בית אבות סיעודי ביפו. יוני 2008 (צילום: משה שי/פלאש90)
משה שי/פלאש90

המוסדות הגריאטריים לקשישים מבקשים להגדיל את התקציב

בשבועיים הקרובים ייצא לדרך מכרז הרכש החברתי הגדול במדינה ● 22 אלף מבוגרים סיעודיים ותשושי נפש מתוקצבים לפי מחירים שנקבעו לפני יותר מעשור ● המוסדות הגריאטריים פועלים בגירעון לפי דרישות המדינה אך הוצאותיהם גבוהות בכ־30% מהתקציב הממשלתי – והם דורשים לעדכן את התעריף: "אסור לצאת לדרך עם הפערים האלה"

בשבועיים הקרובים יתפרסם להערות הציבור מכרז הרכש החברתי הגדול במדינה לרכישת שירותי אשפוז גריאטרי סיעודי. המסמך, שנמצא בתהליך גיבוש, אמור לתת מענה לכ־22 אלף מבוגרים הזקוקים להשגחה צמודה וטיפול רפואי סביב השעון החל מסיוע באכילה, מעקב אחר לקיחת תרופות וסיוע בעמידה או בהליכה בדרך לשירותים, גם בשעות הקטנות של הלילה.

משרד הבריאות מקציב במכרז החדש 2.5 מיליארד שקל למחלקות הסיעוד הכרוני ולתשושי הנפש שלא רוצים או מסוגלים לשהות בבית. התעריף של שירותי האשפוז נקרא "קוד סיעודי" והוא נקבע על ידי המשרד בכוונה להשארת רווח סביר למפעילים, שרובם פרטיים וחלקם מלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח).

יש כ־27 אלף מיטות סיעוד על פני כ־270 מוסדות גריאטריים, אך במהלך המלחמה פונו כמה מהם, בעיקר ברמת הגולן. 20% מהמוסדות מתוקצבים על ידי קופות החולים והיתר, שנקראים "גריאטריה ממושכת", במימון משרד הבריאות, שאפשר להגדיר אותו כמונופסון: הוא מממן את השירות, הלקוח העיקרי וגם קובע את הטיפול והתקנים הנדרשים.

המכרז הישן, שהתמחור שלו נקבע ב־2012, אמור לממן 70% מעלות האשפוז. הבעיה היא שלטענת המוסדות האלה המכרז גירעוני וינציח פערים בין המימון לבין הצרכים בפועל. התוצאה עלולה להיות ירידה במספר המיטות הסיעודיות ומניעת היכולת להעניק טיפול איכותי לעשרות אלפי הזקנים הזקוקים לו.

חולה סיעודי, אילוסטרציה (צילום: iStock Katarzyna Bialasiewicz)
אילוסטרציה: חולה סיעודי (צילום: iStock Katarzyna Bialasiewicz)

התקציב נמוך מההוצאות בפועל

הפער העיקרי הוא בעלויות השכר. במסמך שהעביר האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל ("קדם") לוועדת הבריאות של הכנסת לקראת דיון בנושא בתחילת השבוע, הם ציינו שעלויות כוח האדם גבוהות ב־27% מהתעריף שבמכרז. כך, למשל, עלות העסקת רופא ואחות בפועל היא 31 ו־18 אלף בהתאמה  – עלות גבוהה בכ־30% מהתקצוב הניתן להם.

כך גם ביחס למקצועות אחרים, שכוללים בין השאר פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, תזונאי, קלינאי תקשורת, רוקח, עובד סוציאלי, עובדי מטבח ועוד. בפריפריה המצב חמור עוד יותר וקשה להשיג חלק מהעובדים, למשל פיזיותרפיסט שעלותו כ־30 אלף שקלים בחודש אך המכרז מתקצב אותו ב־12 אלף בלבד.

"אם אין כסף עבור המכרז שיורידו דרישות לא נחוצות. אסור לצאת לדרך עם המכרז בלי להבין איך נותנים מענה לפערים. אי אפשר להגיד 'יהיה בסדר, הם ירוויחו'. זה לא יעבוד"

גם עלויות התפעול וההון הנדרש מתוקצבים בחסר משמעותי. "עד היום הוצגה בפנינו תמונה חלקית בלבד, ללא הצגה של עבודת התמחור ואיננו יודעים כיצד המכרז החדש נותן מענה לפערים שנראה שרק הורחבו", סיכמו ב"קדם" את פנייתם לוועדת הבריאות.

בעבודת ייעוץ של KPMG (שהוזמנה על ידי "קדם") לבדיקת פערי העלויות בין המכרז האחרון לבין אלה שבפועל, נמצא פער ממוצע של 32%. כמו כן, צוין שם שהמכרז לא לוקח בחשבון את כלל העובדים הנדרשים למפעילים, אין התייחסות להבדלים בשיעורי התפוסה ולגודל המוסדות ובשורה התחתונה צריך להתאים את המימון שלהם להוצאות כמו בבתי חולים.

"הבדידות החמירה בקרב קשישים ונגרם להם סבל במימדים גדולים" (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
אילוסטרציה: קשישים סיעודיים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

"חשבנו שאם אם אין כסף נוסף במערכת עבור המכרז אולי יורידו דרישות לא נחוצות. אנחנו טוענים שאסור לצאת לדרך במכרז בלי להבין איך נותנים מענה לפערים האלה, כי להגיד ש'יהיה בסדר' ו'הם ירוויחו' – לא יעבוד", אמר לקראת הדיון בכנסת נחי כץ, יו"ר "קדם".

"תנו לנו את הפירורים"

בעיה נוספת היא מניעת זיהומים והיעדר תקציב לטיפול בחולים סיעודיים שצריכים בידוד, טיפול וניקיון מיוחד. במצב הנוכחי, קשישים נשארים בבתי החולים במקום לעבור למוסדות גריאטריים, שלא יכולים לקבל אותם. הכסף הזעום יחסית לעידוד המוסדות למניעת זיהומים (50 מיליון שקלים) כבר אושר, אבל מסיבות לא ברורות עדיין לא הועבר.

"מנהלי בתי חולים מתקשרים אליי כדי שנקבל חולים זיהומיים ואין לי תקציב להתמודד עם זה. יש כסף, לא צריך להילחם עליו, זה הולך לטיפול בחולים ולא לכיסים שלנו, אני לא מבינה את הסחבת. תנו לנו את הפירורים ואל תמרחו. בואו נתערב שגם הכסף הזה לא יעבור עד סוף השנה?" אמרה בדיון ד"ר גלית קאופמן, מנכ"ל "בית בלב" מקבוצת מכבי.

"מנהלי בתי חולים מתקשרים אליי שנקבל חולים זיהומיים ואין לי תקציב בשביל זה. יש כסף, לא צריך להילחם עליו. זה הולך לטיפול בחולים ולא לכיסים שלנו, אז למה הסחבת?"

הממשלה הנוכחית אומנם נחשבת לאחת הסקטוריאליות שהיו כאן מאז ומעולם, אבל בתחום הזה הכשל חוצה מגזרים ונמשך על פני כל העשור האחרון. גם בפעמים הקודמות שהמכרז התחדש בלי לשנות את התמחור או התקינה הוגשו נגדו עתירות, האחרונה שבהן ב־2019.

למשרדי הבריאות והאוצר ברור שיש כאן בעיה וחוסר הרווחיות הביא לנטישת שחקנים את הענף ואף לחדלויות פירעון. בשנים האחרונות נסגרו יותר מוסדות סיעודיים מאשר נפתחו.

מטפלות סיעודיות עם קשישות בתל אביב. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: משה שי/פלאש90)
מטפלות סיעודיות עם קשישות בתל אביב. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: משה שי/פלאש90)

אשפוז בבתי חולים עולה יותר

לפני כשנתיים וחצי הוקמה במשרד הבריאות ועדה שכללה את כלל הגורמים האפשריים כדי לבחון מחדש את התעריף במכרז שכעת מגיע לשלב ההבשלה. ח"כ טטיאנה מזרסקי מיש עתיד, שניהלה את הדיון בוועדת הבריאות אתמול (ראשון), ביקשה ממשרד הבריאות להעריך את תוספת התקציב למכרז והתקציב למניעת זיהומים ולהעביר את הנתונים בתוך שבוע.

נציגות משרד הבריאות בדיון טענו שלא יוכלו לפרסם את הנתונים על תוספות התקציב לפני שהמכרז יתפרסם, ושזהו חלק מהתהליך של הגיבוש שלו. "אנחנו רוצים שהמכרז ייצא לפועל ושהקשישים יקבלו מה שמגיע להם לפי תעריף ראוי, זה חלק מתהליך מכרזי ואסור לפגוע בו, לכן אנחנו בדו־שיח עם 'קדם'.

"המצב לא ישתנה. הבירוקרטיה השתלטה על האינטרס הציבורי. אי אפשר לתמחר לשנים רבות. צריך להפריד את הבריאות מהמוסדות האלה. אין סיבה להסתיר מאיתנו נתונים"

"יש היסטוריה של הליכה לבית משפט ולכן אנחנו מתנהגים פה במשנה זהירות לפני המכרז", אמרה בדיון שירה ארנון ברגמן, סגנית ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות. לאחר הדיון משרד הבריאות מסר את התגובה הבאה:

"מדובר באחד מהמכרזים הגדולים שנעשו במשרד הבריאות בשנים האחרונות על סך 2.5 מיליארד שקלים לטובת קידום הטיפול בקשישים סיעודיים, כך שהטיפול בהם יהיה ביתי, מכבד ומותאם לתפיסות טיפול עדכניות.

"העבודה הנוגעת למכרז חדשני זה ארכה למעלה משנה, וכללה עבודה מקצועית נרחבת שכללה ישיבות רבות עם כלל גורמי המקצוע לרבות בעלי המסגרות. יש לציין כי המכרז טרם פורסם אך בימים אלו מגבש משרד הבריאות את התמחור והתקציב הסופיים למכרז כאשר גם בעניין זה נערכו שיחות עם בעלי המסגרות."

גם למדינה אמור להיות אינטרס לתקצב בצורה הולמת את שירותי הגריאטריה במוסדות הסיעודיים, שהעלות שלהם היא קצת מעל 500 שקלים לעומת 1,800 שקלים בבתי החולים.

במילים אחרות, כל קשיש שיתפוס מיטה במיון או בבית חולים יעלה יותר מפי שלושה. אחד הפתרונות המוצעים הוא שינוי ההגדרה של המוסדות הגריאטריים, כך שבמקום להגדיר אותם כבתי חולים שנותנים מענה שיקומי הם יוגדרו בתים של אנשים סיעודיים שאין להם יכולת לגור בקהילה, כך שאת השירותים הרפואים יתנו להם קופות החולים.

"בעולם כבר שינו את זה. לא יכול להיות שהגדירו את המרכז הגריאטרי כבית חולים כללי אבל השירותים הם בתעריף נמוך יותר", אמר ד"ר יצחק אוריין, מייסד עמותת "מגיני דיירי בתי אבות". הוא פסימי לגבי תוצאות המכרז הקרוב: "המצב לא ישתנה. הבירוקרטיה השתלטה על האינטרס הציבורי.

הפגנה נגד הזנחה והתעללות בבתי אבות מול משרד הבריאות בירושלים. פברואר 2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
הפגנה נגד הזנחה והתעללות בבתי אבות מול משרד הבריאות בירושלים. פברואר 2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"אי אפשר לתמחר לשנים רבות וצריך להפריד את הבריאות מהמוסדות האלה, להסדיר את ההכשרה של מקצועות הטיפול הסיעודי. אין סיבה להסתיר מאיתנו נתונים. זה לא תהליך ראוי".

עוד 1,008 מילים
סגירה