בתוך פחות משבוע קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו כרטיס צהוב משני חברי קבינט המלחמה – השרים יואב גלנט ובני גנץ. שניים מתוך שלושה, כשהשלישי זה הוא עצמו. זה לא סוד שמצב הרוח בקבינט לא משהו. רוח ה"ביחד ננצח" שהייתה באוקטובר התחלפה בחשדנות שיא. העובדה שהשבוע שעבר היה קשה מאוד לישראל בכל הגזרות העכירה ללא ספק את האווירה עוד יותר.

אירוע הירי הדו־צדדי בג'באליה, שגבה את חייהם של חמישה לוחמים מהצנחנים, האפיל על הצלחת הפעולה עד אז. רבים בצה"ל חששו מהכניסה ללב מחנה הפליטים הצפוף בעולם – שלא בכדי לא טופל קודם – וכשזו הצליחה, השתחררה אנחת רווחה גדולה.

אבל אז הגיע ירי הטנק הקטלני שעדיין מתוחקר. המסקנה המסתמנת היא כי הכוח בטנק, שהיה סגור בו שעות ארוכות וספג ירי של רקטות RPG, התבלבל בזיהוי הבתים וירה כשזיהה נשק מחלון הבית. צוות הטנק חזר בינתיים ללחימה, אחרי מנוחת התאוששות קצרה.

בצפון חזבאללה הגביר משמעותית את הירי לעבר ישראל, עם הישג תודעתי חשוב מבחינתו – פגיעה במתקן חיוני של ישראל, בלון ההתרעה "טל שמיים"

בצפון חזבאללה הגביר משמעותית את הירי לעבר ישראל, עם הישג תודעתי חשוב מבחינתו – פגיעה במתקן חיוני של ישראל, בלון ההתרעה "טל שמיים". הפגיעה הזו הפתיעה מאוד את חיל האוויר, שרק יממה לאחר הפגיעה אישר כי הוא אכן נפגע.

בלון "טל שמיים" (צילום: דובר צה"ל)

צריך לומר בכנות, צה"ל מתקשה להתמודד עם המל"טים המתאבדים וחזבאללה מזהה את זה. עקומת הלמידה של הארגון השיעי מהירה מאוד וזה ניכר ככל שהלחימה נמשכת.

אם בתחילת העימות ישראל הייתה זו שהפתיעה במהלכים שלה – עם גביית מחיר מיידית על כל ירי ופגיעה במאות פעילים של חזבאללה בתוך שניות מהרגע ששיגרו טיל או רקטה – הרי שבמהלך השבועות האחרונים המגמה הזו התאזנה מעט.

חזבאללה מרבה להשתמש בטילים בעלי ראש ביות אלקטרואופטי – גרסה  איראנית לטיל "גיל" הישראלי. האיראנים קיבלו שני טילים כאלה מידי חזבאללה, אחרי שצה"ל השאיר אותם בדרום לבנון בשנות ה־2000

ראשית, חזבאללה נסוג לאחור והוא מפעיל רק נשק מטווחים ארוכים שבין שמונה ל־10 קילומטר. מעבר לכך, הוא  לא רק הגדיל את טווח הירי (הפגיעה בבלון התצפית היא בעומק של 50 קילומטר מהגבול), אלא גם הטיל למערכה אמצעים חדשים, כמו למשל מל"ט מתאבד חמוש בטילים שתקף את הבסיס בראש הנקרה.

מעבר לכך הוא מרבה להשתמש בטילים בעלי ראש ביות אלקטרואופטי – גרסה  איראנית לטיל "גיל" הישראלי. האיראנים קיבלו שני טילים כאלה מידי חזבאללה, אחרי שצה"ל השאיר אותם בדרום לבנון בשנות ה־2000. תעשיית הנשק של איראן פירקה אותם ובנתה גרסה מקומית בעלת טווח מוגדל.

התגובה הישראלית לעליית המדרגה של חזבאללה נראית על פניה מינורית. ישראל תקפה מתקני מחקר ופיתוח למנגנוני דיוק טילים באזור בקעת הלבנון ונוסף על כך המשיכה בציד של בכירים בחזבאללה, אבל לא רק. שלושה סיכולים ממוקדים הצליחו, בהם בכיר בארגון סוני שמשתף פעולה עם חזבאללה וחמאס בירי לעבר ישראל.

ניסיון החיסול הרביעי אתמול בגבול עם סוריה–לבנון נכשל. הגורם הבכיר ביותר שחוסל בסבב הזה הוא חוסיין איברהים מאקי, מי שהיה מפקד גזרת הדרום בחזבאללה ואחר כך בכיר במערך המודיעין של הארגון.

החיסול של מאקי הוא לא עוד חיסול מבחינת חזבאללה, בעיקר בשל המעמד שלו. הוא נחשב לחבר קרוב של אברהים עקיל, מבכירי חזבאללה ומי שטוענים שנכנס בפועל לנעליו של עימאד מורנייה

החיסול של מאקי הוא לא עוד חיסול מבחינת חזבאללה, בעיקר בשל המעמד שלו. הוא נחשב לחבר קרוב של אברהים עקיל, מבכירי חזבאללה ומי שטוענים שנכנס בפועל לנעליו של עימאד מורנייה, רמטכ"ל חזבאללה שחוסל ב־2007.

מייד אחרי החיסול של מאקי ביום שלישי שעבר, ירה ארגון חזבאללה מטח של יותר מ־50 רקטות לעבר ישראל, הגדול ביותר עד אז, רובן כוונו ליחידת הבקרה האווירית במירון. (ביום שישי האחרון חזבאללה ירה 75 רקטות לעבר רמת הגולן בתגובה לפגיעה במתקני תשתית טילים בבקעת הלבנון).

עשן ברמת הגולן לאחר מטח רקטות ששיגר חזבאללה מדרום לבנון. 16 במאי 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

כאן נשאלת השאלה עד כמה רחוק מוכן חסן נסראללה ללכת בעימות הזה, במיוחד אחרי שהגביר את האש בימים האחרונים. גורמי ההערכה בצה"ל עדיין עומדים על כך שההיגיון של חזבאללה לא השתנה – הוא לא מעוניין במלחמה. לכן המסקנה המתבקשת היא כי נסראללה מזהה חולשה ישראלית ומגיב לה מתוך סיכון מחושב.

נסראללה קורא היטב את המצב הפוליטי הרעוע, מזהה את המתח שהולך ומתגבר עם ארה"ב ומדינות ערב המתונות, רואה את הקושי וההסתבכות של צה"ל ברצועה ומבין שבמצב הדברים הזה, הדרג המדיני לא רוצה וצה"ל גם לא יכול להיכנס למלחמה בצפון, שישראל רוצה להכריע בתוך מספר שבועות.

את המחירים שדרום לבנון משלמת הוא מצליח בינתיים להכיל ו/או להסתיר, מלבד אחד – מספרי ההרוגים בארגון, שמבחינתו ממשיכים להוות אתגר הסברתי קשה

לכן מבחינת נסראללה זו שעת כושר להגביר את האש ולצבור הישגים תודעתיים: הפגיעה בבלון בעומק הגליל, השבתת היב"א במירון (לגרסתו היא הושמדה) ויצירת רצועת ביטחון בתוך שטח ישראל. את המחירים שדרום לבנון משלמת הוא מצליח בינתיים להכיל ו/או להסתיר, מלבד אחד – מספרי ההרוגים בארגון, שמבחינתו ממשיכים להוות אתגר הסברתי קשה בתוך העדה השיעית.