יום ראשון, 19/04
עודכן אתמול עריכה
הפסקת אש באיראן ובלבנון
לכל העדכונים
עוד 39 עדכונים
שוב משבר. שוב דיונים בין האוצר, ההסתדרות, נשיאות המגזר העסקי, לשכות המסחר, ושלל ארגונים חברתיים בוועדת העבודה והרווחה סביב מתווה לחל"ת עבור העובדים – אלו שהיו צריכים להישאר בבית עם הילדים, שלא יכולים להגיע פיזית לעבודה, שבן או בת הזוג נקראו למילואים והם צריכים למלא תפקיד גם של אמא וגם של אבא.
היינו במקום הזה לפני יותר מחצי שנה, במלחמת "עם כלביא". היינו פה גם במלחמה שהגיעה אחרי ה-7 באוקטובר וגם ב-2020 סביב הקורונה.
עו״ד תומר שמוקלר הוא מנהל המחלקה הציבורית בפורום ארלוזורוב. בעל תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות יתרה) מהקריה האקדמית אונו ותואר ראשון בחינוך ומחשבת ישראל מהמכללה האקדמית בית ברל.
המלחמה הוציאה אותנו מהבמה הקדמית המלוטשת אל המפגש האנושי החשוף. עכשיו, כשחוזרים לשגרה כפויה, כדאי שנשאל את עצמנו מה באמת למדנו על תקשורת ועל היכולת להיות פשוט נוכחים.
כמעט בן רגע הגיעה הפסקת אש. הרחובות מתמלאים, הילדים חוזרים למסגרות, היומנים חוזרים להתמלא בפגישות, ואנו נדרשים לעבור מ־0 ל־100. או שאולי זה בכלל מ־100 ל־0. ומי יודע מתי שוב נידרש להאיץ או לבלום שוב.
ד"ר רויטל שרעבי כהן מתמחה בתקשורת המונים, תרבות פופולרית, ותקשורת בינאישית- ומרצה בחוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה, בחוג לפסיכולוגיה ובחוג לתקשורת צילומית במרכז האקדמי הרב תחומי, ירושלים וכן במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.
מנהלות ומנהלים, עם סיומן הזמני של המלחמות, אני מוצא לנכון לכתוב אליכם בעניין השאלה: מה ראוי לעשות בחלק האחרון של שנת הלימודים תשפ"ו ויהיה ראוי להמשיכו בשנת הלימודים תשפ"ז?
אני סבור בכל מאודי, שאין אפשרות להמשיך ב"עסקים כרגיל". ב-4 בינואר 2023, לפני שלוש ורבע שנים, החלה המהפכה המשטרית בישראל, תשעה חודשים לאחר מכן התרחשה "השבת השחורה" ואחריה מלחמת חרבות ברזל שנמשכה שנתיים וחצי, ואחריה מלחמת לבנון ומלחמת איראן. לא שפוי!
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
אני מאוד מעריך את העבודה שלכם ובהחלט מוכן לשלם ולתמוך בעיתונות איכותית, אבל הייתי שמח לראות מודל קצת שונה. במקום לבקש רק תמיכה, אני מציע שתייצרו "מסלול מנויים" רשמי. אני אשמח לשלם מחיר מנוי חודשי, אבל בתמורה הייתי מצפה לראות מסלול שמעניק ערך מוסף – הטבות ייחודיות, אקסטרה תוכן, או כל פריבילגיה אחרת שתהפוך את ההשקעה למשתלמת ותיתן תמורה אמיתית לאנשים שבוחרים לשלם. מודל כזה של win-win ייתן להרבה יותר קוראים מוטיבציה להצטרף ולתמוך בכם לאורך זמן.
מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)
בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)
עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו