צה"ל יודע לבנות כוח לכיבוש לבנון ולמלחמה רב-זירתית, אך נאלם דום כשהוא נשאל על היערכות מבצעית לקראת הסדר מדיני ולשינוי גבולות. הגיע הזמן שמחנה השינוי ישבור את מלכודת הסיסמאות וההפחדה של השלטון הנוכחי, ויציב בקמפיין הבחירות את מה שחסר יותר מכול: תרחיש ייחוס מבוסס חזון, תכנון וניהול סיכונים.

לפני זמן מה נכחתי בהרצאה של אחד מבכירי חוקרי האסטרטגיה והארגון הצבאי בישראל, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל. בהרצאתו עסק פינקל בנושא קריטי לבניין הכוח של צה"ל: תרחישי ייחוס ותכנון לטווח ארוך. בדבריו הוא הזכיר, כתרחיש ייחוס נוכחי לתכנון ארוך טווח, את הצורך המבצעי בתמרון נרחב וכיבוש של כל לבנון.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

בסיום מושב הקיץ של הכנסת לשנת 2026 התכנסה בכנסת שדולה המקדמת הצעת חוק להקמת מועצות שכונתיות נבחרות. סקר שהוצג באותה ישיבה מסביר מדוע השכונה נותרה הדרג היחיד שבו ישראלים עדיין מסוגלים להגיע להסכמה. לא המדינה ולא העירייה: דווקא השכונה היא שתיתן לישראלים דרך לשקם את המרקם החברתי ואת האמון ההדדי.

*  *  *

ב־21 ביולי התקיימה בכנסת ישיבת עבודה של השדולה לייצוג אישי וקהילתי בשלטון המקומי, העוסקת בשאלה אחת: איך יישמע קולו של התושב בעירו. את השדולה רשם ח"כ עמית הלוי (הליכוד), והיוזמה באה מתנועת "דרך ארץ" וממרכז המחקר שלה, "דור מוריה".

איגור קמיניק הוא אסטרטג פוליטי, ופעיל אזרחי ישראלי בולט. הוא משמש כמנכ"ל המרכז האנליטי האסטרטגי הישראלי והארגון הלא ממשלתי דור-מוריה. עבודתו מגשרת במידה רבה בין מחקר מדיניות ציבורית לבין הסברה תקשורתית, ומכוונת במיוחד לקהל הדמוגרפי הגדול דובר הרוסית בישראל.