יש אנשים שנכנסים לפוליטיקה כדי לשנות את המדינה. אחרי זמן מה חלקם מגלים שהמשימה הדחופה יותר היא למנוע מהמדינה – ובעיקר מהמפלגה – לשנות את מיקומם ברשימה.
מה מושך אנשים לעולם הפוליטי, מה צריך לעשות כדי לשרוד בו והאם אפשר להחזיק בו-זמנית גם בכיסא וגם בעקרונות?
עו"ד בני דון-יחייא הוא מבכירי עורכי הדין בתחום הירושה והמשפחה. כתב 19 ספרים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוולכן הגבלת הכהונה צריכה להיות כלל בסיסי בדמוקרטיה. במקרה של ישראל הגבלת כהונת ראש ממשלה ל-2 קדנציות, והגבלת חברי כנסת ל-4 קדנציות.
הגבלת קדנציות מקטינה את המוטיבציה של ח"כים ללכת לבחירות מוקדמות שמקצרות את פוטנציאל הקריירה שלהם. ממשלות בישראל לא נופלות – כמעט תמיד זו הכנסת שמחוקקת את פיזורה ובחירות מוקדמות. וח"כים לא ישתפו פעולה עם טריקים ושטיקים של ביבי כמו לא להעביר תקציב כדי ללכת לבחירות ולא לקיים הסכם רוטציה.
מאמר ראוי וחשוב.
אני רק אוסיף כלל אחד, והוא: הגבלת כהונת הפוליטיקאי מראש לפרק זמן מסויים (בפרט כאשר מדובר בפוליטיקאים בכירים). זאת מתוך הבנה שפוליטיקאי אינו יכול להישאר צח לאחר תקופה מסויימת בפוליטיקה, ובכך אנו, כציבור, מגינים על עצמנו מפוליטיקאים מושחתים.
בנוסף, עצם העובדה שהפוליטיקאי יודע מראש שכהונתו מוגבלת בזמן, מחייבת אותו לשערך את הדברים שאותם הוא רוצה להספיק לעשות, ובכך להציב קווים אדומים לעצמו. הרי אם אתה יודע מראש שאינך יכול להמשיך לקדנציה הבאה, אין לך סיבה להתפשר על עקרונותיך לטובת גמול ערטילאי בעתיד.
בנוסף, וחשוב מכל – זה עוזר לך להפנים שהכיסא שייך לציבור ולא לך. לפוליטיקאים שהתיישבו על כיסא במשך זמן רב מדי, יש נטייה לזהות את עצמם עם הכיסא הזה. למרבה הצער, פעמים רבות גם הציבור מתחיל לזהות אותם עם הכיסא הזה. וזה הרסני לרעיון הדמוקרטי כולו.
ולכן יש להגביל את כהונת הפוליטיקאים מראש לפרק זמן מסויים. אמנם אנחנו נשלם על כך, במידה מסויימת, בחוסר ניסיון וחוסר מקצועיות של מועמדים חדשים ולא מנוסים. כדי לפתור זאת עלינו לשקול לדרוש מהפוליטיקאים שלנו גם סף מינימלי כלשהו של השכלה וניסיון בניהול, לפני שהם נבחרים לתפקידם. אמנם זה לא נשמע הכי דמוקרטי בעולם, אבל זה נצרך.