק איכותי אלא גם לכמה שיותר חיילים.