לוחמי צה"ל ברצועת עזה, 22 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
דובר צה"ל

למרות התקדמות צה"ל ברצועת עזה, עדיין לא ברור מהו מהלך הסיום

ישראל עלולה למצוא עצמה בקרוב במצב מסוכן מאוד: מצד אחד ניהול של לחימה ומצד שני ניהול של אוכלוסייה פלסטינית ● כבר עכשיו העיסוק בסיוע ההומניטרי גוזל משאבים רבים, וזה יכול להיות מדרון חלקלק להרחבת האחריות לתחומים אזרחיים נוספים ● ישראל חייבת כאן סיוע של מדינות ערב המתונות - והכרזות כמו "לא חמאסטן ולא פתחסטן" לא בהכרח משרתות את המטרה הזו ● פרשנות

זה היה סופשבוע קשה ברצועת עזה – שמותיהם של 14 נופלים בתקריות שונות במהלך שישי-שבת פורסמו אתמול והבוקר – שהוכיח שלמרות ההודעה כי צה"ל "אוחז" בחלקה הצפוני של הרצועה, השטח רחוק מלהיות מטוהר. הוא עדיין רווי במטענים, מחבלים ומנהרות ולכן השליטה לכאורה מעל הקרקע מטעה ומסוכנת.

בדרום הרצועה, צה"ל אמנם מתקדם בפעילות שלו בחאן יונס וייתכן שירחיב אותה אותה צפונה למחנות המרכז, אבל שם – בשונה מהצפון – הלחימה מורכבת יותר, במיוחד לנוכח ריבוי המנהרות סביב מה שנראה כמו המעוז העיקרי שבו מסתתרת צמרת חמאס. כמעט בכל האירועים במהלך השבת שהסתיימו עם נפגעים של צה"ל, המחבלים הגיחו ממנהרות.

יש לשים לב למינוחים שבהם משתמש צה"ל בימים האחרונים. ניכרת כאן זהירות רבה. המינוח "אחיזה מבצעית" שבה משתמש דובר צה"ל, הוא כנראה דרגה מתחת לשליטה. זו טרמינולוגיה המשדרת תיאום ציפיות של צה"ל אל מול הציבור הישראלי (שהזדעזע ממספר הנפגעים בסוף השבוע – למרות שמדובר בצבר לא חריג של תקריות), והרצון להימנע מהצהרות שיכולות לסבך אותו בעתיד בקרב התודעה מול חמאס.

המינוח "אחיזה מבצעית" הוא כנראה דרגה מתחת לשליטה. זו טרמינולוגיה המשדרת תיאום ציפיות מול הציבור הישראלי, והרצון להימנע מהצהרות שיכולות לסבך אותו בקרב התודעה מול חמאס

לעומת הזהירות הזו, נראה שרבים בדרג המדיני לא ממש הפנימו את חשיבות השיח בעת מלחמה. די היה בפרסום דיון הצעקות בקבינט כשהרמטכ"ל הרצי הלוי מוצא עצמו מאוים על ידי השר איתמר בן גביר. המורשע שהיה לשר מאיים על רמטכ"ל במלחמה.

הרמטכ"ל הרצי הלוי בתדרוך ללוחמים ברצועת עזה, 17 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
הרמטכ"ל הרצי הלוי בתדרוך ללוחמים ברצועת עזה, 17 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

וזה לא הכול. השיח הפוליטי של השבוע שעבר, הצריך (שוב) את ראש הממשלה בנימין נתניהו להכחיש בקולו את השמועה כי צה"ל מצמצם כוחות ברצועה. המהלך הזה המחיש עד כמה ראש הממשלה לחוץ וחרד למעמדו הציבורי המעורער ולתדמיתו המתדרדרת, ועד כמה שרי הממשלה תלושים מאחריותם הלאומית. חלקם הגדול, כמו נתניהו, עוסק רבות ביום שאחרי – לא זה שברצועת עזה אלא זה שלהם בפוליטיקה הישראלית.

מעשית, צה"ל עבר בחלק מהמקומות שאותם כבר כבש לשלב השלישי בלחימה, שעיקרו טיהור השטחים שנתפסו בשבועות האחרונים בצפון הרצועה. הצעד הזה הצריך שינוי בתמהיל הכוחות והמשימות. לא עוד הפצצות ארטילריות ואוויריות כבדות, אלא פעולות ממוקדות של כוחות קרקע בחיפוי אווירי, בדרך כלל נצור, אלא אם יש הסתבכות.

מעשית, צה"ל עבר בחלק מהמקומות שאותם כבר כבש לשלב השלישי בלחימה, שעיקרו טיהור השטחים שנתפסו בשבועות האחרונים בצפון הרצועה. הצעד הזה הצריך שינוי בתמהיל הכוחות והמשימות

לו רק היו שרי הממשלה בודקים מול המזכיר הצבאי של ראש הממשלה את הדברים, סביר שהיו מבינים. אלא שהם העדיפו לצייץ ולרמוז שראש המוסד נשלח לפגוש את ראש ממשלת קטאר עם הצעות מרחקיות לכת כולל צמצום הלחימה.

בדיוק כמו בהצבעה ביולי, בהצבעה במליאת הכנסת על צמצום עילת הסבירות: אז המתינו לשרי הממשלה במשכן שני אלופים – ראש אגף המבצעים וראש אמ"ן – לשיחות עדכון על מצבה הביטחוני המורכב והמסוכן של מדינת ישראל, כפי שהוא מתפרש בעיני השכנים ועל ההשלכות שיכולות להיות לשסע החברתי העמוק והירידה בכשירות צה"ל. גם אז וגם השבוע, לא טרחו שרי הממשלה להתעדכן.

שר הביטחון יואב גלנט והשר בני גנץ בבית חאנון שברצועת עזה, 23 בדצמבר 2023 (צילום: אלעד מלכה)
שר הביטחון יואב גלנט והשר בני גנץ בבית חאנון שברצועת עזה, 23 בדצמבר 2023 (צילום: אלעד מלכה)

שר הביטחון יואב גלנט – שמוצא עצמו מתרחק ככל שעובר הזמן מראש הממשלה ומתקרב יותר ויותר לשני חבריו לשעבר במטכ"ל, השרים בני גנץ וגדי איזנקוט – אמר ביום חמישי כי יחיא סנוואר שומע היטב את שרשראות הטנקים והדי הפיצוצים שמתקרבים אליו ובקרוב יפגוש את קני הרובים של חיילי צה"ל.

בסגנונו שלו, היבשושי והמאיים, גלנט ביקש להעביר מסר לציבור הישראלי שמפרש את הלחימה, הנפגעים והחללים – במיוחד בשבוע האחרון – כדשדוש. בעניין הזה יש לומר שלצה"ל יש עדיין שתי משימות שהוא עדיין לא השלים, אם נפריד את עניין החטופים שחונה כולו אצל הדרג המדיני: כיבוש מחנות המרכז מהם נורו רוב המטחים בשבוע האחרון לעבר ישראל, והטיפול בעיר רפיח.

לא בכדי צה"ל נוהג ברפיח בזהירות רבה. הקרבה למצרים והממשק הצמוד איתה בהעברת הסיוע ההומניטרי, מצריך ניהול נכון ועדין של הלחימה. לצד זאת, בישראל מדברים באופן גלוי על כך שביום אחרי, ציר פילדלפי יהיה חייב להיות נשלט, ולכן תפיסת העיר וניקוי המנהרות בה הכרחי.

הקרבה למצרים והממשק הצמוד איתה בהעברת הסיוע ההומניטרי, מצריך ניהול נכון ועדין של הלחימה. לצד זאת, בישראל מדברים באופן גלוי על כך שביום אחרי, ציר פילדלפי יהיה חייב להיות נשלט

בצה"ל עובדים בינתיים בצורה סדורה על פי התכנית שגיבש פיקוד הדרום. אלא שלמרות ההתקדמות המרשימה על הקרקע, עדיין לא ברור מהו מהלך הסיום. צה"ל מגדיר את לוחות הזמנים להשלמת כיבוש דרום הרצועה בעוד מספר שבועות ואחר כך יחל בו השלב השלישי של הטיהור.

טנק של צה"ל בדרום הארץ, בקרבת הגבול עם רצועת עזה, 23 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)
טנק של צה"ל בדרום הארץ, בקרבת הגבול עם רצועת עזה, 23 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

כאן בדיוק נכנסת שאלת אסטרטגיית היציאה מהלחימה והרצועה. איך היא תראה? מה ההגדרה המדוייקת של פירוק חמאס? עד אחרון המחבלים, אחרונת המנהרות, חיסול צמרת הארגון, שליטה של כוח חדש שאליו תועבר הסמכות האזרחית? בינתיים אין לאף אחד בדרג המדיני תשובות ברורות בענין הזה.

מעל השאלה הזו מרחף כמובן עניין החטופים. האם עיסקת שחרור גדולה תכלול סיום לחימה? בישראל מתנגדים בתוקף, בחמאס מתבצרים בדרישתם בתוקף.

ישראל עלולה למצוא עצמה בשלב מסוים במצב מסוכן מאוד: מצד אחד ניהול של לחימה ומצד שני ניהול של אוכלוסייה פלסטינית. כבר עכשיו העיסוק בסיוע ההומניטרי שואב משאבים ישראליים רבים, וזה יכול להיות מדרון חלקלק להרחבת האחריות לתחומים אזרחיים נוספים.

לכן, חייבים כבר בשלב הזה לאתר כתובות בצד השני למשימות האזרחיות הללו. קודם כל לניהול השוטף ואחר כך ליום שאחרי – לדוגמה, אנשים שעבדו ברשות הפלסטינית בעזה. המנגנון הזה קיים, הוא אולי צריך רענון יסודי, אבל הוא עדיין הכתובת היחידה שדרכה ישראל יכולה להתנער מהאחריות האזרחית שרק תלך ותגדל.

חייבים כבר עכשיו לאתר כתובות בצד השני למשימות האזרחיות הללו. קודם כל לניהול השוטף ואחר כך ליום שאחרי – לדוגמה, אנשים שעבדו ברשות הפלסטינית בעזה

דגלי הרשות הפלסטינית מונפים בהפגנה באום אל-פחם, 22 באוקטובר 2021 (צילום: Jamal Awad/Flash90)
דגלי הרשות הפלסטינית מונפים בהפגנה באום אל-פחם, 22 באוקטובר 2021 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

הרשות הפלסטינית ברמאללה היא זו שמשלמת עד היום את המשכורות לפקידים הללו. משכורות חלקיות, בגלל קיצוץ כספי ההעברה על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בניגוד לחוות הדעת המקצועית של מערכת הביטחון.

מעבר לכך, ישראל חייבת כאן גם את מדינות ערב המתונות – ללא קטאר. ככל שמעגל האחריות האזרחית יגדל ויתפרס אזורית, כך תוכל ישראל להתמודד טוב יותר עם היום שאחרי.

ישראל חייבת כאן גם את מדינות ערב המתונות – ללא קטאר. ככל שמעגל האחריות האזרחית יגדל ויתפרס אזורית, כך תוכל ישראל להתמודד טוב יותר עם היום שאחרי

הכרזות על "לא חמאסטן ולא פתחסטן" לא בהכרח משרתות את המטרה הזו, גם אם הן נכונות בחלקן – במיוחד לנוכח מצבה של הרשות הפלסטינית. אבל חשוב לזכור מי גרם לה להגיע למצבה הנוכחי על חשבון חיזוק וטיפוח חמאס.

עוד 959 מילים
סגירה