פוסט שפרסם לאחרונה דן שילון החזיר אותי לשאלה שמעסיקה אותי כבר זמן רב: לפי איזה מבחן אנחנו בוחרים את האנשים שאנחנו מוכנים להפקיד בידיהם כוח?
שילון כתב על מנחם בגין ועל יצחק רבין, לא כדי לטעון שהיו ראשי הממשלה הטובים ביותר בתולדות ישראל, וגם לא כדי להכריע איזו תפיסת עולם הייתה נכונה יותר. הוא הזכיר תכונה בסיסית הרבה יותר: למרות המחלוקת האידאולוגית העמוקה ביניהם, שניהם נתפסו בעיניו כאנשים הגונים וישרי דרך, שהמדינה עמדה מעל טובתם האישית.
אייל רוטפלד הוא יזם חברתי, אקטיביסט וכותב עצמאי העוסק בשאלות של דמוקרטיה, מנהיגות ועתיד החברה הישראלית. מייסד “הלובי לחיזוק המחנה הדמוקרטי והליברלי” - קהילה ציבורית הולכת וגדלה בפייסבוק. כותב על פוליטיקה, שיח ציבורי והצורך בבנייתה של תקווה ישראלית חדשה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו