הפרשנים האינסופיים ברשתות הטלוויזיה והוויכוחים האינסופיים ברשתות החברתיות, אם הם שוקלים בכלל את האפשרות להקים קואליציה עם רע"ם והרשימה המשותפת, כולם מתעסקים בשאלה אם גדי איזנקוט, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן יכולים לשבת בממשלה עם ערבים. זו אינה שאלה לגיטימית במדינה דמוקרטית, אבל לא זה נושא הרשומה. 

אך אם רוצים להקים ממשלת שינוי – שינוי מההפיכה המשטרית וממלחמות הנצח – ממשלה בתמיכה רחבה, מליברמן ועד למשותפת, היא האופציה היחידה.

בועז אצילי הוא פרופסור למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון, מתמחה בלימודי ביטחון וסכסוכי גבולות. בין הספרים שפרסם: Triadic Coercion: Israel’s Targeting of States that Host Non-State Actors (עם וונדי פרלמן) ו-Good Fences, Bad Neighbors: Border Fixity and International Conflict.

הצלחתו האישית המפתיעה של בנימין נתניהו בבחירות בשבוע שעבר העלימה מעיני הציבור הצלחה אחרת שהייתה לו שבוע לפני כן. כוונתי להשכחה של הנמסיס הגדול שלו – יצחק רבין.

מאז נרצח ראש הממשלה לשעבר – ואין זה סוד מי היו המטיפים נגדו, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין – התנהל בארץ מאבק בין אלה שביקשו להנציח את האירוע לבין אלה שעשו מאמץ להשכיח אותו. עד כה הצליחו האחרונים.

יורם פרי הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת UMD בארה"ב. סוציולוג פוליטי, שפרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים, בעיקר על יחסי חברה-צבא, צבא-פוליטיקה, תקשורת ודמוקרטיה. רבים מהם זכו בפרסים בינלאומיים בעלי יוקרה, בין השאר ספרו "רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל". בעבר הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב.

גוש השינוי צריך להקים ממשלה יהודית-ערבית. אזרחי ישראל הערבים מילאו את חובתם האזרחית והצביעו. בכך הביעו אמון בשיטה וביקשו הזדמנות להשפיע.

19 המנדטים שקיבלו המפלגות הערביות בבחירות 2026 – 11 לרשימה המשותפת ו-8 לרע"ם – אינם עניין של מה בכך. במצטבר, שתי הרשימות מציבות את נציגי המגזר הערבי במקום השלישי ברשימת המפלגות המובילות, אחרי הליכוד עם 27 מנדטים וישר! עם 21. זהו הישג מרשים, הן לאזרחים הערבים והן לדמוקרטיה הישראלית.

ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.