קובלנה טורדנית עולה מדוברי הימין בכל ביקורת כנגד ההתנהלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס לאיראן: מה הייתם עושים אחרת?

ראשית כל, יש להבהיר שזו לא אחריות של השמאל להציע לימין דרכי מילוט מהמצבים הגרועים שהוא מביא אותנו אליהם. המטרה שלנו היא מלכתחילה לא לתמרן את מדינת ישראל לפינות שבהן יש לנו רק אפשרויות גרועות.

ד"ר נבו שפיגל הוא עמית מחקר במכון מולד - להתחדשות הדמוקרטיה בישראל. בעל דוקטורנט במכון כהן להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. מחקרו עוסק באופן שבו תנאים חברתיים מעצבים את מושגינו, ובאופן שבו המושגים עצמם מעצבים את תפיסתנו.

"עוגה צבעונית" – כך כינו בשילוב של זלזול, התנשאות ואולי גם אכזבה את המזרקה, שעיצב יעקב אגם כתשורה לעיר תל אביב.

רבים ציפו לראות מה יעשה האמן היהודי הנודע, שזכה להכרה בינלאומית ויצר אמנות חדשנית שהוצגה במוזיאונים חשובים כגוגנהיים ומומה, שעבודות שלו נראו בניו יורק, פריז ואמסטרדם.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

הייתי ילד מגושם.

אם זה היה קורה היום, אין לי ספק שהוריי, כזוג צעיר, עכשווי, מעודכן ודואג, היו לוקחים אותי ליועצת תזונה וליועצת תנועה, ובגן הגננת הייתה ממליצה להם על מטפלת בעיסוק שמתמחה במגושמות של ילדים, ואולי גם היו לי כמה פגישות עם פסיכולוג ילדים שהתמחותו בילדים מגושמים, ואולי בעד סכום ממש סמלי של כמה מאות או אלפים גם היו מתייעצים עם מורה רוחני המתמצא גם בעניינים גשמיים, עניינים גשמיים כמו תעריפים רצחניים, למשל.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.