הרצח המזעזע בפתח תקווה אינו אירוע פלילי מבודד, אלא תמונת מראה של תהליך התפרקות חברתי שהחל במגפה והעמיק בשנות המלחמה. כשהמדינה מתעקשת למדוד ציונים בעולם שזקוק לעזרה ראשונה נפשית, והרחוב הופך למפלט היחיד של נוער בסטרס כרוני – האסון הבא הוא רק שאלה של זמן. הגיעה העת לזנוח את פרדיגמות העבר ולעבור למודל של חינוך אדפטיבי, שגרירי חוסן קהילתיים וניהול מערכתי שרואה את הילד גם מחוץ לשעות הלימודים.

כשהותר לפרסום דבר המעצר של שישה צעירים בחשד לרצח הנער בפתח תקווה, התגובה הציבורית האוטומטית הייתה זעזוע עמוק מהגיל של חלקם. בני 13? שאלו כולם בתדהמה, מנסים להבין איך ילד שעוד לא חגג בר מצווה מוצא את עצמו חלק מחבורה שחשודה בנטילת חיים בדם קר.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

אנחנו אוהבים להזדעזע מטרור ערבי ומאלימות שמגיעה "לא מהצד שלנו". פחות כשהיא באה מבפנים.

אנחנו אוהבים לצעוק "מוות למחבלים". אבל מה עם הרוצחים הנתעבים של ימנו בנימין זלקה ז"ל? במקרה שלהם נסתפק בכלא וב"שיקום קטינים".

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

המערכה מול איראן, שהחלה ב-28 בפברואר 2026, מהווה עוד חלק במלחמה מתמשכת שראשיתה באוקטובר 2023. אך למערכה הזו יש גם פנים ייחודיים: התעוזה והמורכבות הצבאית במבצע המתנהל הרחק משטח ישראל; שיתוף הפעולה ההדוק עם הצבא האמריקאי; וכמובן – שיתוק החיים בישראל למשך מספר שבועות, האזעקות התכופות והשהייה הממושכת במרחבים המוגנים.

ביקשנו להבין עם אילו תובנות הישראלים יצאו מהאירוע הקשה הזה. עשינו זאת באמצעות סקר של המכון לחירות ואחריות שהתקיים בתאריכים 13-19 באפריל בקרב מדגם מייצג של 1,379 משיבים.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.