נשיא צרפת עמנואל מקרון עובר על פני משמרות הרפובליקה המחזיקים תמונות של אזרחי צרפת שנרצחו במתקפת חמאס בשבעה באוקטובר, 7 בפברואר 2024 (צילום: GONZALO FUENTES / POOL / AFP)
GONZALO FUENTES / POOL / AFP

המשבר עם צרפת מחריף

הזעם בישראל על ההחלטה לאסור עליה להשתתף בתערוכת הנשק "יורוסאטורי" לא יכול לעוור את עיני ההנהגה עד כדי הודעות אגרסיביות נגד מעורבות צרפת בלבנון ● ההודעות הסותרות בין המשרדים הביטחון והחוץ מראות שהממשלה מתנהלת בראשים מפוצלים ● בינתיים, בניגוד לעמדה המוצהרת של צרפת, ביהמ"ש הורה על איסור השתתפותם של ישראלים או מתווכים מטעמה בתערוכת הנשק ● פרשנות

במהלך סוף השבוע חלה התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–צרפת. להבדיל ממערכות יחסים בילטרליות עם מדינות כמו קולומביה או בלגיה, מעמדה של צרפת חשוב וחיוני לעתידה של ישראל בהיבטים רבים, לרבות בקשריה ובהשפעתה על הממשלה הלבנונית.

הזעם בישראל על ההחלטה לאסור עליה להשתתף בתערוכת הנשק "יורוסאטורי" לא יכול לעוור את עיני ההנהגה עד כדי הודעות אגרסיביות נגד מעורבות צרפת בלבנון.

ביום שישי פרסם שר הביטחון יואב גלנט הודעה ברשת X (טוויטר לשעבר) נגד המעורבות הצרפתית במשא ומתן בלבנון: "צרפת הוכיחה עוינות ואיבה כנגדנו, תוך התעלמות בוטה ממעשי הזוועה שביצעו מחבלי חמאס נגד ילדים ונשים – רק בשל היותם יהודים. לא נהיה שותפים לוועדה להסדרת המצב הביטחוני בגבול הצפון אם צרפת תיקח בה חלק".

ההודעה של גלנט הגיעה בעקבות הצהרת הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון בסיום ועידת G7, לפיה ארה"ב, צרפת וישראל הסכימו לעבוד ביחד כדי להפחית את המתח בגבול ישראל–לבנון. לפי הודעת מקרון, צרפת הגישה הצעה כתובה לכל הצדדים לבלימת ההסלמה.

שר הביטחון יואב גלנט קיים הערכת מצב בגבול הצפון, 9 ביוני 2024 (צילום: שחר יורמן)
שר הביטחון יואב גלנט בהערכת מצב בגבול הצפון, 9 ביוני 2024 (צילום: שחר יורמן)

באופן מפתיע, משרד החוץ הישראלי, שנמצא בקשר עם משרד החוץ הצרפתי, הוציא הודעה הסותרת את דברי שר הביטחון. ההודעה לא נמסרה בשמו של שר החוץ אלא בשם "גורמים בכירים במשרד החוץ", ונאמר בה: "מסתייגים מההתקפות של שר הביטחון גלנט על צרפת. מעבר לחילוקי הדעות הקיימים בין ישראל לצרפת, האמירות נגד צרפת אינן נכונות ואינן במקומן.

"רק לפני מספר שבועות צרפת השתתפה באופן פעיל בהגנה על שמי מדינת ישראל ואזרחיה, ולקחה חלק במבצע לסיכול מתקפת הטילים האיראנית. מתחילת המלחמה צרפת הובילה קו ברור של גינוי וסנקציות נגד חמאס – ומובילה קו תקיף בכל הקשור לסנקציות נגד איראן ופרויקט הטילים והכטב"מים שלה באיחוד האירופי.

ביום שישי הגיבו במשרד הביטחון להודעת משרד החוץ וקראו ל"גורמים הבכירים" להיחשף. בסוף הודעת המשרד הופיע המשפט המדהים הבא: "עמדה זו (שצרפת לא תהיה חלק מהמו"מ) משותפת לארה"ב וישראל"

"צרפת הייתה שותפה להחלטה במועצת הנגידים של סבא"א לקידום תהליך הסנקציות נגד תוכנית הגרעין של איראן. השלטונות בצרפת אף נלחמים בצורה אקטיבית בנגע האנטישמיות ובהגנה על הקהילות היהודיות בשטחה. משרד החוץ ימשיך להיאבק לשמירה על האינטרסים של ישראל בגבול הצפון מול כל הגורמים הרלוונטיים".

חילופי ההודעות לא הסתיימו כאן. ביום שישי בלילה הגיבו במשרד הביטחון להודעת משרד החוץ וקראו ל"גורמים הבכירים" להיחשף. בסוף הודעת המשרד הופיע המשפט המדהים הבא: "עמדה זו (שצרפת לא תהיה חלק מהמשא והמתן) משותפת לארה"ב וישראל".

נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי לפני פגישה בארמון האליזה בפריז ב-19 באפריל 2024 (צילום: Ludovic MARIN / AFP)
נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי לפני פגישה בארמון האליזה בפריז, 19 באפריל 2024 (צילום: Ludovic MARIN / AFP)

כלומר, שר הביטחון ומערכת הביטחון מנהלים את המהלך מול הלבנונים, דרך המתווך עמוס הוכשטיין וביחד הם שותפים לעמדה שצרפת היא לא חלק מהתהליך. כאמור, הודעת הנשיא מקרון הגיעה בסיום ועידת G7, אחרי שהוא דן בנושא עם נשיא ארה"ב.

אם כן, או שגלנט הוציא את ארה"ב מהארון, או שארה"ב מתואמת מול צרפת ואף זקוקה לצרפת. ההודעות הסותרות – אחת של שר הביטחון ובשמו ואחת של גורמים בכירים במשרד החוץ – מראות לציבור שהממשלה הנוכחית מתנהלת בראשים מפוצלים: שר הביטחון במדיניות אחת (בנושא הצרפתי ובאחרים) – ומשרד החוץ במדיניות שאולי מוכתבת ממשרד ראש הממשלה (ואולי לא).

"הם עושים לנו נזק", נאמר לזמן ישראל. "בישראל התקבלה החלטה שמי שמנהל את האירוע מול צרפת הם הגופים הביטחוניים ולכן העברת מסרים מטעם משרד החוץ, בלי שהם יודעים את כל המידע, תביא לתוצאה הפוכה"

בנימין נתניהו לא מעז לפטר בעת הזו את שר הביטחון גלנט וזה האחרון מבין היטב את מעמדו המבוצר ובאומץ לב ציבורי ממשיך בקו עצמאי ונחרץ. זה קרה בנושא ההפיכה המשטרית – וממשיך כיום בנושא חובת הגיוס לצה"ל.

במקרה של השאיפה הצרפתית להיות חלק מהוועדה העוסקת במשא ומתן מול לבנון, במשרד הביטחון מציינים שמדובר בהסדרה ביטחונית ולא אזרחית, ועל כן ההחלטות לגבי מי מנהל את המשא והמתן נתונות למשרד הביטחון, הרמטכ"ל, צה"ל – ולא לדיפלומטים של משרד החוץ. בימים הקרובים ייצא גלנט לוושינגטון לפגישות בפנטגון. האם שם ייסגר ההרכב שינהל את המשא והמתן מול לבנון?

שריפה גדולה שנגרמה מרקטות שנורו מלבנון, קריית שמונה, 3 ביוני 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)
שרפה גדולה שנגרמה מרקטות שנורו מלבנון, קריית שמונה, 3 ביוני 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

לדברי משרד הביטחון, הצרפתים עשו נזק לאינטרסים הישראליים בחודשים האחרונים, בין השאר כאשר העבירו ללבנונים מסרים לא מתואמים לגבי אי הנכונות לפתוח במלחמה.

"הם עושים לנו נזק", נאמר לזמן ישראל. "בישראל התקבלה החלטה שמי שמנהל את האירוע מול צרפת הם הגופים הביטחוניים ולכן העברת מסרים מטעם משרד החוץ, בלי שהם יודעים את כל המידע, תביא לתוצאה הפוכה".

האדם שאמור לנהל מטעם הצרפתים את המשא והמתן הוא ראש סוכנות הביון הצרפתית, ה־DGSE, ניקולא לרנר. במסגרת היחסים של הצרפתים עם ישראל, מתקיים שיתוף פעולה מודיעיני במאבק למניעת טרור.

נשאלת השאלה האם הזעם של גלנט על הצרפתים אינו נובע גם (או בעיקר) מהדרת התעשיות הביטחוניות מתערוכת "יורוסאטורי". ביום שישי האחרון הוחלט לאסור גם על מתווכים מטעם ישראל להשתתף בתערוכה

צרפת היא אחת מחמש מדינות בעלות וטו במועצת הביטחון וכמובן בעלת השפעה היסטורית ומהותית בממשל הלבנוני. ישראל סובלת בימים אלו מנחת זרועו של ארגון הטרור חזבאללה, הנשען על כספים איראניים, אבל לבנון כמדינה – ובמיוחד עיר הבירה שלה ביירות – לא נשענות על איראן אלא על כסף אירופי וסיוע משמעותי של הבנק העולמי.

הפחד של הלבנונים הוא מפגיעה בתשתיות בכל רחבי המדינה, אם המצב יתדרדר למלחמה. השר לשעבר גדי איזנקוט הבהיר בריאיון לערוץ 12 שכוח ההרתעה של ישראל הוא עצום. מנגד הוא גם העריך שיש הפרזה בתוך ישראל לגבי החשש לאלפי הרוגים כתוצאה מטילי חזבאללה.

נשאלת השאלה האם הזעם של גלנט על הצרפתים אינו נובע גם (או בעיקר) מהדרת התעשיות הביטחוניות מתערוכת "יורוסאטורי". אם להוסיף על הקשיים, ביום שישי האחרון בית משפט בערכאה נמוכה בצרפת החליט לאסור גם על מתווכים ואנשי עסקים מטעם ישראל להשתתף בתערוכה.

כלומר, בית המשפט לא הסתפק רק בביטול הביתן הישראלי אלא אף אסר על כל מי שמייצג חברות ישראליות – גם אם הוא בעל דרכון זר – להשתתף. מנגד, עובדים ישראלים של חברות שאינן ביטחוניות מורשים להשתתף.

נדמה שהחלטת בית המשפט לא התאימה לממשל הצרפתי. דיפלומטים צרפתים מיהרו לעדכן שמארגני התערוכה יגישו ערעור על החלטת בית המשפט וכי העמדה של הממשלה הצרפתית היא שמדובר בהחלטה מוגזמת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 876 מילים ו-2 תגובות
סגירה