בתקציב 2023 המעודכן הושבחה האדמה עבור הכספים הקואליציוניים, מוסדות החינוך ללא ליבה, ההתיישבות בגדה המערבית ושאר המטרות הצבועות פוליטית, אבל שוב שכחו לזרוע את היבול עבור העתיד של החקלאים בישראל – אחד המגזרים שספג את המכה הקשה ביותר ב־7 באוקטובר.
ניתוח מספרי התקציב שהועבר לשארית השנה מעלה קיצוץ של קרוב ל־600 מיליון שקלים בתקציב החקלאות, בהם קרוב ל־400 מיליון שקלים קיצוץ בתקציב התמיכות לחקלאים.
חלק מהסכום הזה יוחזר באמצעות התחייבות למימון דרך תקציב הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), אולם נראה כי על 270 מיליון השקלים שהתחייב האוצר לספק לחקלאים לפני שנתיים, במסגרת רפורמת הסרת המכסים על תוצרת חקלאית בייבוא, כבר ויתרו בפועל.
זאת על אף שענף החקלאות משווע לכספים נוספים שיעזרו לו להיחלץ מהמשבר שהותיר אותו מדולל בעובדים, עם חבל ארץ חקלאי מרכזי ששותק בשבת הדמים, ושרובו עדיין לא חזר לתפקוד מלא; וזאת על אף שמדובר בכסף השייך לחקלאים כדין – תוספת (נמוכה יחסית) שהתחייבו להחזיר להם כפיצוי במסגרת הסכם שנחתם עימם לפני כשנתיים.
בפועל המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית הורדו בשתי פעימות – מה שאומר שקל יותר ל"רמי לוים" למיניהם למכור עגבניות ממדינות כמו טורקיה, אבל עד עתה לא נמצא הסדר הולם שיעגן את הזיכוי לחקלאים כנגד אותם המכסים.
"זה יפה שדואגים לתוספות מטעם קק"ל, שאולי אפילו יבטיחו שהכסף יגיע באופן ישיר לחקלאים, אבל המשמעות של התקציב המעודכן היא שגם ב־2024 החקלאים לא יקבלו את מה שמגיע להם במסגרת ההסכם", אומרת ח"כ נעמה לזימי, שחשפה את הקיצוץ המיועד לחקלאים במסגרת בסיס התקציב. "הפיצויים על המכסים הלכו. בתקציב 2024 הם כנראה ייקברו קבורת חמור".
בפועל המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית הורדו בשתי פעימות – מה שאומר שקל יותר ל"רמי לוים" למיניהם למכור עגבניות ממדינות כמו טורקיה, אבל עד עתה לא נמצא הסדר הולם שיעגן את הזיכוי לחקלאים
"בחודשים האחרונים אני נאבקת יחד עם חבריי בוועדת הכספים נגד השימוש בכספים הקואליציוניים. כעת אנו מגלים שלא רק שעושים שימוש כמעט מלא באותם כספים, אלא שהממשלה בוחרת לקצץ בשירותים חיוניים, כמו השכלה גבוהה ואזרחים ותיקים, על חשבון כולנו.
"במיוחד נדהמתי לגלות שקיצצו בתקציב החקלאות, שכל כך חשוב וחיוני למדינה, ודווקא בשעה שהסקטור הזה סבל מפגיעה אדירה בגלל המלחמה. מדובר בתקציב סקטוריאלי, לא אחראי ופוליטי לחלוטין, שמפקיר את אזרחי ישראל בשעתם הקשה ביותר", אמרה לזמן ישראל.
"מה שעשו באוצר זו רמאות לשמה, תרגיל קלאסי", מאשים עמית בן־צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב לעיצוב מדיניות חברתית וכלכלית של ההסתדרות ומכון יסודות. "בספר התקציב המשיכה להופיע השורה של התמיכה בחקלאות כחלק מהרפורמה, אף שהכסף מעולם לא הוקצה. עכשיו הם מקצצים את השורה הזאת, מתוך כסף שמעולם לא ניתן".
"בספר התקציב המשיכה להופיע השורה של התמיכה בחקלאות כחלק מהרפורמה, אף שהכסף מעולם לא הוקצה. עכשיו הם מקצצים מתוך כסף שמעולם לא ניתן"
אז לא נראה את התוספת הזאת לחקלאים אף פעם? אף שהוכח שאין מגזר הזקוק לה יותר?
"כנראה שלא. האבסורד הוא שהכול נובע מתוך תפיסה מאוד פשטנית של משרד האוצר, כי יש קונצנזוס מקצועי בכל המשרדים המעורבים שהחקלאות צריכה לקבל יותר.
גם הסכום המקורי שנקבע במסגרת הרפורמה הוא מאוד נמוך, נזיד עדשים ממש. החישוב נעשה על בסיס משוואה אירופאית של כסף מול שטח, קרי מאה שקל לדונם, והכפילו במספר הדונמים בישראל. אלא שהתחשיב הזה רלוונטי יותר לגידולי שדה והרבה פחות לחקלאות אינטנסיבית על פני שטחים קטנים כמו כאן. תפרו חליפה אירופאית אבל נשארו עם בקושי כפתור".
מדיניות מכוונת שרואה בחקלאים גילדה סחטנית
בתגובתו, טוען שר החקלאות אבי דיכטר כי בפועל לא בוצע קיצוץ בתקציב, מכיוון שקק"ל תשלים את החוסרים (התגובה המלאה בסוף הכתבה), אבל בן־צור טוען שעל אף שדיכטר נלחם למען החקלאים, הוא חלש, ללא גיבוי מהאוצר ומראש הממשלה, ובסופו של יום ידו על התחתונה.
"למיטב ידיעתי אין פיצוי לענף, מלבד הפיצוי לאלה שזכאים ממס רכוש מקילומטר אפס עד שבע בעוטף. אבל לא רק הם זקוקים לסיוע. כל החקלאים נפגעו מנטישת העובדים, חובות לספקים והשקעות שירדו לטמיון. חלק יצליחו להציל את העונה הקרובה וחלק לא. חלק יצליחו לקטוף, אבל לא יצליחו לזרוע. חלק יזרעו אבל יתקשו בהמשך לקטוף. הנזקים יצטברו ורק יגדלו עם הזמן.
"שמעתי בפורומים סגורים את הטענה שבסופו של יום לא רק שאין ערך בכך שהחקלאות נמצאת על הגבולות, שהיא לא עמדה במבחן וכל מיני שטויות כאלה. כאילו החקלאות אמורה להילחם במחבלים"
"ממשלת ישראל מצפה מהחקלאים שיסתדרו בעצמם, מתוך אמונה עיוורת שכוחות השוק יעשו את שלהם. זה מנוגד לגישה בכל העולם המערבי. משבר האקלים יפגע בחקלאים בעשרות אחוזים, ויחד עם המשבר של שבת הדמים המשמעות היא שהחקלאות יכולה לקרוס".
בן־צור מאשים את האוצר במדיניות מכוונת. "שמעתי בפורומים סגורים את הטענה שבסופו של יום לא רק שאין ערך בכך שהחקלאות נמצאת על הגבולות, שהיא לא עמדה במבחן וכל מיני שטויות כאלה. כאילו החקלאות אמורה להילחם במחבלים.
"החקלאים נתפסים כגילדה סחטנית, כמו כל מגזר אחר שמנסה לחלוב כספים מהממשלה. אנחנו רוצים שהחקלאים יסתדרו בעצמם, שהממשלה לא תהיה שם בכלל. לא ממש אכפת לממשלת ישראל אם חקלאים יקרסו. אבל הגישה שאומרת שתמיד נוכל לייבא מזון היא לא רק מנוגדת לציונות היא גם טמינת הראש בחול. היא מסוכנת לעתיד מדינת ישראל".
בינתיים מתקשה הענף הזה, החבוט ממילא עוד לפני שבת הדמים, לחזור לשגרה, למרות שורת הקלות שהתקבלו, חלקן באיחור, ובהן מענקי פיצויים של מס רכוש לחקלאים בעוטף, הארכת ויזות לעובדים תאילנדים שנשארו, מעבר לחמש השנים הראשונות, תמריצים לעובדים זרים ותמריץ מיוחד של 2,000 שקלים עבור כל עובד ישראל שמועסק בענף.
"בינתיים קיבלנו מקדמה אחת עבור הפיצוי המיועד בסוף אוקטובר", מעיד אילן עמר ממושב מבטחים, המגדל ירקות. "המקדמה הזאת סגרה לנו רק את ההתחייבויות לאותו החודש, ולא עזרה לנו קדימה"
אחרי התחלה צולעת, בה עיקר הנטל על הצלת החקלאות נפל על כתפי חמ"ל "אחים לנשק" ודומיו, משרד החקלאות התגייס למתן מעטפת לוגיסטית ותמיכה במתנדבים.
עם זאת, ההתארגנות לסיוע עבור חקלאות בעוטף עדיין מתנהלת בעצלתיים. במועצה האזורית אשכול, שנחשבת למגדלת הירקות המרכזית בישראל, עדכנו רק בנובמבר על תחילת עבודה מול מנהלות "אופק חדש" ו"תקומה" במאמץ "לרכז את כלל המידע והפעולות ולנסות לסדר את תהליכי העבודה בצורה יותר ברורה ומוגדרת", לשון ההודעה. "בתוך הכאוס הכללי ייקח זמן לייצב את התחום".
אבל כל זה כמובן רחוק מלהספיק, כפי שמעידים חקלאים ברחבי הארץ. "בינתיים קיבלנו מקדמה אחת עבור הפיצוי המיועד בסוף אוקטובר", מעיד אילן עמר ממושב מבטחים, המגדל ירקות. "המקדמה הזאת סגרה לנו רק את ההתחייבויות לאותו החודש, ולא עזרה לנו קדימה.
"היה סיכום לגבי מקדמה נוספת בנובמבר, בינתיים אנחנו ב־10 בדצמבר וזאת עדיין לא הגיעה. המדינה צריכה לשפוך כסף כדי שאנשים יעמדו על הרגליים ויצליחו לקיים את המשקים שלהם. אם לא נשלם לספקים יהיה אפקט דומינו ולא נצליח להרים את הראש מעל המים".
"מתחילים לחזור קצת תאילנדים ומוצאים עוד עובדים, למשל בדואים. אז זה לאט־לאט יכול להסתדר. אבל המדינה לא עוזרת לנו. אנחנו נכנסים לחורף – תקופה איטית יותר, ויש לנו חור שנשאר עוד מהגידולים של אוקטובר"
עמר מעיד כי יש שיפור מסוים בתחום העובדים במשק. "מתחילים לחזור קצת תאילנדים ומוצאים עוד עובדים, למשל בדואים. אז זה לאט־לאט יכול להסתדר. אבל המדינה לא עוזרת לנו. אנחנו נכנסים לחורף – תקופה איטית יותר, ויש לנו חור שנשאר עוד מהגידולים של אוקטובר שלא נקטפו. אז האפקט מצטבר וחלק כבר הרימו ידיים לגבי העונה הזאת".
מלשכת שר החקלאות אבי דיכטר נמסר בתגובה: "הדברים אינם נכונים. כסף לא נגרע מתקציב המשרד. הסכומים עומדים בעינם, רק המקור המתקצב שלהם שונה, ויגיע מתקציב קק"ל. כך שבשורה התחתונה התקציב נותר בעינו.
"הדבר היחיד שנגרע מתקציב המשרד הוא פעולות שלא היו בנות ביצוע בדצמבר, ועברו לשנת התקציב הבאה (יבוצעו ויתוקצבו בשנת 2024), כדוגמת תקציב לפדיון מכסות בענף ההטלה למעוניינים לפרוש מהענף, שכאמור יועבר לתקציב 2024.
"יתרה מזאת, תקציבים שנגרעו כיוון שלא היו בני ביצוע בדצמבר, הופנו בין היתר לצרכים דחופים שנוצרו כתוצאה ממלחמת עזה וקשורים לחקלאות, כדוגמת מענקי תמרוץ לעידוד כניסת ישראלים לעבודה בחקלאות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם