הפעיל הפלסטיני סאמר סינג'לאווי בירושלים, 27 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)
ג'אנלוקה פקיאני
הפעיל הפלסטיני סאמר סינג'לאווי בירושלים, 27 במאי 2024

לנצח את הסכסוך

הפעיל הפוליטי סאמר סינג'ילאווי מאמין שהדרך הטובה ביותר להבטיח את ביטחון הישראלים ואת הקיום בכבוד של הפלסטינים אחרי המלחמה היא שמנהיגי שני הצדדים יהפכו לחברים טובים: "נשיא פלסטיני צריך להפוך את ראש הממשלה הישראלי לחבר הכי טוב שלו"

הפעיל הפוליטי סאמר סינג'ילאווי מאמין שהדרך הטובה ביותר להבטיח את ביטחון הישראלים ואת הקיום בכבוד של הפלסטינים אחרי המלחמה היא שמנהיגי שני הצדדים יהפכו לחברים טובים: "נשיא פלסטיני צריך להפוך את ראש הממשלה הישראלי לחבר הכי טוב שלו"

למרות המלחמה המתמשכת בעזה, סאמר סינג'ילאווי מקרין סוג של אופטימיות שאפשר למצוא רק לעיתים רחוקות אצל ישראלים או פלסטינים מאז עידן הסכמי אוסלו. בניגוד לרבים הרואים באותם ימים מרגשים ומלאי תקווה כנאיביים, סיניג'לאווי מביט לאחור בערגה.

"אני מאמין שהתקופה ההיא ייצגה את הישראלים והפלסטינים יותר טוב מהתקופה הזאת", הוא אומר בריאיון לזמן ישראל. סינג'ילאווי, יליד ירושלים בן 52, הוא פעיל פוליטי כבר 30 שנה, שמבקש לבנות גשרים בין שני צדדי הסכסוך. אבל הוא לא נולד פציפיסט.

בגיל 14, בזמן האינתיפאדה הראשונה, הוא הצטרף לתנועת הפת"ח – וכעבור שנה נשפט על ידי ישראל לחמש שנות מאסר בגין אלימות במהלך ההתפרעויות. כמו פוליטיקאים פלסטינים רבים, הוא למד עברית בזמן שהותו בכלא הישראלי.

לאחר שחרורו הוא הפך למזכיר הבינלאומי של תנועת צעירי הפת"ח והחל לנהל קשרים עם נציגי תנועות נוער ישראליות. בתחילה הוא נפגש עם צעירי מפלגת העבודה ברמאללה, בירושלים ובתל אביב, ומאוחר יותר עם צעירי הליכוד, שלא הגיעו לרמאללה אלא קיימו את הפגישות בתל אביב, בקפריסין ובארה"ב.

מאז אותה תקופה של פתיחות נדירה בין יריבים אידיאולוגיים הוא מנסה לגרום לכל צד להבין את הסכסוך דרך עיניו של הצד האחר. "רוב הפלסטינים רואים את הסכסוך הזה דרך עיני הפלסטינים. רוב הישראלים רואים את הסכסוך דרך עיני הישראלים. זה לא יוביל לשום מקום", הוא אומר.

סיניג'לאווי, שמתאר את עצמו כאנליסט פוליטי, מופיע דרך קבע בתקשורת הישראלית, מפרסם מאמרי דעה בכלי תקשורת כגון הניו יורק טיימס ומשתתף בפאנלים אקדמיים, שבהם הוא מביא את קולו של מחנה השלום הפלסטיני הפרגמטי לדיון הישראלי.

"לפעמים אני מתבדח עם הישראלים שאני מכיר אותם יותר טוב ממה שהם מכירים את עצמם, כי אני מדבר עם כולם: שמאל, מרכז, ימין. הם לא מדברים זה עם זה"

אבל חשוב מכך, סינג'ילאווי מקיים פגישות אחד על אחד עם חברי כנסת בכירים מקואליציית השלטון ומהאופוזיציה, ובהם ראשי מפלגות. "לפעמים אני מתבדח עם הישראלים שאני מכיר אותם יותר טוב ממה שהם מכירים את עצמם, כי אני מדבר עם כולם: שמאל, מרכז, ימין. הם לא מדברים זה עם זה", הוא עוקץ.

אף שביקש לא לפרסם את שמותיהם של חברי הכנסת שנפגש עימם, הוא הראה לי במכשיר הטלפון שלו סדרה של 10 תמונות לפחות שצילם עם חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית, בהם דמויות שלא הייתם מצפים שישבו עם נציג פלסטיני.

חוסיין מלך ירדן מדליק לראש הממשלה יצחק רבין סיגריה במעונו המלכותי בעקבה, לאחר חתימת חוזה השלום במסוף הערבה שליד אילת (צילום: יעקב סער/לע
חוסיין מלך ירדן מדליק לראש הממשלה יצחק רבין סיגריה במעונו המלכותי בעקבה, לאחר חתימת חוזה השלום במסוף הערבה שליד אילת (צילום: יעקב סער/לע"מ)

"הצלחתי להיפגש עם 90% מהאנשים שביקשתי להיפגש איתם", הוא אומר. "רוב הישראלים מוכנים לדבר עם פלסטיני הדופק על דלתם. לא ראיתי בעיה. הפגישה הראשונה היא תמיד מתוחה, קצרה, קרירה. אבל הפגישה השנייה מתחילה להיות יותר גמישה. בפגישה השלישית אתה מתחיל לראות סוג של קשר אישי, וזה פותח דלתות".

מה שעוד אולי עוזר לסינג'ילאווי לפתוח דלתות של חברי כנסת הוא שהוא ידוע כמקורב למוחמד דחלאן. בכיר מנגנוני הביטחון לשעבר של הרשות הפלסטינית נקט יד ברזל כלפי חמאס בעזה אחרי הסכמי אוסלו, והודח על ידי ארגון הטרור יחד עם מנהיגי פת"ח רבים נוספים.

"אם האליטות הפוליטיות הפלסטיניות יתחילו לבנות חברויות עם האליטות הפוליטיות הישראליות, ההצלחה האישית שלי תהפוך להצלחה לאומית"

דחלאן, יריב בולט של יו"ר הרשות מחמוד עבאס, סולק מפת"ח ב־2011. הוא חי היום באבו דאבי, שם הוא משמש כיועץ בכיר לנשיא איחוד האמירויות הערביות מוחמד בן זאיד. הוא הכחיש טענות שלפיהן הוא עתיד לקחת על עצמו תפקיד מנהיגותי בעזה אחרי המלחמה, אבל רבים מאמינים שהוא יהיה מעורב במאמצי השיקום הודות לקשריו עם מנהיגי המדינה העשירה בנפט.

סינג'ילאווי רואה בגישתו פריצת דרך לסוג חדש של דיפלומטיה, שיכולה לשבור את הקיפאון הממושך במשא ומתן הישיר לפתרון של שתי מדינות. "אם הניסיון האישי שלי יוכל להפוך לאסטרטגיה רשמית של הזרם המרכזי לבניית קשרים, אם האליטות הפוליטיות הפלסטיניות יתחילו לבנות חברויות עם האליטות הפוליטיות הישראליות, ההצלחה האישית שלי תהפוך להצלחה לאומית".

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) בוושינגטון, 1 בספטמבר 2010 (צילום: לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בוושינגטון, 1 בספטמבר 2010 (צילום: לע"מ)

בינתיים, האסטרטגיה הבין־אישית שלו לא נתקלת בהתלהבות גורפת בקרב אף אחד מהצדדים. אבל הוא מאמין שיום אחד היא תעבוד בדרגים הגבוהים ביותר. "אם הייתי צריך לייעץ לנשיא פלסטיני ביום שיושבע, הייתי אומר לו שהוא צריך להפוך את ראש ממשלת ישראל לחבר הכי טוב שלו – ליצור איתו קשר, לבלות זמן בהתרועעות איתו, להכיר את המשפחה שלו.

"הדברים יהיו הרבה יותר קלים אם תיצור את הכימיה הזאת – ואז תהיה מסוגל לפתור את הסוגיות הקשות. אם זה היה המצב בבוקר 7 באוקטובר, יו"ר הרשות הפלסטינית היה מייד נכנס למכונית ונוסע לירושלים, דופק על הדלת של ראש ממשלת ישראל בלי להתחשב בנהלים, מביע את תנחומיו ומגנה את המעשים של חמאס.

"אני לא חושב שזה יעיל לנסות להשיג קולות בעצרת הכללית של האו"ם. זה סמלי. זה חשוב. אבל האם זה יפתור את הבעיה? אני לא בטוח. הייתי מעדיף להשקיע את המאמצים שלי בניסיון לגרום לישראל להכיר בנו"

"ואז הוא היה יכול לומר לו, 'חכה רגע. בוא נחשוב ביחד איך אנחנו יכולים לפתור את המשבר הזה. בוא נבנה קואליציה בינלאומית כדי לתקן את הבעיה הזאת'. זה היה יכול להעמיד אותנו בנסיבות שונות מאוד היום".

למה יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לא גינה באופן רשמי את זוועות 7 באוקטובר?
"כי הוא טיפש".

למה שום מנהיג פלסטיני אחר לא עשה את זה?
"למה שום מנהיג ישראלי לא גינה את הרג אלפי הילדים בעזה? כי שני הצדדים טיפשים. לאף אחד מהם אין את האומץ, או את המנהיגות".

עשן מיתמר מהתקיפות הישראליות על מזרח רפיח בדרום רצועת עזה ב-7 במאי 2024 (צילום: AFP)
עשן מיתמר מהתקיפות הישראליות על מזרח רפיח בדרום רצועת עזה ב־7 במאי 2024 (צילום: AFP)

לא נראה שבניית גשרים עם מקבלי החלטות ישראלים היא אסטרטגיה שההנהגה הפלסטינית שואפת אליה. במקום זאת, הרשות הפלסטינית מנסה לדחוק את ישראל לפינה על הבמה הבינלאומית באמצעות הפעלת לחץ דיפלומטי. איך אתה רואה את ההכרה של שלוש מדינות אירופיות בפלסטין?
"זה חלק מהאסטרטגיה הלקויה שלנו כפלסטינים.

"אני לא חושב שזה יעיל לנסות להשיג קולות בעצרת הכללית של האו"ם. זה סמלי. זה חשוב. אבל האם זה יפתור את הבעיה? אני לא בטוח. הייתי מעדיף להשקיע את המאמצים שלי בניסיון לגרום לישראל להכיר בנו. זה טוב לשמר יחסי חברות במקומות אחרים; לפעמים אולי נצטרך לבקש את עזרתו של מישהו בוושינגטון הבירה או בלונדון.

"למה אני צריך לנסוע לוושינגטון כשהישראלים נמצאים במרחק 10 קילומטר? פריצת הדרך בשבילנו לעולם לא תהיה באמצעות וושינגטון אלא באמצעות תל אביב"

"אבל אנחנו צריכים לאמץ אסטרטגיה כדי לשכנע את הישראלים בעצמם, לגעת בלבבות שלהם ובתודעה שלהם. אנחנו לא רוצים להמשיך להשתמש באסטרטגיה הלקויה שלנו, להסתמך על אחרים שידחקו בהם.

"למה אני צריך לנסוע 10 אלף קילומטר לוושינגטון כשהישראלים נמצאים במרחק 10 קילומטר? פריצת הדרך בשבילנו לעולם לא תהיה באמצעות וושינגטון אלא באמצעות תל אביב.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ברמאללה, 15 ביולי 2022 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ברמאללה, 15 ביולי 2022 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

"אני מאמין שגם החברה הישראלית וגם החברה הפלסטינית הן מתונות מטבען, אבל בשתיהן הזרם המרכזי לא הצליח לבלום את הקיצונים, שהשתלטו על הזירה. שני הצדדים צריכים לחזור למתינות.

"אפשרי גם שצד אחד יתחיל בתהליך ואז יגרור איתו את הצד השני. אני מרגיש שזאת האחריות שלנו הפלסטינים לעשות את הצעד הראשון, כי אנחנו מרגישים תחושת דחיפות לצאת מהמשבר הזה יותר מאשר הישראלים.

"הישראלים יכולים לטייל, ליהנות מהחיים, להרגיש חופשיים. הם חיים במערכת דמוקרטית שמבטיחה את הזכויות שלהם, לפחות ליהודים. בשבילנו הפלסטינים זה סיפור אחר. הסכסוך משפיע על 100% מהחיים שלנו"

"בוודאי, הישראלים מרגישים את ההשפעה של הסכסוך, הם צריכים ללכת לצבא ולעשות מילואים, הם מרגישים חוסר ביטחון והכלכלה שלהם סובלת. זה משפיע על החיים שלהם, אבל הם עדיין יכולים לטייל, ליהנות מהחיים, להרגיש חופשיים. הם חיים במערכת דמוקרטית שמבטיחה את הזכויות שלהם, לפחות ליהודים.

"בשבילנו הפלסטינים זה סיפור אחר. הסכסוך משפיע על 100% מהחיים שלנו".

האם אתה רואה עכשיו בישראל שותף לשלום עבור הפלסטינים?
"בעיניי, המחסום הפסיכולוגי שאנחנו נתקלים בו בניסיון לגייס את הישראלים הוא כפול. ראשית, הקיצונים משחיתים את התודעה שלהם. ההנהגה הנוכחית תחת נתניהו רוצה להרחיק את הישראלים מהאפשרות של היפרדות מהפלסטינים ומפתרון של שתי מדינות.

אילוסטרציה: בניין העירייה של רמאללה, מקום מושבה של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, מקושט בדגלי ספרד, אירלנד ונורווגיה, 24 במאי 2024 (צילום: Ahmad Gharabli / AFP)
אילוסטרציה: בניין העירייה של רמאללה, מקום מושבה של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, מקושט בדגלי ספרד, אירלנד ונורווגיה, 24 במאי 2024 (צילום: Ahmad Gharabli / AFP)

"אבל יש גם פחד בלבבות של הישראלים. המטרה הלאומית שלנו כפלסטינים לא צריכה להיות להביס את הישראלים, אלא להביס את הפחד בקרב הישראלים. אם נשחרר אותם מהפחד, אם נוכל לשכנע אותם שאנחנו מסוגלים לחיות בדו־קיום, אם הם באמת ירגישו שהישות הפלסטינית שתקום תהיה בעלת הברית הטובה ביותר של ישראל, כחֶברה וכמדינה, המטרה שלנו הושגה.

"אז הייתי אומר שהשותף הפוטנציאלי שלנו לשלום בישראל הוא העם".

אבל יש סיבה לפחד הזה בלבבות של הישראלים: הם נהרגים בפיגועי טרור; אנחנו מכירים את רמת ההסתה נגד ישראל שמחלחלת לחברה הפלסטינית, אפילו לספרי לימוד. האם זה אפשרי להמיר את הפלסטינים להיות שוחרי שלום?
"אני חושב שאפשר לדחוף גם את הישראלים וגם את הפלסטינים לפיוס בקלות רבה יותר ובמהירות רבה יותר מכפי שאנחנו חושבים.

"אחרי מתקפת הפתע של יום כיפור הישראלים פיתחו חשד ושנאה כלפי המצרים. מצרים הפכה לאויב. ואז ב־1977 הנשיא [אנואר] סאדאת בא לדבר בכנסת, ובן לילה הוא הפך את דעת הקהל הישראלית"

"אני אתן לך דוגמה אישית. כנער התחלתי לזרוק אבנים ברחובות העיר שלי כי רציתי 'לשחרר את פלסטין מהנהר ועד הים'. נשלחתי לכלא. כעבור שלושה חודשים, באפריל 1988, ערפאת הכריז מאלג'יריה על מגילת העצמאות הפלסטינית להקמת מדינה פלסטינית בקווי גבולות 1967, על 22% מהארץ.

"אני והאסירים האחרים באגף שלי, כולנו קטינים, קפצנו משמחה כששמענו את החדשות. זנחנו מייד את הסיסמה 'מהנהר ועד הים' ואימצנו את הסיסמה 'פתרון של שתי מדינות'. אם יבוא היום מנהיג ויציג לפלסטינים תוכנית קונקרטית, ואם האנשים ירגישו שיש תקווה, הם ילכו אחריו.

גברים ונשים פלסטינים משתתפים בהפגנה לציון יום הכרזת העצמאות הסמלית של המנהיג הפלסטיני המנוח יאסר ערפאת ב־1988, בשער שכם בעיר העתיקה בירושלים, 14 בנובמבר 2012 (צילום: יואב ארי דודקביץ'/פלאש90)
גברים ונשים פלסטינים משתתפים בהפגנה לציון יום הכרזת העצמאות הסמלית של המנהיג הפלסטיני המנוח יאסר ערפאת ב־1988, בשער שכם בעיר העתיקה בירושלים, 14 בנובמבר 2012 (צילום: יואב ארי דודקביץ'/פלאש90)

"אני אתן לך עוד דוגמה. אחרי מתקפת הפתע של יום כיפור באוקטובר 1973, הישראלים פיתחו חשד ושנאה כלפי המצרים. מצרים הפכה לאויב. ואז ב־1977 הנשיא [אנואר] סאדאת בא לדבר בכנסת, ובן לילה הוא הפך את דעת הקהל הישראלית.

"אחרי זה, ישראל הייתה מוכנה לשלם מחיר תמורת שלום עם מצרים והחזירה את סיני. בואו לא נהיה בני ערובה של דעת הקהל הנוכחית".

"התקשורת צריכה תיקון. כל צד צריך להראות את הדברים הטובים שבצד השני – ויש הרבה. זה יעזור לבנות אמון, לתקן את מערכות החינוך וליצור מנהיגות שמדברת שפה אחרת"

בסדר, אבל מה עם ההסתה בספרי הלימוד ובתקשורת הפלסטיניים?
"אני מסכים איתך. אנחנו צריכים לתקן את שתי מערכות החינוך, כי לצערי שנינו מזינים את הילדים שלנו בהסתה ובשנאה. אולי זה יותר בולט בתוכנית הלימודים הפלסטינית ופחות בישראלית. אבל אולי תגלה שזה שולט בדיונים הכיתתיים בצד הישראלי. זה שם.

"שני הצדדים מגדלים את הילדים שלנו להיות אויבים. אנחנו צריכים לעצור את זה. אנחנו גם צריכים לתקן את הדברים בתקשורת. התקשורת הפלסטינית תמיד מדברת על הצד הרע של הישראלים, אבל אף פעם לא מזמינה אותם לדבר.

ארכיון: אישה מלמדת ילדים חשבון בכיתת בית ספר המנוהל על ידי אונר"א במחנה הפליטים שאטי ממערב לעיר עזה, 7 במאי 2024 (צילום: AFP)
ארכיון: אישה מלמדת ילדים חשבון בכיתת בית ספר המנוהל על ידי אונר"א במחנה הפליטים שאטי ממערב לעיר עזה, 7 במאי 2024 (צילום: AFP)

"התקשורת הישראלית מזמינה פלסטינים לעיתים נדירות, וגם היא מראה רק את הצד הרע שלהם. אין סיבה שזה יהיה ככה, אולי חוץ מזה שזה מביא יותר רייטינג. זה משאיר את כולם באזור הנוחות שלהם.

"התקשורת צריכה תיקון. כל צד צריך להראות את הדברים הטובים שבצד השני – ויש הרבה. זה יעזור לבנות אמון, לתקן את מערכות החינוך וליצור מנהיגות שמדברת שפה אחרת.

"בסופו של דבר, אנחנו רוצים להתחיל דינמיקה חדשה, לבנות מנגנון שבכל יום ייתן לישראלים תחושת ביטחון טובה יותר ולפלסטינים תחושת רווחה טובה יותר"

"בסופו של דבר, אנחנו רוצים להתחיל דינמיקה חדשה, לבנות מנגנון שבכל יום ייתן לישראלים תחושת ביטחון טובה יותר ולפלסטינים תחושת רווחה טובה יותר".

למה אתה מתכוון ב"רווחה"?
"צריך לשחרר את הפלסטינים מההשפלה. צריך להבטיח לפלסטינים שכבוד האדם שלהם יכובד. כבוד האדם הוא ערך שהובא לאנושות על ידי היהדות. גם קדושת החיים היא ערך יהודי. גם לנו יש את זה בדת שלנו [האסלאם]. אבל לצערי, בשם הדת אנחנו הורגים זה את זה כאילו זאת שליחות קדושה".

פלסטינים נמלטים עם חפציהם מאזור רפיח לאחר חידוש התקיפות הישראליות, 28 במאי 2024 (צילום: Eyad Baba/AFP)
פלסטינים נמלטים עם חפציהם מאזור רפיח לאחר חידוש התקיפות הישראליות, 28 במאי 2024 (צילום: Eyad Baba/AFP)

בוא נעבור עכשיו לרמאללה. מה קורה ברשות הפלסטינית? האם יש הכנות לתפיסת שליטה על עזה? האם זה מה שמחמוד עבאס והפמליה שלו חושבים עליו עכשיו?
"אני רואה את אבו מאזן כמנותק לחלוטין מהמציאות. הוא נדחק לשוליים, לא מסוגל לייצר רעיונות או תוכניות בעלי השפעה. הוא מחזיק את הפלסטינים כבני ערובה במשך 19 שנה ולא הצליח להשיג שום התקדמות.

"הוא פעל מול תשעה ראשי ממשלה ישראלים שונים ושישה נשיאים אמריקאים שונים, ולא הצליח עם אף אחד מהם. למה? זה אומר שמשהו לא בסדר, ואני לא חושב שאלה הכוונות שלו.

"שום מנהיג חזק וחכם לא יכול לצמוח ליד עבאס. או שהוא יסתום את הפה או שהוא יגורש. זה מה שקרה עם אישים כמו [מוחמד] דחלאן, נאסר אל־קודווה ואחרים"

"אני חושב שהבעיה היא הדרך שבה הוא בחר לכפות את המשטר שלו ולהילחם במתחרים שלו. שום מנהיג חזק וחכם לא יכול לצמוח ליד עבאס. או שהוא יסתום את הפה או שהוא יגורש. זה מה שקרה עם אישים כמו [מוחמד] דחלאן, נאסר אל־קודווה ואחרים.

[נאסר-אל־קודווה, אחיינו של ראש אש"ף לשעבר יאסר ערפאת, הוא דיפלומט לשעבר של הרשות הפלסטינית ומבקר בולט של עבאס. ב־2021 הוא ניסה להרכיב רשימת בחירות שתציב אתגר לפת"ח, ובעקבות זאת סולק מהמפלגה. הוא מתגורר כעת בארה"ב.]

PALESTINIAN-ISRAEL-VOTE-CONFLICT (צילום: SAID KHATIB / AFP)
תמונות של מוחמד דחלאן בבית המשפחה בחאן יונס, 24 בפברואר 2021 (צילום: SAID KHATIB / AFP)

"עבאס הוא פחדן. הוא הרס את כל המוסדות שלנו. הוא שיתק את הפרלמנט; כל החוקים נקבעים עכשיו בצו נשיאותי. הוא שולט בזרוע המבצעת ובמנגנוני הביטחון, שמשרתים בעיקר כדי להגן על המשטר שלו".

אז למה הפלסטינים לא מתמרדים נגדו?
"הם לא יכולים להתמרד, כי יש בגדה המערבית 20 גדודים של צה"ל כדי למנוע שינוי משטרי בצד הפלסטיני. הממסד הביטחוני בישראל מאמין שיותר טוב להשאיר את עבאס בשלטון ולא לזעזע את מנגנוני הביטחון שפועלים תחתיו, שמחזיקים הרבה נשק ומספקים מודיעין לישראל.

"הם לא יכולים להתמרד, כי יש בגדה המערבית 20 גדודים של צה"ל כדי למנוע שינוי משטרי בצד הפלסטיני. הממסד הביטחוני בישראל מאמין שיותר טוב להשאיר את עבאס בשלטון ולא לזעזע את מנגנוני הביטחון"

"אז הנכס שצה"ל מגן עליו הוא לא עבאס עצמו אלא מנגנוני הביטחון שלו. זאת קונספציה גרועה מאוד שנועדה להיכשל. זה דומה לקונספציה שהממסד הביטחוני הישראלי אימץ בשליטה על עזה, שהובילה לאסון 7 באוקטובר.

"אני מאמין בתיאום ביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית, אבל הוא צריך להיות דו־צדדי, לא להתמקד רק בהגנה על חיי הישראלים – שהם חשובים. אנחנו צריכים גם לדאוג במקביל לביטחון הפלסטינים. אנחנו צריכים להימנע משפיכות דמים בשני הצדדים".

PALESTINIAN-ISRAEL-CONFLICT-GAZA (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
ילדים פלסטינים יושבים על גבעה ליד אוהלי העקורים ברפיח, 30 במרץ 2024 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)

אז איך נפטרים ממחמוד עבאס? מחכים שהוא ילך לעולמו?
"זאת שאלה מאתגרת. הסקרים מראים שכ־90% מהפלסטינים רוצים שהוא ילך. כל מי שעושה עסקים עם עבאס צריך לכבד את הרצון שלהם, בעיקר אחרי שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר בנובמבר שצריך לרענן את הרשות הפלסטינית.

"הוא צריך להפסיק עם הדיבורים ולעבור למעשים. העולם צריך לדחוף לרפורמה אמיתית בתמורה לאספקת סיוע כלכלי לרשות הפלסטינית. מה שעבאס עשה בינתיים אלה רפורמות קוסמטיות, אבל הוא עדיין מחזיק את כל הכוח בידיו. הוא נבחר לכהונה של ארבע שנים שהסתיימה ב־2009, ומאז הוא מעולם לא שאל את האנשים אם הם באמת בוטחים בו".

"העולם צריך לדחוף לרפורמה אמיתית בתמורה לאספקת סיוע כלכלי לרשות הפלסטינית. מה שעבאס עשה בינתיים אלה רפורמות קוסמטיות, אבל הוא עדיין מחזיק את כל הכוח בידיו"

בוא נעבור עכשיו לעזה. איזו הנהגה אתה חוזה ליום שאחרי המלחמה? אתה בקשר קרוב עם מוחמד דחלאן. איזה תפקיד אתה רואה בשבילו?
"רצועת עזה מאוד עוינת כלפי עבאס – וישראל לא רוצה את עבאס שם.

"אבל צומחת מנהיגות פלסטינית חדשה, המורכבת ממחנה שלם של אנשים שעובדים ביחד. היא כוללת בעיקר יריבים של עבאס, כמו מוחמד דחלאן, נאסר אל־קודווה, מרואן ברגותי, אם הוא ישוחרר.

[ברגותי הוא מנהיג פלסטיני פופולרי שנתפס כדמות מאחדת בעיני תומכי פת"ח וחמאס כאחד. הוא נעצר על ידי ישראל ב־2002, ומרצה חמישה מאסרי עולם בגין תכנון שלושה פיגועי טרור שבהם נהרגו חמישה ישראלים בתקופת האינתיפאדה השנייה.]

מרואן ברגותי בבית משפט בירושלים, 25 בינואר 2012 (צילום: AP Photo/Bernat Armangue, File)
מרואן ברגותי בבית משפט בירושלים, 25 בינואר 2012 (צילום: AP Photo/Bernat Armangue, File)

"עבודה קבוצתית מהסוג הזה היא טובה ובריאה לנו הפלסטינים. אנחנו לא צריכים עוד מנהיג בסגנון אבהי כמו ערפאת או עבאס. אנחנו צריכים הנהגה קבוצתית שהצמרת שלה דמוקרטית.

"לגבי השלטון בעזה אחרי המלחמה, צריך לקיים התייעצויות להקמת גוף פוליטי שינהל את הממשל, אולי בעל קשר מסוים לרשות הפלסטינית, אולי גוף טכנוקרטי. באופן אידיאלי, ההתייעצות צריכה לכלול את כל הכוחות הפלסטיניים, כולל האופוזיציה של פת"ח ומה שנשאר מחמאס.

"חמאס לא יכול לשבת בממשל, אבל הוא גם לא יעלם מהחברה. לכן אנחנו צריכים להפוך אותו למשהו חדש, מפלגה פוליטית מפורקת מנשקה שתאמץ את פתרון שתי המדינות"

"חמאס לא יכול לשבת בממשל, אבל הוא גם לא יעלם מהחברה. לכן אנחנו צריכים להפוך אותו למשהו חדש, מפלגה פוליטית מפורקת מנשקה שתאמץ את פתרון שתי המדינות. הישות השלטונית החדשה צריכה להיות מסוגלת להתמודד עם הרבה אתגרים. היא תצטרך למצוא פתרון ל־2.3 מיליון עזתים ללא מי שתייה, אוכל ודיור, שעדיין יגורו באוהלים.

"איך נוכל למנוע קאמבק של חמאס? כי הרי יהיה קל מאוד לגייס חברים חדשים. אנחנו צריכים לפעול במהירות ולהניע את השיקום כי זה יביא תעסוקה. ותעסוקה תוביל למצב כלכלי טוב יותר וליציבות.

מחנה נוסייראת ברצעות עזה אחרי המבצע לשחרור החטופים, 8 ביוני 2024 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)
מחנה נוסייראת ברצעות עזה אחרי המבצע לשחרור החטופים, 8 ביוני 2024 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)

"כשהעזתים יתחילו לראות שמשהו חדש מחליף את ההרס שחמאס הביא, החשיבה שלהם תשתנה מחיפוש נקמה לפיתוח עצמי, שימוש בכישרונות שלהם לטובת משהו בונה. אנחנו מעריכים שיידרשו לפחות 70–80 מיליארד דולר לשיקום. התכנון יהיה תלוי בסכומים שהתורמים יהיו מוכנים לתרום.

"אם עזה תקבל 100 מיליארד דולר, היא תוכל לתכנן לדוגמה לשפר את תשתיות החוף שלה, לבנות אתרי תיירות. הצבא הישראלי צריך לסגת, וצריך לקום מנגנון ביטחוני שייצב את עזה ויכשיר את כוחות הביטחון.

"בעבר, מדינות ערב נהגו בעיקר לדבר על פתרון הסכסוך, אבל הן לא היו רציניות. עכשיו הן רציניות. הן רוצות שזה ייגמר. הן רוצות שישראל תשתלב במזרח התיכון"

"כל מדינה תהיה מוזמנת להשתתף ולתרום, אבל בלי לעשות מניפולציות ולדחוף אג'נדה. אנחנו לא יכולים לתת לשום מדינה בלעדיות על השליטה בזירה בעזה כמו שעשתה קטאר. ברגע שיקום מנגנון ביטחוני, נוכל לשכנע את הישראלים שיש יציבות מסוימת, ואולי נוכל לפתוח את עזה לעולם.

"אנחנו מבינים כמובן שהישראלים לא רוצים שום קשר לזה. הגבולות בין הרצועה לישראל יכולים להישאר סגורים. המטרה הסופית היא להפוך את עזה למקום טוב יותר עבור הפלסטינים, עם אפס איום ביטחוני לישראל.

פלסטינים מקבלים סיוע כספי מקטאר בסניף דואר בעיר עזה, 20 ביוני 2019 (צילום: ) (צילום: עבד רחים ח'טיב/פלאש90)
פלסטינים מקבלים סיוע כספי מקטאר בסניף דואר בעיר עזה, 20 ביוני 2019 (צילום: עבד רחים ח'טיב/פלאש90)

"עכשיו זאת האחריות של השחקנים האזוריים לשים קץ לסכסוך, שלא מועיל לאף אחד. בעבר, מדינות ערב נהגו בעיקר לדבר על פתרון הסכסוך, אבל הן לא היו רציניות. עכשיו הן רציניות. הן רוצות שזה ייגמר. הן רוצות שישראל תשתלב במזרח התיכון".

עוד 2,631 מילים
סגירה