גברים הודים בעיר לאקנאו מגישים מועמדות לעבודה בישראל, 25 בינואר 2024 (צילום: Naeem ANSARI / AFP)
Naeem ANSARI / AFP

אי החזרת העובדים הפלסטינים היא פתח לשחיתות ולניצול

פלסטינים מורשים לעבוד בהתנחלויות ובקו התפר – אבל לא בישראל ● במקום להחזיר אותם בהדרגה לתוך הקו הירוק, הממשלה הכפילה פי שלושה את מספר קבלני כוח האדם שיביאו עובדים מחו"ל ● ההחלטה פותחת פרצה ענקית להון שחור, שחיתות והעסקה נצלנית ● יו"ר ועדת העובדים הזרים: "עד מתי האנרכיה תמשיך ללוות אותנו?"

המחסור המתמשך בעובדים פלסטינים עלה למשק בהפסד תוצר של יותר מ־21 מיליארד שקל מתחילת המלחמה. מעסיקים בענפי החקלאות, הבניין והתעשייה משוועים לעובדים – והיעדרם של 104 אלף הפועלים שחצו את הקו הירוק בכל יום באישור רק מגביר את הלחץ לעליות המחירים הבלתי פוסקות, שגם ככה יש להם שלל סיבות אחרות – מבניות, חיצוניות וכאלה שהן מעשי ידי הממשלה.

היעדרם של העובדים בחלוף שבעה חודשים מפרוץ המלחמה הוא כישלון מוחלט של הממשלה והתוצאה היא יבולים במאות מיליוני שקלים הנזרקים לפח, עיכוב בעבודות תשתית ובנייה חיוניות וירידה בכושר הייצור.

לפי רשות האוכלוסין, במרץ נכנסו לישראל 6,000 פועלים מהגדה המערבית, רובם לאזורי התעשייה על קו התפר. אי אפשר להבין למה הם כן יכולים לעבור אבל עשרות האלפים האחרים לא.

בדיווח לוועדת העובדים הזרים בכנסת, ברשות אישרו גם את מה שפורסם כאן לפני מספר שבועות, בדבר המשיכה ההמונית של כספי החיסכון בידי העובדים הפלסטינים. המצוקה הקיומית הביאה קרוב ל־74 אלף פלסטינים להגיש את הבקשה למשיכה מוקדמת.

משיכת כספי החיסכון מכריחה את הפלסטינים האלה לוותר על אישור העבודה (עליו ייאלצו לשלם דמי תיווך חדשים אם יחזרו לעבוד כאן בעתיד), לחתוך את הרצף הביטוחי ובחלק גדול מהמקרים גם עולה להם בתשלום מס כואב.

כ־7,000 העובדים הזרים שהגיעו בחודשים האחרונים נחתו בארץ עם משקולת כבדה על צוואריהם. הם נותרים ללא הגנה או יכולת להתגונן מפני הלנת שכר או תנאי העבודה

במקביל, מתחילת המלחמה הגיעו לארץ כ־7,000 עובדים מהודו, סרי לנקה, תאילנד ומדינות נוספות, באמצעות קבלני כוח אדם. הבאתם נעשית על פי רוב מחוץ להסכם הדו־צדדי עם מדינות המוצא והם נאלצים לשלם דמי תיווך של כמה אלפי דולרים. התוצאה היא שהם נוחתים כאן עם משקולת כבדה על צוואריהם ונותרים ללא הגנה או יכולת להתגונן מפני הלנת שכר או תנאי עבודה ירודים.

דיון על העסקת פלסטינים בוועדת העובדים הזרים בכנסת. 20 במאי 2024 (צילום: דוברות הכנסת)
דיון על העסקת פלסטינים בוועדת העובדים הזרים בכנסת. 20 במאי 2024 (צילום: דוברות הכנסת)

גם אם יקבלו את השכר והתנאים המגיעים להם, הם למעשה עובדים תקופה ארוכה בחינם כדי לשלם את החוב על דמי התיווך.

האם הממשלה יכולה להסביר את הסתירות הפנימיות במדיניות הקיימת של הימנעות מהחזרת העובדים הפלסטינים באופן רשמי? מדוע מאז התריע האוצר על אובדן התוצר כבר בחודש ינואר, עדיין לא מתקבלת ההחלטה הלא פופולרית להחזיר את העובדים מהגדה המערבית?

איך יכול להיות שקבלני בנייה נותרו ללא עובדים ובאים לעבודה עם ילדיהם כדי להתפרנס? איך קורה שאלפי פועלים מהשטחים מצליחים לקבל אישור חריג לתעסוקה או אישור כניסה לצרכי רווחה ו/או צרכים אישיים ("בקומבינה") ונכנסים בפועל כדי לעבוד בישראל?

אם הכניסה של הפלסטינים לישראל מסוכנת, מדוע הרשויות מעלימות עין מכך שהם מנועים מלעבור במחסום מכבים אבל מצליחים להיכנס דרך פרצות בגדר 800 מטר דרום־מזרח משם?

איך זה שאותם פועלים שזוכים באישור החריג לעבוד בישראל, הפכו כעת לקבלני עבודות בעצמם, חופשיים ממסים ופיקוח, וזוכים בהתמחרות מול מעסיקיהם לשעבר, באמצעות מחירים זולים יותר?

איך זה שאותם פועלים שזוכים באישור החריג לעבוד בישראל, הפכו כעת לקבלני עבודות בעצמם, חופשיים ממסים ופיקוח וזוכים בהתמחרות מול מעסיקיהם לשעבר, באמצעות מחירים זולים יותר?

כפי שפורסם כאן לראשונה כבר בנובמבר האחרון, אלפי פועלים פלסטינים הורשו לעבוד בהתנחלויות. אם יש היתר לאלפי העובדים האלה לעבוד בגדה המערבית ובקו התפר, מדוע אסור להם לעבור לתוך תחומי הקו הירוק?

שני מימין: רס"ן אלכסנדר קוקוי ממתפ"ש בוועדת העובדים הזרים. 20 במאי 2024 (צילום: דוברות הכנסת)
שני מימין: רס"ן אלכסנדר קוקוי ממתפ"ש בוועדת העובדים הזרים. 20 במאי 2024 (צילום: דוברות הכנסת)

"אנרכיה ועצימת עיניים"

השאלות הנוקבות האלה לא נורו לחלל האוויר בידי משקיף חיצוני או חבר אופוזיציה שאפשר לפטור כשמאלן, בוגד או כמי שעוסק בפלגנות בשעת מלחמה. מי ששאל את הדברים – ועדיין דורש תשובות – הוא דווקא ח"כ אליהו רביבו מהליכוד, יו"ר ועדת העובדים הזרים בכנסת, בניסיון להבין את חוסר ההיגיון שמנחה את הממשלה ביחס לנושא הזה.

"עד מתי האנרכיה ועצימת העיניים וטמינת הראש כמו בת יענה ימשיכו ללוות אותנו?" שאל רביבו בדיון האחרון שנערך בוועדה ולקראת הדיון היום (שני).

במקום לעשות את הדבר הפשוט והמתבקש ולהחזיר את העובדים מהגדה המערבית כפוף להתניות הביטחוניות הנדרשות, הממשלה פרסמה החלטה שכותרתה "ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקת עובדים זרים"

במקום לעשות את הדבר הפשוט והמתבקש ולהחזיר את העובדים מהגדה המערבית כפוף להתניות הביטחוניות הנדרשות, הממשלה פרסמה באמצע החודש החלטה שכותרתה "ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקת עובדים זרים".

בהחלטה הזו דווקא יש כמה דברים חיוביים, כמו לחייב מעסיקים להפקיד פיקדון עבור העובדים הזרים ולחזק את מערך האכיפה על זכויותיהם. אלא שתחת המלל הרב מסתתרת השורה התחתונה שמאפשרת לקבלני כוח אדם להביא לישראל עד 330 אלף עובדים זרים.

גם ביחס ליומרה להגביר את האכיפה למניעת סחר ועבדות, ב"קו לעובד" ציינו שהיא לרוב חסרת משמעות בשל העובדה שרשות האוכלוסין הסתפקה עד היום בהתראות מינהליות למעסיקים מפרים – ולא הטילה קנסות כספיים או שללה היתרי ההעסקה.

ההחלטה שכותרתה "הגברת הפיקוח" מבשרת דברים חיוביים כמו חיוב מעסיקים בפיקדון, אלא שתחת המלל הרב מסתתרת הרשאה לקבלני כוח אדם נוספים להביא 330 אלף עובדים זרים

עוד 80 קבלנים יביאו עובדים

החלטת הממשלה פורצת את הסכר להבאה מאסיבית של עובדים מחו"ל מחוץ להסכמים הדו־צדדיים עם מדינות המוצא מנציחה את "התופעה הפסולה של תשלומי עתק לגורמי תיווך מפוקפקים ואף למעסיקים", תוך יצירת הון שחור שלא מדווח ושעבוד עובדים לחובות שלפי ניסיון העבר יביא אותם למצב של עבודה בלי שכר – ויהפוך אותם לפגיעים במיוחד לניצול והעסקה בפרך.

אילוסטרציה, פועלים פלסטינים בשכונת גילה בירושלים, ארכיון, 2013, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Neal Badache/FLASH90)
אילוסטרציה: פועלים פלסטינים בשכונת גילה בירושלים, ארכיון, 2013, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Neal Badache/FLASH90)

עד להחלטת הממשלה פעלו בישראל 40 קבלני כוח אדם הרשאים להביא עובדים לישראל. לאחר ההחלטה מספרם הורחב ל־120. בארגון העובדים "מען" ציינו בתגובה כי ההרחבה הזו תרסק את האפשרות לפקח על הקבלנים האלה, "ובכך תפתח פתח לשחיתות וסחר בבני אדם".

הם הוסיפו כי ביטול המכסות הענפיות והאיסור להעסיק זרים בבתי אבות, בניקיון ובבתי אריזה, יביא להחלפת ישראלים בזרים בענפים האלה ולהעסקתם בתנאי ניצול חריפים. יתרה מכך, בהיעדר התייחסות לשילוב גברים חרדים ונשים ערביות, ההחלטה הזו היא "מכה אנושה לשוק העבודה בישראל".

החלטה מדברת על יצירת תחרות בין קבלני כוח האדם בהבאת העובדים החסרים ומעניקה שיקול דעת בהבאתם מבלי לבצע בדיקות על הכשרתם במדינת המוצא תוך מתן אפשרות למשרדי הממשלה להמליץ לוועדת המנכ"לים שהוקמה לצורך כך על מכסת העובדים הדרושה. אלא שכבר תקופה ארוכה משרד החקלאות מבקש הבאת עובדים – וזה עדיין לא קרה.

ביטול המכסות יביא להחלפת ישראלים בזרים ולהעסקתם בתנאי ניצול ובהיעדר התייחסות לשילוב גברים חרדים ונשים ערביות, ההחלטה היא "מכה אנושה לשוק העבודה בישראל"

בצלאל סמוטריץ' ובנימין נתניהו מתעקשים להמשיך להתעלם מהמלצת דרגי המקצוע במשרדי האוצר, הביטחון ובנק ישראל בצורך הדחוף להחזיר לפחות חלק מהעובדים הפלסטינים לישראל.

הכפלת מספר קבלני כוח האדם שיוכלו להביא עובדים מחו"ל תקשה מאוד על פיקוח התחום האפור והפרוץ הזה. ספק רב אם ההחלטה הזו תמלא את המחסור בעובדים בישראל ותשחרר קצת מהלחץ הכלכלי העצום שנוצר ברשות הפלסטינית. במקום זאת, היא פותחת פרצה ענקית לשחיתות והעסקה נצלנית.

פועלים פלסטינים נכנסים לישראל דרך חור בגדר, לאחר שכניסתם נאסרה בגלל הקורונה, 22 במרץ 2020 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)
פועלים פלסטינים נכנסים לישראל דרך חור בגדר, לאחר שכניסתם נאסרה בגלל הקורונה, 22 במרץ 2020 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אין ברירה. כדי להציל את עתידה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, חייבים להיפרד לגמרי מהפלשתינאים. שיבנו לעצמם מדינה. אנחנו נבנה את שלנו. חייבים להיפרד. בפרט אחרי האסון הנורא שעברנו.
עוד 970 מילים ו-1 תגובות
סגירה