זמן ישראל

הבחירות חשפו את האבסורד של השיטה הישראלית: הציבור יודע מי הוא לא רוצה שינהיג אותו, אבל הפוליטיקאים מתקשים להסכים מי כן. הפתרון עשוי להיות פשוט יותר משנדמה: בחירה ישירה לראשות הממשלה.

יש משהו כמעט מעורר הערצה ביכולת של הפוליטיקה הישראלית לקחת תוצאה ברורה בקלפי ולהפוך אותה לתרגיל מסובך במתמטיקה. מיליוני ישראלים יצאו להצביע, המחנה התומך בראש הממשלה בנימין נתניהו רשם את אחת התוצאות הגרועות שלו בשנים האחרונות, ורוב הציבור בחר במפלגות שאינן תומכות בהמשך שלטונו. לכאורה, הדרך להקמת ממשלה חלופית הייתה אמורה להיות סלולה.

רועי שינדלר הוא בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית. הוא משמש כבעלים של פאנל Adgenda, ומומחה לסקרים ולסושיאל מדיה. בעבר כיהן כמנכ"ל מפלגת העבודה, והוא בעל ניסיון בליווי ארגונים, רשויות מקומיות ואישי ציבור בתחומי המחקר, התקשורת והאסטרטגיה.

ברמאללה ממתינים לתוצאות הסופיות של הבחירות בישראל; בירושלים דורשים מצה"ל להיערך לאפשרות שאנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים יפנו את נשקם נגד ישראל.

הפער בין שתי ההיערכויות ממחיש את היעדרה של מדיניות ישראלית המחברת בין מניעת הסלמה לבין מוכנות למלחמה. תוכנית מבצעית לתרחיש קיצון היא חובה. השאלה היא אם הממשלה פעלה גם לצמצום התנאים שעלולים לקרב אותו.

סעיד חמזה, חבר בקבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה" העוסקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני ומאסטרנט בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.