בשבוע שעבר נפגש ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק עם המלך צ'ארלס השלישי ובישר לו כי החליט לפזר את הפרלמנט ולקבוע מועד בחירות חדש ב־4 ביולי.
משם הוא המשיך לרחוב דאונינג והתייצב בחזית מעון ראש הממשלה מול התקשורת כדי להודיע לאומה על הבחירות שישימו קץ לקדנציה רבת תהפוכות של המפלגה השמרנית, שהחלה בדצמבר 2019 תחת בוריס ג'ונסון.
סונאק הצליח להפתיע את המערכת הפוליטית כולה. הבחירות נועדו להתקיים בינואר 2025, אף שהוא היה צפוי להקדימן כדי לא לערוך אותן בחורף הבריטי. הבחירות בדצמבר 2019, אותן קבע ראש הממשלה דאז ג'ונסון, היו חריגות – ורבים העריכו שהן ייערכו בסתיו לנוכח הסקרים חוזי השחורות לשמרנים.
האביב הרטוב של לונדון הכתיב את התנאים ודקה מפתיחת הנאום החל גשם שוטף. סונאק לא נרתע והמשיך בדבריו, בגבורה או בטיפשות, וסיים כשהוא רטוב לחלוטין ונלעג
סונאק התייצב בחליפת הבר מצווה שלו וניסה להכתיב את הטון לקראת הבחירות. הוא יזם את התאריך, הוא לא נאחז בקרנות המזבח – ולא המתין עד הרגע האחרון. זה היה המסר שהוא ניסה להעביר. במקום זאת הסצנה הזכירה את נאום ההפיכה של רודי ג'וליאני במגרש החניה בפילדלפיה אחרי תבוסת דונלד טראמפ בבחירות 2018.
האביב הרטוב של לונדון הכתיב את התנאים ודקה מפתיחת הנאום החל גשם שוטף. סונאק לא נרתע והמשיך בדבריו, בגבורה או בטיפשות, וסיים כשהוא רטוב לחלוטין ונלעג. ביום שישי הוא המשיך בקמפיין במספנות בלפסט, שם נבנתה הטיטניק. הבדיחות על רב החובל של הספינה השוקעת לא איחרו להגיע.
סונאק לא היה שור מועד וחסר אחריות כמו בוריס ג'ונסון, שנאלץ להתמודד עם מגפת הקורונה והשלכותיה ההרסניות. הוא בטח לא היה אדם קיצוני וחסר מושג כמו ליז טראס שב־44 ימי כהונתה כמעט והחריבה את הכלכלה הבריטית. למעשה הוא הזהיר מפני תוכניתה המופקרת כבר מהרגע הראשון.
פרשנים ניסו להבין מדוע הוא הקדים את הבחירות ונראה שהסיבה העיקרית היא הנתונים המעודדים מהבנק הלאומי שגילו שהאינפלציה נעצרה וקרובה עתה ליעד של 2% לעומת 11% בשנה שעברה
מה הוא כן היה? ראש הממשלה הראשון שאינו לבן, ביליונר ממוצא הודי – והערת שוליים. הוא לא הותיר חותם של ממש והמשיך את הקו של קודמיו – הרבה להג על "ברקזיט" וערכי הלאום לצד משבר כלכלי וחוסר מנהיגות בכל תחום. ברגע שנחתם הסכם הברקזיט עם כל נזקיו והנושא ירד מסדר היום הלאומי – הרוח במפרשי המפלגה נעלמה ונותרו רק הבעיות.
פרשנים ניסו להבין מדוע הוא הקדים את הבחירות ונראה שהסיבה העיקרית היא הנתונים המעודדים מהבנק הלאומי שגילו שהאינפלציה נעצרה וקרובה עתה ליעד של 2% לעומת 11% בשנה שעברה. מחירי האנרגיה והמזון אומנם יורדים, אבל הריבית הגבוהה של הבנק נותרה בעינה.
כלומר, יש בשורות טובות יחסית אבל הן לא צפויות להשתפר בהמשך. התמונה הגדולה יותר היא שימיה של הממשלה הזו הגיעו לקיצם. זמנה עבר. הביקורת במפלגה עצמה גוברת מיום ליום ואיתה ההרהורים האם להחליף את העומד בראשה לקראת הבחירות.
במקביל, מחוץ למפלגה, המיאוס – בעיקר בקרב בוחרי הימין המסורתיים – שובר שיאים. עוד שלושה–ארבעה חודשים לפה ולשם לא ישנו את התמונה ועדיף לקבוע את התאריך מאשר שהוא יוכתב.
כרגע מפגרים ה"טורים" (כינוי עממי למפלגה השמרנית) ב־27% בסקרי דעת הקהל אחרי הלייבור בראשות קיר סטארמר. הפער צפוי להצטמצם לאור ניסיון העבר
כרגע מפגרים ה"טורים" (כינוי עממי למפלגה השמרנית) ב־27% בסקרי דעת הקהל אחרי הלייבור בראשות קיר סטארמר. הפער צפוי להצטמצם לאור ניסיון העבר המלמד כי קולות נודדים למפלגות הגדולות לקראת יום ההצבעה.
אם ב־5 ביולי 2024, יום שישי, סואנק לא יעמוד שוב ברחבת דאונינג ויברך את סטראמר על ניצחונו בנאום ג'נטלמני, זו תהיה אחת ההפתעות הגדולות ביותר בתולדות הפוליטיקה הבריטית. כבר עכשיו הודיעו יותר מ־70 חברי פרלמנט שמרנים שהם לא ירוצו בבחירות הקרובות – סימן מובהק שהעכברים מבינים את מצב הספינה.
בפוליטיקה, כמו בספורט, דבר לא מובטח חרף הפער הגדול. תרזה מיי קבעה בחירות בזק ב־2017 לאור סקרים מבטיחים וניצלה בעור שיניה מהפסד לג'רמי קורבין. קיר סטארמר זוכה לעדיפות בולטת על פני סונאק בכל משאל אישי, אבל הוא לא מעורר התלהבות או הערצה כמו שעורר טוני בלייר ב־1997, אז הוא הוביל את הלייבור לניצחון היסטורי.
הפעם מדובר בבחירות של אדישות, ללא להט או מנהיג סוחף. סטארמר, סר סטארמר עבורכם, משפטן שעמד בראשות התביעה המלכותית בעבר, הוא דמות מתונה, יציבה ומעט משעממת – ההפך מקורבין קודמו, הסוציאליסט שלא היה מסוגל לעבור יום בלי לייצר פרשיה חדשותית.
סטארמר הוא איש מרכז באופיו שהבטיח לנקות את המפלגה מהנגיף הקורבניסטי – ולכן הפך לאיש השנוא עליהם, מה גם שסטארמר בן ה־62 הביע את תמיכתו בישראל
תחתיו הפכה המפלגה לאכסניה לכל מטורפי השמאל הבריטי – אנטישמים, מעריצי רוסיה וקומוניסטים המתגעגעים לימי סטאלין. סטארמר הוא איש מרכז באופיו שהבטיח לנקות את המפלגה מהנגיף הקורבניסטי – ולכן הפך לאיש השנוא עליהם, מה גם שסטארמר בן ה־62 הביע את תמיכתו בישראל בחודשים האחרונים והוא אף נשוי ליהודייה.
אחד הנושאים הבולטים שיעמדו על הפרק במערכת הבחירות יהיה ההגירה הגדולה לבריטניה – בעיקר ההגירה הלא חוקית על גבי סירות מחופי צרפת. זו הבטן הרכה של הלייבור, ציפור הנפש הליברלית התומכת בכל פליט או מי שטוען שהוא פליט.
עבור מצביעי ה"טורים" מדובר בנושא החשוב ביותר – כיצד לעצור את הסירות. ללייבור אין שום תוכנית בנושא, אפילו לא להג רטורי. אם סונאק יצליח להראות שהפלישה הזו נעצרה, הוא יצליח להחזיר לא מעט קולות שכרגע נודדים למפלגות קטנות כמו "רפרום" הימנית.
כמו בכל מערכת בחירות, הכלכלה היא שדה קרב חשוב לצד מצב שירותי הבריאות, ובשני התחומים האלו הלייבור נתפסת כמפלגה המסוגלת לטפל בתחומים האלו בצורה טובה יותר.
גם המלחמה בעזה צפויה לקבל משקל גדול יחסית. היא לא תקבע את תוצאות הבחירות אבל צפויה להשפיע על אזורי בחירה עם קהיליות מוסלמיות גדולות
גם המלחמה בעזה צפויה לקבל משקל גדול יחסית. היא לא תקבע את תוצאות הבחירות אבל צפויה להשפיע על אזורי בחירה עם קהיליות מוסלמיות גדולות. שתי המפלגות הביעו תמיכה בישראל – ובריטניה אף נטלה חלק בהפלת חלק מהמתקפה האיראנית.
עם זאת, חלק גדול מאותם מוסלמים נוטים להצביע ללייבור, בדומה לשמאל הרדיקלי שהתייצב באופן מלא נגד ישראל. השמאל והשמרנים ינסו להביך את הלייבור גם אם ההשפעה של בריטניה על המתרחש במזרח התיכון היא אפסית.
מועמדים עצמאיים ומועמדים שירוצו במפלגת הירוקים – פעם מפלגה לנושאי אקלים וזכויות אדם והיום לנושאי אסלאם וזכויות טרנסג'נדרים – ינסו לזנב ברוב הגדול של הלייבור.
שניים מהמועמדים העצמאים הבולטים הם ג'רמי קורבין וג'ורג' גאלאוויי. קורבין הודח ממפלגתו בשל התמיכה באנטישמים במפלגתו – וירוץ כמועמד עצמאי במחוז הבחירה שלו בצפון לונדון. הוא עשוי לנצח שם בניסיון אחרון להביך את מפלגתו לשעבר. סרטון הבחירות הראשון שלו היה עמוס בקריצות לקול המוסלמי.
אלפי מועמדים רצים לפרלמנט, כאמור, בהתראה קצרה יחסית, והמפלגות יקוששו לא פעם מועמדים לא מתאימים, ללא בדיקה נאותה, בעידן הרשתות החברתיות
גאלאוויי הסקוטי גם היה חבר לייבור אבל הודח ב־2003 אחרי מלחמת המפרץ ומאז רץ במקומות שונים ברחבי בריטניה כמועמד האסלאמיסטי הבולט. הוא מתנגד חריף לישראל, תומך מוצהר של איראן ונבחר לפרלמנט מחדש בפברואר השנה בבחירות ברוצ'דייל שליד מנצ'סטר אחרי פטירת חבר פרלמנט מכהן.
הוא נהנה מפסילת מועמד הלייבור, אזהר עלי, אחרי שזה טען שישראל נתנה אור ירוק לטבח השבעה באוקטובר במטרה להחריב את עזה. בבריטניה פרסום תיאוריות קונספירציה כאלו הוא מעשה שלא יעשה. יש מקום לשער שלא מדובר במקרה חד־פעמי.
אלפי מועמדים רצים לפרלמנט, כאמור, בהתראה קצרה יחסית, והמפלגות יקוששו לא פעם מועמדים לא מתאימים, ללא בדיקה נאותה, בעידן הרשתות החברתיות הזוכרות הכול.
ונקודה נוספת הקשורה לישראל – הבחירות הוכרזו למרות פיגור בסקרים וללא משיכת זמן והיאחזות נואשת בעטיני השלטון. לא פעם מוכרזות בחירות בתוך 30 יום – מספק זמן כדי לנהל מסעות בחירות ולא להשתעבד אליהן תוך כדי הוצאות כספים עצומה.
סונאק פיזר את ממשלתו והפרלמנט כי הגיע השעה. לעומת זאת בישראל, הממשלה שהמיטה אסון מחריד על אזרחיה, שיצאה למלחמה מבולבלת ללא תוכניות, שמשרדיה מנוהלים כקופה פרטית של חברי קואליציה והיא כל כולה משועבדת למשפחה אחת – לא רק שלא חושבת להתפטר אלא שנציגיה אף קוראים להאריך את כהונתה מעבר לתאריך הבחירות המיועד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם