"אנחנו צריכים ללמוד להתאבל לגמרי אחרת" – זאת כותרת כתבה מאלפת מאת איתי משיח, שהתפרסמה ב"מוסף הארץ". התמודדות עם צער עמוק, נאמר בכתבה, דורשת קהילה.

איתי משיח מספר על טקסים וסדנאות של אבל קהילתי שהחלו להגיע מאמריקה לארצנו בעשור האחרון. ד"ר לייה נאור היא בין הפסיכולוגים שדבריהם מצוטטים בכתבה. היא הקימה כבר ב-8 לאוקטובר בחוות רונית "מרחב מרפא" לשורדי הנובה. לדבריה, "אמנם יש לנו ביהדות פלטפורמה חכמה מאוד לאבל, אבל גם שם אנשים נבוכים, לא יודעים מה לעשות, מה להגיד ואיך להתנהג. והדברים האמיתיים לא מדוברים".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

לאחר הכישלון של ג'ו ביידן בעימות הראשון לנשיאות, גברו ההתקפות מהימין עליו ועל יחס ממשלו למלחמת ישראל בחמאס. זיכרון התמיכה שביידן ביטא מייד לאחר הטבח של השבעה באוקטובר נחלש, וההגבלות שממשלו מטיל על ישראל מקבלות יותר ויותר תשומת לב בדיון הציבורי.

מאמריהם של ד"ר לי-און הדר ב"דיומא"  ושל ד"ר שגיא ברמק ב"מקור ראשון" הם דוגמאות טובות לז'אנר האמור.

עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.