באחרונה גובר הדיון הציבורי בכישלונם של שומרי הסף. היאחזות בנימין נתניהו בכיסאו אחרי המחדל, האינטרסים האישיים שלו בניהול המלחמה וההתנהלות המושחתת של ממשלתו הקיצונית – כל אלה חושפים את חוסר האונים של מערכת המשפט ואכיפת החוק, התקשורת והאופוזיציה, בבלימת הטרלול שהשתלט על חיינו.
אמנם, פה ושם ניתן עדיין לראות ניצוצות של עמוד שדרה – בין אם זה פסק הדין של בג"ץ שפסל את ביטול עילת הסבירות, תחקירים דוגמת זה של "המקור" בעניין מירי רגב, או ההתנגדות העקבית של יאיר לפיד לישיבה בממשלה עם בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. ובכל זאת, נראה כי המוסדות הדמוקרטיים הולכים ונחלשים, הולכים ומרימים ידיים לנוכח הזרם העכור שמסביב. במובן זה, זיהוי הסיבות לכישלונם הוא קריטי כדי להניע תהליך של תיקון, קשה ככל שיהיה.
עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.
הכותרות הראשיות עכשיו
רוטמן חוזר לסורו
הדיון לגבי ההכרה במדינה פלסטינית איננו רק דיון אקדמי, אלא עוסק בדיני נפשות. אני חולק נחרצות על הקביעה לפיה אלה מביננו התומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית לצדה של ישראל (ולא במקומה) לוקים בכשל מוסרי, וכי הדבר מהווה "כניעה לטרור".
אני סבור, על סמך תחום ההתמחות שלי כחוקר שלום, ובהיותי יהודי ציוני שהחליט לעלות ארצה מתוך בחירה אידאולוגית – שהמצב הוא בדיוק הפוך: הכרה במדינה פלסטינית תשרת את האינטרסים של ישראל, גם פרגמטית וגם מוסרית, ואסביר בקצרה.
פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
המדרון שמדינת ישראל גולשת בו כבר לא רק חלקלק, אנחנו נמצאים בתחתיתו. המדינה נמצאת באזור המסוכן של סתימת פיות ופגיעה בחופש הביטוי.
זו לא רק המשטרה, שבחסות השר האחראי עליה הופכת ליותר ויותר אלימה, במיוחד נגד ציבורים שידוע לה שהשר לא רוצה ביקרם; אלו לא רק בתי המשפט, אשר שופטיהם חשים מאוימים, שאם לא יפסקו בהתאם לעמדת השלטון קידומם ייעצר; לאחרונה הושלכה גם האקדמיה לחזית המאבק על חופש הביטוי, למעשה לחזית המאבק על הדמוקרטיה הישראלית.
דבורה הברפלד היא יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה, שנוסד ב-1932, בתקופת העלייה החמישית, כארגון עולים ונשא אז את השם "התאחדות עולי גרמניה". מאז ועד היום ממשיך הארגון לפעול ברצף למען צאצאי עולי מרכז-אירופה ולמען העולים מארצות חוג התרבות הגרמנית - גרמניה, אוסטריה צ'כיה ושוויץ (צילום: אלישע אבן טוב)
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
פארק אריאל שרון הוא המבחן של עתיד הסביבה בישראל
קשה, אך אפשרי, לתקן את אסון העימות של ביידן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רובוט פ. קנדי הבן מועמד עצמאי שיכול לנצח את טראמפ. 2 הגדולות מפחדות ממנו לכן נמנעה באופן אנטי-דמוקרטי השתתפותו בעימות. לצפייה בעימות האמיתי עם קנדי: https://rumble.com/v545lnn-the-real-debate.html
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סיבות מהותיות אחרות:
1. גידול דמוגרפי מהיר של קבוצות שבטיות/כתות שלא שותפות לאמונה באתוס הציוני דמוקרטי, בהשתתפות פעילה בערכיו, או בשיח של פשרות לגבי עתיד משותף.
הצבעת קבוצות אלו (או אי הצבעה)- בהתאם.
2. אובדן שליטה ריבונית בשטח, כמונופול על שימוש בכוח, אכיפה של מיסים, תנועה או בניה, מאפייני שלטון מקומי. עבריינות ואי-ציות אצל מתנחלים, החרדים, ישובים ערביים, בדואים, ולמול פשע מאורגן.
3. כשלון חינוך ממלכתי מאחד, כולל חינוך לאזרחות פעילה, אמונה בנרטיב משותף היסטורי, רמת לימודי ליבה, ועד לחינוך לערכים של ערבות הדדית ותרבות אמת.
4. ריקבון מנהיגות מתמשך. העדר חזון ותוכניות אסטרטגיות. העדר גורם מלכד ומנהל.
גזל משאבים למיידי, סקטוריאלי, מושחת במקום השקעה ביכולות ותשתיות לעתיד. רמיסת ובריחת אנשי המקצוע הישרים. במקומות רבים תרבות שקר, כסתח, אילתור, ואף עבריינות. התדרדרות בכל תחום לתחתית, ביחס למדינות המערב.
5. קושי ענייני מהותי לייצב דמוקרטיה באזור לא יציב – לפתור בעיות מערכתיות קשות פנימיות בתנאי לחימה מתמשכת, באזור מלא אויבים כוחניים ומשטרים לא דמוקרטיים שלא מעוניינים בהכרח בהסדר. סבך של שסעים פנימיים, תרבויות ואידיאולוגיות מאוד שונות, אינטרסים גיאופוליטיים של מעצמות יריבות, יריבים אכזריים מושחתים ולא תמיד רציונליים ומתכננים לעתיד, פערים גדולים כלכלית ומוסדית ותרבותית, ופונדמנטליסטים בכל הצדדים.
—בתנאים הנ"ל קשה מאוד למסד משטר של זכויות וחובות שווים, לתכנן לטווח ארוך, לגשר על פערים בדרך של פשרה, לפתור בעיות רבות שונות במקביל בלי הנהגה ואליטה ממוקדות במאמצים מיטביים רציונליים לטווח בינוני וארוך. בעיה…