אחרי המבצע ברפיח נחליט על היום שאחרי חמאס

המטה לביטחון לאומי יקיים היום דיון תחת הכותרת "חלופות למשילות חמאס" – ולדברי הנגבי על השולחן מונחות חלופות רבות, כולל שילוב של כוח ערבי בינלאומי ● ראש המל"ל אמר בכנס של INSS כי ישראל הייתה קרובה לנורמליזציה עם הסעודים, אך מנכ"ל משרד החוץ לשעבר הבהיר כי הכישלון הצבאי ב־7 באוקטובר פגע בתהליכים עם מדינות נוספת, בהן ערב הסעודית

ראש המל"ל צחי הנגבי מגיע לדיון במשפט נתניהו, 5 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
ראש המל"ל צחי הנגבי מגיע לדיון במשפט נתניהו, 5 במרץ 2024

התוכנית המדינית ליום שאחרי חמאס ברצועת עזה ממשיכה להיות הבעיה האסטרטגית הגדולה ביותר של מדינת ישראל. ראש המל"ל צחי הנגבי אמר השבוע כי במטה לביטחון לאומי יקיימו היום (חמישי) דיון תחת הכותרת "חלופות למשילות חמאס" – וכי על השולחן מונחות חלופות רבות.

"יש מספר רב של חלופות – משליטה של צה"ל, דרך ממשל צבאי, שלטון של רשות מקומית, חמולות של פלסטינים, חברות אזרחיות, שילוב של כוחות סעודים, אמירתיים, אמריקאים ועוד. הרבה מההצעות האלה הן תיאורטיות כי אף אחד לא מוכן לשים את הראש שלו בשג'אעייה, שאטי או בית לאהיא משום שהוא יקבל כדור בראש מחמאס".

את הדברים האלה אמר לי הנגבי בריאיון בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב ביום שני האחרון. על השאלה האם אחת החלופות היא אותו ממשל צבאי ששר הביטחון יואב גלנט הזהיר מפניו, השיב הנגבי: "גלנט נגד החלטה שתביא לממשל צבאי, אבל אני לא מכיר בקבינט המלחמה (הצר) אדם אחד – כולל ראש הממשלה – שרוצה ממשל צבאי של צה"ל בעזה.

"החלופה שבעינינו היא הטובה ביותר – ושגם הוצגה על ידי המל"ל – זה שהנושא האזרחי בעזה יטופל על ידי מנהיגים מקומיים. אנחנו לא נבדוק בציציות שלהם אם הם היו בפת"ח"

"אבל זה נכון שלפעמים נגררים לחלופות שהן לא חלופות כי המציאות כופה זאת. החלופה שבעינינו היא הטובה ביותר – ושגם הוצגה על ידי המל"ל – זה שהנושא האזרחי בעזה יטופל על ידי מנהיגים מקומיים. אנחנו לא נבדוק בציציות שלהם אם הם היו בפת"ח או לא.

"הכי חשוב שהם לא יהיו מחמאס. בכל מקרה חשוב להבין שבכל מצב האחריות הביטחונית העודפת – לפרז את עזה ולהילחם בטרור – תהיה עדיין עלינו".

הנגבי הותיר מידה מסוימת של ערפול בדבריו, ובכל זאת רמז שהכיוון נוטה להעברת השלטון לידיים מקומיות. הוא אף הוסיף כי התהליך צריך להתחיל בשבועות הקרובים, אחרי סיום המבצע ברפיח. אתמול הוסיף הנגבי נדבך נוסף. בריאיון בכאן רשת ב הוא ציין כי השלב המשלים – מעכשיו ועד סוף שלב ג' – יימשך כשבעה חודשים.

משיחות עם דיפלומטים מערביים המעורבים בתהליכים השונים עולה כי שלטון מקומי מהסוג לעיל מצריך תקופת מעבר ממושכת. ייקח כמה שנים לפחות עד שניתן יהיה להעביר את המושכות לשלטון פלסטיני מקומי

משיחות זמן ישראל עם דיפלומטים מערביים המעורבים בתהליכים השונים עולה כי שלטון מקומי מהסוג לעיל מצריך תקופת מעבר ממושכת. ייקח כמה שנים לפחות עד שניתן יהיה להעביר את המושכות לשלטון פלסטיני מקומי, באופן שיעמוד בדרישות הביטחוניות הישראליות.

לכן, משערים אותם דיפלומטים, יהיה צורך לשלב בתקופת הביניים גוף ערבי בינלאומי. אותו גוף עשוי לכלול כוחות ביטחוניים מצריים, סעודיים ואמירתיים בגיבוי, תיאום והכשרה אמריקאית. לדברי אותם דיפלומטים, התוכנית המסוימת הזו נמצאת על הפרק.

ראש המל"ל צחי הנגבי בריאיון לטל שניידר בכנס INSS בתל אביב, 27 במאי 2024 (צילום: INSS)
ראש המל"ל צחי הנגבי בריאיון לטל שניידר בכנס INSS בתל אביב, 27 במאי 2024 (צילום: צילום מסך מכנס INSS)

ייתכן שישראל תפעיל פיילוט ראשוני בצפון הרצועה, בחלק הנמצא צפונית לציר נצרים. באותו אזור ישראל (בגיבוי בינלאומי) תדאג שחמאס יאבד את שליטתו, וכפוף להסדרים המוסכמים תחל באזור פעילות של חוק, סדר ושיקום.

אולם, גם הנגבי וגם הגורמים הדיפלומטים הזרים סבורים שגם אז הטרור לא ייעלם ב־100%. ההנחה היא שבשטח יוותרו טרוריסטים עם משגרים ו/או כאלה המסוגלים לאיים על חיי חיילים זרים ואנשי פת"ח.

הבעיה שנותרה – ותיוותר תמיד בהקשר הזה – היא דרישת הסף של הסעודים, האמירתים, המצרים והאמריקאים – שישראל תקדם במקביל "נתיב אמין ובלתי הפיך להקמת מדינה פלסטינית"

הבעיה שנותרה – ותיוותר תמיד בהקשר הזה – היא דרישת הסף של הסעודים, האמירתים, המצרים והאמריקאים – שישראל תקדם במקביל "נתיב אמין ובלתי הפיך להקמת מדינה פלסטינית", כפי שאמר בתחילת השבוע שר החוץ הסעודי. זה המינימום הנדרש.

הנגבי התייחס גם לנושא הזה ואמר: "ישראל לא תסכים לתכתיב מבחוץ שיכפה מדינה פלסטינית, ללא משא ומתן שמגדיר את המשמעות של התפתחות כזו. הכנסת ברוב של 99 ח"כים החליטה מפורשות שלא יהיה מהלך חד־צדדי שכזה. אי אפשר לקבל תכתיב מהסעודים על מדינה פלסטינית, כפי שגם מצרים וירדן ו'מדינות אברהם' לא דרשו ולא קיבלו תכתיב שכזה".

רונן לוי (מעוז), מנכ"ל משרד החוץ לשעבר בכנס INSS בתל אביב, 27 במאי 2024
רונן לוי (מעוז), מנכ"ל משרד החוץ לשעבר בכנס INSS בתל אביב, 27 במאי 2024 (צילום: טל שניידר)

גם רונן לוי (מעוז), לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ואחת הדמויות הבכירות ביותר בקשירת הקשרים שהובילו ל"הסכמי אברהם", התייחס בכנס לנושא. לוי פתח ואמר שהכישלון המבצעי של גופי הביטחון הישראליים, לרבות מחדל המודיעין ב־7 באוקטובר "השפיע באופן ניכר על מעמדה של ישראל והביא לפגיעה קשה בקשרים. זה גם פגע בתהליכי נורמליזציה עם מדינות חדשות".

לדבריו באותו הכנס, ישראל הייתה במגעים ליצירת קשרים עם שמונה מדינות בחודשים של לפני 7 באוקטובר. "ההסכם עם ערב הסעודית היה מעבר לפינה ולעניות דעתי ניתן היה לממש אותו ולהגיע להבנות ולהסכם משולש (ארה"ב, ישראל, ערב הסעודית), ברבעון הראשון של שנת 2024. ואכן, אני רואה במתקפת הפתע של 7 באוקטובר מהלך שכוון גם לפגיעה בתהליכים המדיניים".

עוד ציין לוי שכיום ממשיכים להתקיים ערוצי שיח, אך להערכתו המרחק עד לחתימה כלשהי הוא "מרחק רב. אף שההסכם הוא אינטרס לאומי של ערב הסעודית, ישראל וארה"ב"

עוד ציין לוי שכיום ממשיכים להתקיים ערוצי שיח, אך להערכתו המרחק עד לחתימה כלשהי הוא "מרחק רב. במציאות הנוכחית, אין תנאים בסיסיים, אף שההסכם המשולש הוא עדיין אינטרס לאומי של ערב הסעודית, ישראל וארה"ב. אולם, עד שלא תהיה רגיעה במלחמה, כפועל יוצא של ניצחון ישראלי, זה יהיה בלתי אפשרי להוביל לקו הסיום".

לוי הוסיף שמתקפת הטילים האיראנית הגדולה על ישראל ב־14 באפריל המחישה את "החשיבות העמוקה של הסכם כזה עם בעלי ברית חזקים במזרח התיכון. חלה עלינו החובה כחברה ומדינה לצמוח מתוך הטרגדיה של 7 באוקטובר ולהמשיך ולקדם תהליכים מדיניים וביטחוניים על ידי חתימה על הסכמי נורמליזציה עם ערב הסעודית ומדינות נוספות".

מערכת ההגנה האווירית מיירטת טילים מאיראן, 14 באפריל 2024 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
מערכת ההגנה האווירית מיירטת טילים מאיראן, 14 באפריל 2024 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

באשר למצב הטקטי הנוכחי של צה"ל, הנגבי שיתף שמבחינת הגעה להסכמה על רגיעה בין ישראל לחמאס, הדבר יכול להתרחש בזמן הקרוב. "אני חושב שאחרי רפיח אנחנו נהיה בסוג של תקופת מעבר, במה שמוגדר על ידי הצבא כשלב ג'.

"אם יבנו נוסחה שכל הצדדים יוכלו לחיות איתה, אפשר יהיה להתקדם, אבל אם תהיה דרישה שצה"ל ייצא מעזה לגמרי, וחמאס יחזור לשלוט, זה בלתי אפשרי. צריך לזכור שיש פה גם את ההקשר של העונה הפוליטית בארה"ב".

"יש המון כעס על בית הדין שבכלל עוסק בזה. אני מזדהה עם הכעס, אבל הרכב השופטים היה מאוזן ולאורך תקופה הוציא צווים שידענו לחיות איתם"

בנוגע להשלכות של הפעולות ברפיח על הצווים שעשויים לצאת נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ה־ICJ), הנגבי השמיע עמדה מאוד מרוככת: "יש המון כעס על בית הדין שבכלל עוסק בזה. אני מזדהה עם הכעס, אבל הרכב השופטים היה מאוזן ולאורך תקופה הוציא צווים שידענו לחיות איתם.

"הצווים שהוצאו ביקשו מאיתנו לעשות דברים, שממילא עשינו. לא פעלנו לכיוון של ג'נוסייד – ולא להסתה לג'נוסייד. זה נכון שהצו האחרון שהוצא (ביום שישי, 24 במאי) היה פתלתל בניסוח שלו, אבל מבחינה משפטית הדברים היו לנו ברורים.

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, 17 במאי 2024 (צילום: Nick Gammon / AFP)
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, 17 במאי 2024 (צילום: Nick Gammon / AFP)

"הצו אסר על צה"ל לבצע פעילות של רצח עם על תושבים פלסטינים, וכמובן שצה"ל לא עוסק בהשמדת עם – לא של כל הפלסטינים ולא של חלקים מקבוצת הפלסטינים, ולכן הצו לא מנע את המשך התוכנית – לרסק את גדודי חמאס. דובר צה"ל הבהיר (צה"ל עדיין חוקר מה גרם לשרפה במכנה עקורים ברפיח שהביאה לעשרות הרוגים) שהמטרה הייתה לחסל שני בכירים בחמאס – והסיכול הצליח".

השיחה עם הנגבי התקיימה לפני הודעת דובר צה"ל מיום שלישי, 28 במאי, לפיה מה שהוביל לשרפה במאהל העקורים ברפיח היה חומרי נפץ של חמאס או רסיס של טיל צה"לי שהוביל להתלקחות של חומרי בעירה. התקרית, כאמור, עדיין בבדיקה.

"ישראל הסכימה לשלם מחירים גבוהים מאוד, ואנחנו עדיין מאמינים שאפשר להשיג את שתי המטרות במקביל – גם לחלץ חטופים בחיים, גם לחלץ את מי שאינו בין החיים וגם לא לחזור מבחינה ביטחונית ל־6 באוקטובר"

שאלה נוספת שעלתה בשיחה הייתה מדוע לא ניתן להכריז על סיום המלחמה, להביא את כל הישראלים החטופים, לרבות כל החללים האזרחים והחיילים, ולהבין שממילא חמאס יהיה זה שיפר כל הסמכה והבנה (אחרי החזרת החטופים), מה שיאפשר לישראל להמשיך לפעול בעזה.

הנגבי אמר בתשובה: "ההצעות שישראל הציגה לשחרור החטופים הן נדיבות וזה לא אני אומר, אלא בלינקן. מה שחמאס דורש בשלב הזה הוא שישראל תיכנע בפועל. המינוח של 'סיום המלחמה' הוא קצת סטרילי, והביטוי האמיתי של הדברים הוא שאנחנו נדרשים להגיד שבנינו נפלו לשווא.

פלסטינים בוחנים אתר ברפיח שנפגע בתקיפה ישראלית, 27 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)
פלסטינים בוחנים אתר ברפיח שנפגע בתקיפה ישראלית, 27 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)

"הם דורשים שחמאס ימשיך לשלוט בעזה, וזה בעייתי. ישראל הסכימה לשלם מחירים גבוהים מאוד, ואנחנו עדיין מאמינים שאפשר להשיג את שתי המטרות במקביל – גם לחלץ חטופים בחיים, גם לחלץ את מי שאינו בין החיים וגם לא לחזור מבחינה ביטחונית ל־6 באוקטובר.

"אם נפסיק עכשיו אני לא יודע אם אי פעם נקבל מחדש מוטיבציה ולגיטימציה, כשהטבח הבא הוא רק שאלה של זמן". 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
1. העמימות של האמירות (והעשיה והחשיבה מאחוריהן) משאירה את המרחב להשפעה של הציר האירני-חמאסי, כלומר לעימות, ללאומנים מקדשי חול וטרנספר, ולמי שרוצים בעימות על אש נמוכה לשנים. 2. ההתמקדות... המשך קריאה

1. העמימות של האמירות (והעשיה והחשיבה מאחוריהן) משאירה את המרחב להשפעה של הציר האירני-חמאסי, כלומר לעימות, ללאומנים מקדשי חול וטרנספר, ולמי שרוצים בעימות על אש נמוכה לשנים.
2. ההתמקדות בביטחון בעזה כתנאי מקדים משאירה את ההקשר המדיני של עתיד הגדה המערבית פתוח, באופן שמונע הסדרה בלוחות זמנים ראליסטיים, ומבטיח התחזקות חמאס גם שם אחרי אבו מאזן, וכוחות נגדיים של שליטה בכוח וטרנספר מישראל.
3. השאיפה לחסל פיסית ולנטרל את חמאס, בעוד שאחרי חודשים חלק גדול מהנהגתו בעזה ובעולם מתפקדת ובעלת אמצעים ויכולת מוביליזציה מהווה נקודת חולשה ברעיון המאוד כללי המוצע. לא ברור מתי ואיך יתאפשר ייצוב בלי ווטו של הציר האירני…
4. האמירות כאילו נקודה מסויימת בזמן, ה7/10, זה מה שהביא לעצירת הנורמליזציה האזורית, מנסה להפחית מתהליכים ארוכי שנים של מניעת הסדרה מול הפלסטינים, פירוק ההסכם והנתיב הדיפלומטי מול אירן, אובדן השפעה ישראלית בזירה המדינית העולמית, חולשת חזון מדיני ואסטרטגיה יוזמת ישראלית של ההנהגה מזה שנים, חוסר היכולת לפתור בעיות בכוח (צבא) ולא במוח (מדיניות, דמוקרטיה), הנזק של החתירה תחת הדמוקרטיה ומסודותיה המקצועיים ועוד…
5. יש פער בין הכמיהה לבין יכולות עשייה אפקטיבית אופרטיבית של מדינות ערב (עם בעיות משטר ופנים משלהן) בשילוב עם מדינות המערב (על יכולותיהן). כוחות שמירת שלום עוזרים בעיקר בין מדינות ריבוניות ששולטות בנעשה בשטחן, ופחות באזורי סכסוך אלים אקטיבי שבו קבוצות שונות רוצות עימות.
6. אם מישהו ישראלי היה ממש רציני לגבי ישום שינוי, היינו שומעים מפיהםן את אמירות הפלסטינים השונים ומדינות ערב לגבי מה הן מוכנות לבצע ובדיוק באיזה תנאים ולוחות זמנים.
7. כל זמן שישראל בתוך הפיכה, כשהמוסדות מוחלשים וראשי המערכות מוחלפים בגורמים בעלי ראיית עולם מסויימת מאוד, ספק אם דיון רציונלי שממוקד שיתוף פעולה ופשרות וחזון של דו-קיום יוביל. להיפך, הלאומנות הכוחנית בקואליציה ומעבר תהפוך עימות לחריף יותר, אלא אם יחול שינוי מהותי, עכשיו.

עוד 1,263 מילים ו-1 תגובות
סגירה