המספר שובר את הלב: 21 הרוגים.

היממה האחרונה הייתה היממה השחורה והקשה ביותר מאז תחילת המלחמה. ונדמה שרשימת הנופלים המתארכת מדברת אלינו. לוחשת לנו משהו עקרוני וחשוב עלינו, הנותרים בחיים:

מתן מחיפה, הדר ממבוא ביתר, סרגיי מרמת גן, אלקנה מקרית ארבע, יובל מאלון שבות, יואב מיהוד-מונוסון, ניקולס מירושלים, סדריק מתל אביב, רפאל מפרדס חנה-כרכור, ברק מראשון לציון, אחמד מרהט, ניר מגבעתיים, אלקנה מבני דקלים, ישראל מקרני שומרון, אריאל מאלעזר, שגיא מראש העין, מארק מהרצליה, איתמר מקיבוץ מסילות, אדם מקרני שומרון, שי מזכרון יעקב, דניאל מיקנעם עלית.

אלה הם 21 הלוחמים שנהרגו אתמול בפיצוץ. שלושה חיילי סדיר נוספים מחטיבת הצנחנים נפלו מוקדם יותר אתמול באותו אזור, בדרום הרצועה.

21 חיילי המילואים נהרגו 600 מטרים בלבד מהגבול, במהלך מבצע לטיהור השטח, כדי לאפשר את שובם של תושבי העוטף לבתיהם. צה"ל עוד יתחקר ויסיק מסקנות מהנסיבות המבצעיות הטרגיות שהובילו למותם.

21 לוחמי צה"ל שנפלו באסון קריסת המבנים ברצועת עזה ב-22 בינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל, עיריית ראשון לציון)

האם היה הכרחי שקבוצה גדולה כל כך של לוחמים תשהה בתוך מבנה ממוקש וממולכד? האם לא הייתה דרך בטוחה יותר להשיג את אותה תוצאה מבצעית, למשל בהפצצת המבנה מהאוויר?

לכל השאלות החשובות הללו עוד יהיה זמן ומקום. היום זה זמן להתמקד בגברים הצעירים שהותירו מאחור הורים, נשים וילדים ונענו לקריאה לצאת למלחמה שבה איבדו את חייהם תחת ההריסות. פסיפס של ישראליות, שבה נלחמים ונהרגים זה לצד זה מתנחלים, קיבוצניקים ועירוניים, דתיים וחילונים, בדואים, אתיופים, מזרחים ואשכנזים, ילידי הארץ ומי שנולדו הרחק ממנה ובחרו בישראל כביתם.

גברים צעירים שהותירו מאחור הורים, נשים וילדים. פסיפס של ישראליות, שבה נלחמים ונהרגים זה לצד זה מתנחלים ועירוניים, דתיים וחילונים, ילידי הארץ ומי שנולדו הרחק ממנה

הצער הכבד מנשוא והמחשבה המצמיתה על מאות בתים בישראל שבהם הזמן עצר היום מלכת, מזמינים אותנו לעצור – ולו לרגע – כדי לנסות ולענות בכנות על השאלה הקשה: האם הפכנו בשנים האחרונות לאומה שבניה כבר לא מסוגלים יותר להסכים על מטרות משותפות ומתקשים לחיות יחד – ולכן כל מה שנותר זה לצאת ולהילחם באויב משותף ולמות יחד?

באסון נהרג רס"ל סדריק גרין, יליד נפת איזבלה שבפיליפינים. הוא הגיע לישראל עם אימו שנדדה הנה בעקבות הפרנסה. השנים הראשונות בארץ לא היו פשוטות. סדריק לא הרגיש שייך, עזב את הלימודים בגיל ההתבגרות והסתבך שוב ושוב עם החוק. באחד המקרים הגיעו שוטרים לביתו והוא התחנן שלא יאזקו אותו מול אימו, כדי לא לשבור לה את הלב. זה היה רגע מפנה בחייו.

רס"ל סדריק גרין, מתל אביב, שנפל ב-22 בינואר 2024 בדרום רצועת עזה – עם אימו ואחותו ב-2021 (צילום: דובר צה"ל)

"ראיתי כמה אני מקשה עליה ואיך היא מרגישה לבד", הוא סיפר, כשקיבל תעודת הצטיינות מאלוף פיקוד דרום על שירותו כלוחם וכמפקד בגבעתי. אימו ספדה לו הבוקר: "איך אתמודד עם הכול כעת, כשהלכת? אני כל כך אתגעגע אליך".

לצידו נהרג גם רס"ל יובל לופס, שנולד בפרו ועלה לישראל כשהיה בן שש. הוא הותיר בהתנחלות תפוח אלמנה צעירה, סיגלית, ושלוש בנות מתחת לגיל שלוש שכעת יגדלו ללא אב. שניים מאחיו מגויסים אף הם. אחד משרת בג'נין, השני בעזה.

נהרג גם רס"ל יובל לופס, שנולד בפרו ועלה לישראל כשהיה בן שש. הוא הותיר בהתנחלות תפוח אלמנה צעירה, סיגלית, ושלוש בנות מתחת לגיל שלוש שכעת יגדלו ללא אב. שניים מאחיו מגויסים אף הם

לידם נהרג אחמד אבו לטיף, מהעיירה הבדואית רהט, שעבד כמאבטח באוניברסיטת בן גוריון וכתב ב-25 באוקטובר פוסט אישי בעמוד הפייסבוק של האוניברסיטה:

"אני שמח שאני יכול להזמין את חבריי לאכול בשר ומקלובה ברהט, ויכול להתארח בחצר של אנשים מקיבוץ שובל שמנגנים בגיטרה ושרים שירים של יהודית רביץ. אני שמח כשאני יכול לטייל בארץ עם חבריי ואני הכי שמח כשהם לומדים ערבית, מנסים לדבר איתי בערבית ומבקשים ממני לעזור להם".

רס"ל (במיל') אחמד אבו לטיף מרהט, לוחם בחטיבה 261, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה ב-22 בינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

אבו לטיף סיים את הפוסט שלו במילים הבאות:

"כולנו שותפים לאותו גורל ואנחנו חייבים להיות ביחד. לצערי, יש אנשים שלא מאמינים בשיתוף הפעולה בין המגזרים, מנסים להפחיד, להתגרות ולהרוס את היחסים, להרוס את האמון. אל תאמינו להם ואל תתנו לזה לקרות".

האם נדע להקשיב לו, או שכבר איחרנו את המועד?