אם טבח אוקטובר לא הוביל להתפטרות הממשלה, מה כן יוביל?

הזוג נתניהו וחברי הקואליציה צוחקים בערב גיבושון במסעדה בירושלים, 13 בספטמבר 2023 (צילום: שרון רביבו)
שרון רביבו
הזוג נתניהו וחברי הקואליציה צוחקים בערב גיבושון במסעדה בירושלים, 13 בספטמבר 2023

אין סכנה שימצאו 5 חברי קואליציה שיפילו את ממשלת החורבן. אחרי מחדל ביטחוני מטורף, אחרי אסון אנושי חברתי וכלכלי, כ-1500 נרצחים והרוגים, מעל 250 חטופים, מעל 7 חודשי הפקרה של ישובי הדרום והצפון, נטישה של שני חבלי ארץ ויותר ממאה אלף מפונים, הממשלה הזו לא מתפטרת ותומכיה לא חושבים בכלל שהיא צריכה להחזיר את המנדט לעם.

אז על מה בעצם ממשלה צריכה להתפטר בישראל? בעצם אין שום חובה בחוק, למעט כישלון בהעברת תקציב או התפטרות רה"מ עצמו, שבגללם הממשלה מתפטרת על פי חוק.

אם הממשלה לא מתפטרת – אז על מה בעצם ממשלה צריכה להתפטר בישראל? בעצם אין שום חובה בחוק, למעט כישלון בהעברת תקציב או התפטרות רה"מ עצמו, שבגללם הממשלה מתפטרת על פי חוק

כל יתר מעשי השלטון, גם אם מדובר במחדלים איומים ונוראים, מזעזעים בחומרתם ומדממים, קטסטרופות שלא ברא השטן וחורבן שלא היה מאז השואה, על כל אלה הממשלה לא חייבת להתפטר. לא חושבת שהיא צריכה להתפטר,  וחבריה פשוט מזלזלים באזרחי המדינה. ממרום כסאם בכנסת הם משתינים בקשת על כל אמת מידה ערכית מצפונית או מוסרית.

למעשה, כיום בישראל יכולים כל 64 חברי הכנסת לטוס יום אחד לחו"ל, לנטוש לחלוטין את תפקידיהם הציבוריים, ועדיין שום חוק לא יחייב אותם להחזיר את המנדט שקיבלו בבחירות.

אולי הגיע הזמן באמת לחוקק את זה.

לחוקק חוק שיגדיר מחדלים ומעשים שבגינם הממשלה חייבת להתפטר ולהחזיר את המנדט לעם.

למשל, חוק שיגדיר חובה ללכת לבחירות בגלל הפקרת שבויים וחטופים יותר מחודש בידי ארגון טרור. או בגלל אסון בו נספו במחיצה, דריסה וחנק מעל 40 אזרחים, באירוע ציבורי שאושר עי הממשלה, או בגלל שקר כלשהו בדבר מכירת אמצעי נשק מתקדמים למדינה ערבית, או בשל קונספציה שלפיה תמיכה ומימון ארגון טרור הם נכס לביטחון המדינה.

החוק הרי נועד למנוע מאיתנו לחיות בג'ונגל. להסדיר את חיינו כדי שלא נימצא במצב שאיש הישר בעיניו יעשה. בוודאי לא השלטון.

כל יתר מעשי השלטון, גם אם מדובר במחדלים איומים ונוראים, מזעזעים בחומרתם ומדממים, קטסטרופות שלא ברא השטן וחורבן שלא היה מאז השואה, על כל אלה הממשלה לא חייבת להתפטר

החוק החדש יגדיר אסונות, מחדלים, היקף המתים בהם וגודל החורבן שהמיטו – שבגינם הממשלה חייבת להגיש את התפטרותה.

דוגמאות לא חסרות.

טרפוד עסקת חטופים? ברור. פיטורים מיידיים.

הזנחה מכוונת של הרס יישובי הצפון בשל מלחמה כושלת בחיזבאללה? התפטרות לאלתר.

הורדת דירוג האשראי, פגיעה חמורה ביחסים עם ארה"ב, זימון בכירים להאג בגין חשד לרצח עם? פיזור הכנסת ובחירות מיידיות.

שקרים. כן. למשל רה"מ מבטיח יום אחד שאנחנו "כפסע מניצחון מוחלט". היום שלמחרת נמשך חודשים. ברור. החוק יחייב פיטורים. בחירות.
על המנדט לחזור מיידית לעם.
אין ברירה.

מה שלא בחוק, מה שבג"ץ לא יכול להיתלות בו כדי לפסול אותו, או לקבוע אותו, פשוט מאפשר לממשלה למרוח ולהמשיך להוביל מאסון לאסון.

גם חוקים כושלים שקריים שגורמים לנזק ועומס כלכלי ופיזי לאוכלוסייה אחת על חשבון אחרת, כמו חוק השתמטות החרדים – יהוו עילה לפיזור הכנסת והחלפת הממשלה.

החוק החדש יגדיר אסונות, מחדלים – שבגינם הממשלה תחויב להגיש את התפטרותה. מה שלא בחוק, מה שבג"ץ לא יכול להיתלות בו כדי לפסול אותו, פשוט מאפשר לממשלה למרוח ולהמשיך להוביל מאסון לאסון

ברור גם שהממשלה תמצא דרך עוקפת לחוק החדש. בעזרת בני גנץ כמובן, או הולוגרמה אחרת.

הממשלה כמובן תמציא מעקף חוקתי, ועדת שרים תאשר, תביא לכנסת ועולם כמנהגו יתמוטט לפנינו. זה ברור.

קריסה תקציבית, בזיזה המונית של מיסי האזרחים. הממשלה כמובן תסביר לציבור – שאחרי רפיח היא תטפל ביוקר המחיה. הגירעון התקציבי לא מעניין אותה, עלויות מימון המלחמה לא מזיזות לה את קצה הזרת.

אבל לפחות יהיה לנו חוק. שנדע שהיה עליה למלא אחריו והיא עברה עליו או עקפה אותו.

בלי חוק נישאר דמוקרטיה נכה. נבחרינו, שנבחרו על סמך הבטחות מפוצצות ואכזבו, שלא לומר בגדו בכל אחת ואחת מהבטחות הבחירות, יוכלו להמשיך לכהן בתפקידיהם למרות כישלונם. זה הרי מצב בלתי הגיוני בעליל. לא מתקבל על הדעת.

דמוקרטיה שלא מסוגלת להחליף שלטון שכשל, שהביא לחורבן, היא לא דמוקרטיה. היא כבר עכשיו דיקטטורה פושעת, חולנית, סופנית.

ישראל היום היא דמוקרטיה הצהרתית בלבד. העובדה שלא נמצאים 5 ח"כים שיפילו את ממשלת הבלהות שהביאה למחדל ולאסון החמור ביותר מאז הקמת המדינה, הינה האסון הגדול ביותר שעוברת כעת ישראל בעקבות ה-7 באוקטובר.

בלי חוק, נבחרינו, שנבחרו על סמך הבטחות מפוצצות ואכזבו, יוכלו להמשיך לכהן. דמוקרטיה שלא מסוגלת להחליף שלטון שכשל, שהביא לחורבן, היא לא דמוקרטיה. היא כבר עכשיו דיקטטורה פושעת, חולנית, סופנית

כל יום שבו האנשים הללו לא מתפטרים בגלל המחויבות הבסיסית שהם אמורים לחוש כלפי הציבור, מדגיש את המלכודת הדמוקרטית בו לכודה מדינה שלמה. היא תלויה בהיאחזות של אנשי השלטון בשלטון בכל מחיר, ולא בשום נורמה או ערך, צו מצפוני, מוסרי או דאגה לחיי אדם.

זו אפוקליפסה.

"קץ העולם קרוב. מעטים יוותרו בחיים כדי לחזות בלידתו של עידן חדש ונשגב. העולם הישן, המלא צער ומכאוב, יקרוס תחת כובד רשעתו. תחתיו יקום עולם חדש בכל המובנים: חברה חדשה וסדר חדש" (עמוס פונקנשטיין חתן פרס ישראל לחקר ההיסטוריה היהודית לשנת תשנ"ה (1995).

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אני מבין את כוונת הכותב אך לצערי ההצעה אינה מעשית (והכותב כמובן יודע זאת). כאשר נורמות ההתנהגות והתרבות הפוליטית תקינות, אין צורך בחוקים מסוג זה. עם זאת, אולי כדאי להתחיל בקטן, מקרה פש... המשך קריאה

אני מבין את כוונת הכותב אך לצערי ההצעה אינה מעשית (והכותב כמובן יודע זאת). כאשר נורמות ההתנהגות והתרבות הפוליטית תקינות, אין צורך בחוקים מסוג זה.

עם זאת, אולי כדאי להתחיל בקטן, מקרה פשוט וקל להגדרה: חבר כנסת המתנהל כנגדו משפט פלילי אינו יכול לתפקד כראש ממשלה.

שלום איתי. הרצון מובן, אבל הצבעת בעצמך על הקשיים המעשיים שיישום של חוק כזו יכול להיתקל בו. צריך לשאול בכנות מה המכנה המשותף הכללי שמקרים שונים יוכלו להיכנס תחתיו בהגדרה חוקית? וכיצד באו... המשך קריאה

שלום איתי. הרצון מובן, אבל הצבעת בעצמך על הקשיים המעשיים שיישום של חוק כזו יכול להיתקל בו. צריך לשאול בכנות מה המכנה המשותף הכללי שמקרים שונים יוכלו להיכנס תחתיו בהגדרה חוקית? וכיצד באופן מעשי חוק כזה ייאכף?

אם יש ייתכנות לחוק שכזה צריך לבדוק האם יש מקבילות בעולם ואולי ללמוד מניסיון של אחרים. בינתיים, נראה לי שמדובר בבעיה של תרבות פוליטית, לא פחות ממנגנון חוקי. האם יש תחליף להנחלה רחבה של נורמה עממית של אחריות?

עוד 739 מילים ו-2 תגובות
סגירה